האם מותר לשמוע מוזיקה במוצאי תשעה באב?

שמיעת שירים במוצאי תשעה באב

מותר לספרדים ועדות המזרח לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה במוצאי תשעה באב, ולבני אשכנז יש להחמיר.

הנה פסקו הטור והשלחן ערוך (סימן תקנא סעיף ד) שלאחר תענית תשעה באב מותר להסתפר ולכבס מיד. וא"כ ה"ה לשמיעת כלי שיר במוצאי תשעה באב שיש להתיר. ואע"ג שמבואר במסכת תענית (כט.) שבשבעה באב נכנסו האויבים לבית המקדש וחיללוהו, ובתשעה באב סמוך לערב הציתו בו את האור והיה דולק והולך כל יום עשירי באב עד הערב, שנאמר אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב. ואמר רבי יוחנן, אילו הייתי בדור ההוא לא הייתי קובע את הצום אלא בעשירי באב, מפני שבו נשרף רובו של ההיכל. וחכמים סוברים התחלת הפורענות עדיפא, ולכן קבעוהו בתשעה באב. ובירושלמי (תענית פרק ד הלכה ו) אמרו, רבי אבין היה צם בתשיעי ובעשירי באב, ורבי לוי היה צם ביום תשיעי ובליל עשירי עד הבוקר, מפני שלא היה בכחו לצום יותר. ועל פי האמור כתבו הטור והשלחן ערוך (בסימן תקנח), שמנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי באב וביום עשירי. מכל מקום לא נהגו כן אלא בבשר ויין אבל לא בשאר דברים כדמוכח מלשון הטור והשלחן ערוך וכמ"ש המאמר מרדכי (סימן תקנח סק"ב). וכן כתב מרן החבי"ב בשיורי כנסת הגדולה (סימן תקנח אות ד), שאפילו הנוהגים להחמיר שלא לאכול בשר ויין בליל ויום עשירי מותרים ברחיצה, וכן הוא מנהג טירנא. וה"ה לענין שמיעת כלי שיר במוצאי תשעה באב שיש להתיר.

ועל פי האמור נראה שאף לפי מה שכתב מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן נו), ובמחזיק ברכה (סימן תקנח סק"ב), שהנוהגים להחמיר כדברי הפוסקים שלא לומר ברכת שהחיינו על פרי חדש מיום י"ז בתמוז והלאה, נכון שיזהרו שלא לומר שהחיינו גם בליל עשירי באב וביום עשירי, שמאחר שהוא יום מר, שהיתה בו שריפת רוב ההיכל, איך נוכל לומר שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, והוא גמר החורבן והפורענות. ע"כ. וכן הוא מסקנת האחרונים כמבואר בספר מועד לכל חי (סימן י אות צג) ובספר קיצור שלחן ערוך (סימן קכד סעיף כ) ובספר גדולות אלישע (סימן תקנה סק"ו). וכן העלו להלכה ולמעשה בספר חזון עובדיה (ד' תעניות עמ' קכט, תטז) ובשו"ת אור לציון חלק ג (פרק כה סעיף ג). מכל מקום לענין תספורת וכיבוס ורחיצה בחמין ושמיעת כלי שיר, יש להתיר, שבהם לא שייך טעמו של מרן החיד"א. וכן פסקו בספר חזון עובדיה ובאור לציון שם.

וכיוצא בזה כתב בשו"ת הרמ"ץ (חלק אורח חיים סימן מ) שמותר לעשות נישואין בליל מוצאי תשעה באב, שלא אסרו אלא עד התענית, כלשון השלחן ערוך (סימן תקנא סעיף ב), ולא מצינו חומרא אלא לגבי אכילת בשר ויין במוצאי תשעה באב, כמו שכתב בשלחן ערוך סימן תקנח, והבו דלא להוסיף עלה להחמיר גם בנישואין.

ואולם לבני אשכנז שנוהגים להחמיר בכל זה וכמו שכתב הרמ"א (בסימן תקנא סעיף ב) שגם בליל מוצאי תשעה באב השייך לבין המצרים, יש למנוע נישואין. וכתב המשנה ברורה (סימן תקנא ס"ק לז, וסימן תקנח סק"ג) וה"ה שיש להזהבר בזה שלא לרחוץ במרחץ ולספר ולכבס עד יום עשירי לאחר חצות. אולם לדידן שאנו הולכים אחר הוראות מרן יש להקל בכל זה, ובפרט שלכל הדעות אין בזה איסור מן הדין אלא מנהג בעלמא, כל שיש ספק במנהג יש להעמידו על עיקר הדין. וכן פסק בספר חזון עובדיה שם. ע"ש.

מסקנא דדינא: מותר לבני ספרד לשמוע שירי קודש המלווים בכלי שיר במוצאי תשעה באב. וכן יש לדייק מדברי חזון עובדיה (שם עמ' קמט ועמ' קנא) והאור לציון (פרק כה סעיף ב ויעויין היטב שם בסעיף ג). ודו"ק. ולבני אשכנז יש להחמיר בזה עד י' באב אחר חצות היום.

כתב וערך:

הרב אשר שקאני שליט"א