דיני פרישה ובדיקה בעונת הווסת - הרב דוד נקי

דיני פרישה ובדיקה בעונת הווסת

אמר רבי יוחנן: כל הפורש מאשתו סמוך לוסת, זוכה לבנים כשרים.

רבי יהושע בן לוי אמר: זוכה לבנים הראויים להורות הלכה. (שבועות י"ח ע"א)

למתחילים: עצה טובה, מפאת שפרק זה מסועף, ויש בו פרטים רבים ומקרים שונים, עדיף ללמוד אותו קודם עם מדריך / מדריכה מוסמכים, לפי הדינים והתאריכים המתאימים לבני הזוג, בלי להסתעף להלכות שאינן קשורות אליהם. ואח"כ יוכלו ללמוד לבדם לצורך שינון והוספת פרטים. ועל כל פנים, במקרה שעדיין לא השיגו הדרכה, ינסו ללמוד לבדם, כי השתדלנו לכתוב את הדברים בצורה ברורה המובנת גם למתחילים. [לבירור על מדריכה באזור המגורים, בסוף החוברת]

סיבת הפרישה

א. מכיון שאיסור נידה הוא איסור חמור מאוד, הזהירו חז"ל לפרוש מקיום יחסי אישות, ב"עונה" [יום שלם או לילה שלם, כפי שיתבאר בהלכה ד] שבה אמורה האשה להתחיל לקבל את וסתה [אף שעדין לא קיבלה], כדי שחס ושלום לא ימצֵא שבשעת התשמיש תקבל האשה מחזור, וחלילה הם נכשלים באסור "כרת". (פז)

הנהגת בני הזוג בעונת הפרישה

ב. ב"עונת הפרישה" אסורים בני הזוג בתשמיש המטה, ומותרים בחיבוק ונישוק, כל עוד שלא ראתה האשה דם. ואולם טוב להחמיר שלא ישנו יחד במטה אחת, [שמא תראה דם בשינה ולא תרגיש בו,] אך לישון בקירוב בשר ממש, אין להתיר. (צא. טה"א סז)

לקראת סוף העונה, צריכה האשה לבדוק את עצמה ב'עד בדיקה', כדי לברר אם אומנם החל להגיע הוסת. אם יצאה הבדיקה נקייה מדם, הרי שמסיום העונה והלאה יהיו מותרים בני הזוג בתשמיש, עד שתראה האשה דם בפועל. [וטוב שתבדוק גם בתחילת העונה. ופרטי הדינים לבדיקות אלו יתבארו להלן, הלכה כ-כב]

חישוב עונת הפרישה

ג. כיצד ידעו בני הזוג מהי העונה שבה האשה אמורה לקבל וסת, ובה עליהם לפרוש? כאן יש הבדל בין אשה שיש לה וסת קבוע, לאשה שאין לה וסת קבוע:

אשה בעלת וסת קבוע - כלומר שהווסת שלה מגיע בזמן קבוע, כגון שמקבלת בתאריך מסוים באופן תמידי - הרי היא יכולה לצפות את עונת הוסת הבאה שלה במדויק, ובעונה זו יפרשו בני הזוג. [כך היה המצב המצוי בעבר אצל רוב הנשים, אולם היום, עקב חולשה שירדה לעולם, מצב זה פחות מצוי]. פרטי הפרישה לבעלת וסת קבוע יתבארו להלן הלכה ו-ח.

אשה שאין לה וסת קבוע - כלומר שאין לה תאריכים מדויקים וקבועים שבהם היא מקבלת מחזור [כיום זהו המצב היותר מצוי אצל רוב הנשים] - אין אפשרות לקבוע בוודאות מתי היא העונה שבה היא אמורה לקבל וסת, ולכן קבעו לה חכמים שלוש עונות שבהן קיימת סבירות גבוהה יותר לקבלת הוסת, ובהן היא צריכה לפרוש מבעלה: א. עונה בינונית [ממוצעת] בדקו ומצאו, שהזמן הממוצע אצל הנשים בקבלת הוסת הוא פעם בשלושים יום, ולכן קבעו חכמים שאשה שאין וסתה קבוע, תפרוש ביום השלושים לראייתה האחרונה, שאז יש סיכוי רב יותר שתקבל. ב. עונת החודש בדקו ומצאו, כי למהלך הירח יש השפעה על ראיית הדם של האשה [ואכן יש נשים, שמקבלות וסת בכל חודש בתאריך עברי קבוע, בין בחודש מלא ובין בחודש חסר], ולכן קבעו חכמים, כי אשה שאין לה וסת קבוע, תפרוש באותו תאריך עברי שבו ראתה בפעם האחרונה. ג. עונת הפלגה [= מרחק, הפרש] במקרים רבים, נימי הדם שברחם האשה מתמלאים במשך מספר ימים מסוים, ולאחר מכן "מתפוצצים" ונפלטים בצורת המחזור החודשי. לכן קבעו חכמים חיוב פרישה גם כעבור הפרש ימים דומה להפרש שבו ראתה בפעם האחרונה. (נעימות נצח קעב). חישוב עונות הפרישה הללו ודיניהם, יתבארו להלן בהלכה ט.

משך הפרישה

ד. משך הפרישה בכל אחד מימי הפרישה הנ"ל [פעם אחת לבעלת וסת קבוע או 3 פעמים לבעלת וסת שאינו קבוע] הוא: "עונה", דהיינו יום שלם או לילה שלם. העונה נקבעת לפי העונה שבה התחיל המחזור האחרון. דהיינו שאם בפעם האחרונה התחילה לקבל מחזור במהלך היום, פרישתה בחודש זה תהיה בעונת היום בלבד. [יום נחשב מהזריחה עד השקיעה. ולא משנה אם קיבלה בבוקר או בצהריים או אחר הצהריים]. ואם בפעם האחרונה התחילה לקבל מחזור במהלך הלילה, פרישתה בחודש זה תהיה בעונת הלילה בלבד. [לילה נחשב מהשקיעה עד הזריחה, ולא משנה אם קיבלה בערב או בסוף הלילה]. (פז)

יש מבני אשכנז המחמירים לפרוש יממה [24 שעות], דהיינו גם בעונה הקודמת לעונת הוסת. ולבעלת וסת שאינו קבוע - גם בעונה הקודמת ל"עונה בינונית". (פח)

אשה שראייתה קצרה מאוד ורואה כך: בסוף הלילה קודם הזריחה, ונמשכת ראייתה ביום עד אחר הזריחה, צריכים בחודש הבא לפרוש כל הלילה, וגם ביום כשיעור משך זמן שראתה ביום. ואם פרשו ועדיין לא ראתה, מותרת שוב לבעלה באותו יום, לאחר שתעשה בדיקה כדלהלן בסעיפים כ-כב. (פט)

ציון יום קבלת הוסת

ה. כדי לחשב נכון את זמני הפרישה, על האשה להיעזר ב'לוח שנה', ולציין בכל חודש את התאריך שבו קבלה את וסתה, וגם באיזו עונה, דהיינו ביום או בלילה. (ק)

* יש לדעת, כי כל ההתייחסות בהלכה לזמני קבלת הוסת, היא דוקא לפי התאריך העברי, אבל לתאריך הלועזי אין יחס בהלכה כלל. (ק, קא)

* כמו כן חשוב לזכור שלפי התאריך העברי, היממה מתחילה מהלילה ואח"כ מגיע היום, כמו בשבת קודש, שאנו מתחילים את השבת בליל שבת, ואח"כ מגיע יום שבת, ובלילה שאח"כ [מוצאי שבת] כבר יצאה השבת, והוא נחשב לליל ראשון. ולכן, אם לדוגמא אשה קבלה וסת ביום ראשון ו' בניסן בלילה [אחר השקיעה], הרי שתציין לה בלוח השנה: 'קבלתי ביום שני ז' בניסן, בעונת לילה' [כי הלילה של יום ראשון נחשב כ'ליל שני'], וכן על זה הדרך.

* אשה שרגילה לראות כתמי דם עונה אחת או שתיים קודם קבלת הוסת, עליה לציין את יום קבלת הוסת עצמו, ולא את יום ראיית הכתמים. (צ)

* אשה שקמה בבוקר וראתה שקבלה וסת, ואינה יודעת אם הוסת התחיל בלילה או בבוקר, תחשיב ותציין שקיבלה וסת בעונת יום. ואשה שראתה וסת בערב, ואינה יודעת מתי בדיוק הוא התחיל - לפני השקיעה או לאחר השקיעה, תחשיב ותציין שקיבלה וסת בעונת לילה. (שו"ע יורה דעה סימן קפד סעיף ד, ש"ך ס"ק יג)

דיני הפרישה לבעלת וסת קבוע

סוגי וסת קבוע

ו. ישנן נשים [כיום זה פחות מצוי], שהוסת שלהן מגיע בזמנים קבועים. נשים אלו מכונות "בעלות וסת קבוע". ישנם סוגים שונים של וסת קבוע, כדלהלן:

וסת ההפלגה - 'הפלגה' פירושה 'הרחקה', דהיינו מרחק הימים שבין ראיה לראיה. אשה הרגילה לראות וסתות בהפרש ימים קבוע בין וסת לוסת, כגון כל 28 יום או כל 31 יום, הרי היא בעלת וסת קבוע בהפלגה. (ק)

וסת החודש - שרואה וסת בכל חודש באותו תאריך. למשל: קיבלה וסת בא' בתשרי, ובחודש שלאחריו בא' בחשון, ולאחר מכן בא' בכסלו, וכן הלאה [בין בחודש מלא - של 30 יום, בין בחודש חסר - של 29 יום]. (קא)

וסת השבוע - שרואה ביום קבוע בשבוע, לאחר מספר שבועות קבוע. כגון שרואה כל ארבעה שבועות ביום שלישי בשבוע. (קא)

וסת הגוף - יש אשה שאין וסתה תלוי בזמן כלל, אלא מקבלת וסת בקביעות לאחר שמרגישה הרגשה מסוימת, כגון שראשה ואבריה כבדים עליה, או שחשה צמרמורות שלא מחמת הקור, או כאבים בגב או ברחם, וכיוצא בזה. (קב. ע"ה סה)

וסת ההפלגה בדילוג - דהיינו שראייתה מתאחרת בכל חודש ביום אחד מראייתה הקודמת בסדר קבוע, כגון שבחודש אחד ראתה לאחר 28 יום מראייתה האחרונה, ובחודש השני ראתה לאחר 29 יום, ובחודש השלישי ראתה לאחר 30 יום. (קא)

וסת החודש בדילוג - דהיינו, שראייתה מתאחרת בכל חודש בתאריך יום אחד מהראיה הקודמת בסדר קבוע, כגון שבחודש אחד ראתה ב-ד' לחודש, ובחודש השני ראתה ב-ה' לחודש, ובחודש השלישי ראתה ב-ו' לחודש. (קא)

וסת הסרוג - וסת הבא אחת לחודשיים בתאריך קבוע בחודש. כגון שראתה ב-ג' תשרי, ולאחריו ב-ג' כסלו, ולאחריו ב-ג' שבט. (קב)

כיצד נקבע הוסת כקבוע?

ז. אשה נחשבת כ"בעלת וסת קבוע" רק אם קיבלה שלוש פעמים ברציפות בקביעות מסוימת כנ"ל, וכן בתנאי שבשלושת הפעמים היא ראתה את הוסת באותה עונה, כלומר בעונת היום או בעונת הלילה, שאם לא כן לא קבעה לה וסת, והרי היא נחשבת כ"בעלת וסת שאינו קבוע". (קה)

דין אשה בעלת וסת קבוע: אשה בעלת וסת קבוע, צריכה לפרוש מבעלה בחודש הבא אך ורק באותה עונה שקבעה לה, שבה בעצם היא אמורה לקבל את הוסת. אם קרה ולא קיבלה את וסתה באותה עונה, עליה לבדוק את עצמה בסוף אותה עונה, [כפי שיתבאר להלן בסעיפים כ-כב], ולאחר מכן אם יצאה הבדיקה נקייה, מותר לה לשמש עם בעלה, כל עוד שלא קבלה וסת בפועל.

למשל: אשה שראתה שלוש פעמים ב-ד' לחודש ביום, קבעה לעצמה 'וסת החודש', וצריכה לפרוש בכל ד' לחודש ביום, ואינה צריכה לפרוש בשום זמן נוסף. אולם אם ראתה שלוש פעמים בד' לחודש, אך פעם ביום ופעם בלילה, הרי שלא קבעה לעצמה וסת, ודינה כדין אשה בעלת וסת שאינו קבוע, שיבואר להלן.

* 'וסת ההפלגה' - לקביעתו דרושים ארבעה תאריכים, כדי לברר שלוש פעמים ברציפות את ההפרשים ביניהם. כגון שראתה בתאריך מסוים ביום, ולאחר 28 יום ראתה שוב ביום, ולאחר 28 יום שוב ראתה ביום, ולאחר 28 יום שוב ראתה ביום. נמצא ששלוש פעמים ראתה ביום לאחר 28 יום, ממילא קבעה לעצמה את 'וסת ההפלגה', ומכאן והלאה צריכים בני הזוג לפרוש לאחר 28 יום, בעונת יום. (קה)

* 'וסת הגוף' - אם שלוש פעמים הרגישה את אותה הרגשה, ולאחר מכן [תוך 24 שעות] קיבלה וסת, הרי שקבעה לעצמה 'וסת הגוף', ובפעמים הבאות כשתרגיש את אותה הרגשה, צריכים בני הזוג לפרוש. אבל אם פעם חשה בצמרמורות וראתה דם, ופעם חשה בכאבי גב וראתה דם, לא נקבע לה בכך 'וסת הגוף'. ואין צריך שתראה ג' פעמים ביום דוקא או בלילה דוקא, כי בוסת זה אין ראייתה תלויה בזמן, אלא כל שתרגיש את המחוש המסוים צריכה לחשוש. (ע"ה סה)

עקירת וסת קבוע

ח. כשם שנקבע הוסת בשלוש פעמים רצופות, כך נעקר [מתבטל] הוסת בשלוש פעמים רצופות, כגון: אם היתה רגילה לראות בכל ד' לחודש, ופתאום ארע שראתה ב-ו' לחודש, ובחודש שלאחריו ב-ה' לחודש, ובחודש שלאחריו ב-ח' לחודש, הרי שלאחר שלוש פעמים אלו נעקר ממנה הוסת הקבוע, ואין צריך בעלה לפרוש ממנה עוד ב-ד' לחודש. אך כל עוד שלא נעקר ממנה הוסת בשלוש פעמים רצופות, פורש ממנה ב-ד' לחודש, וגם לפי ראייתה החדשה כדין וסת שאינו קבוע, שיבואר להלן. (קו, קז)

ואולם יש לדעת, כי מה שנעקר ממנה הוסת הקבוע, הוא דוקא אם בדקה את עצמה בעד בכל פעם כשהגיעה העונה שאמורה לראות בה ולא מצאה כלום, אבל אם לא בדקה את עצמה בעד, אע"פ שלא הרגישה דם כלל, אינה עוקרת את הוסת הקבוע שלה, וצריכה להמשיך לחשוש ולפרוש בו. ועל כל פנים, בכל חשש של עקירת וסת, כדאי להתייעץ עם רב מורה הוראה. (קז)