האם לבני ספרד מותר לאכול בשר בי' באב שחל ביום שישי?

שאלה: האם לבני ספרד מותר לאכול בשר בי' באב שחל ביום שישי? (כמו השנה, שנת תשפ"ג).

תשובה: מבואר בגמ' בתענית (כט.) שהאבלות ממשיכה ביום י' באב מפני שרובו של היכל בו נשרף. וכתב הטור (אור"ח סי' תקנח) וז"ל, תניא בז' באב נכנסו עו"ג להיכל ואכלו בו ושתו בו וקלקלו בו יום ח' וט' עד שפנה היום לעת ערב הציתו בו האש ונשרף עד שקיעת החמה ביום י', והיינו דאמר ר' יוחנן אלמלא הייתי התם קבעתיו בי' שרובו של היכל בו נשרף. והביא הטור בשם הירושלמי (תענית פ"ד ה"ו) שרבי אבין צם תשיעי ועשירי, ור' לוי צם ט' וליל עשירי כי לא היה בו כח לצום כל יום עשירי. וסיים שם הטור. ואנו בזמן הזה תש כוחנו ואפילו ביום הכיפורים שהיה ראוי לעשות מספק ב' ימים אין אנו מספיקין, ומכל מקום מנהג כשר הוא שלא לאכול בשר בליל י' ויום י' רק להשיב הנפש שיהא קרוב לעינוי, ע"כ.

ומרן הש"ע (סי' תקנח ס"א) הביא את סוף דבריו וכתב וז"ל, בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי, ע"כ. וכך מנהג בני ספרד שלא לאכול בשר כל יום עשירי (ויש מהפרסים שנהגו לשחוט בצהרי ט' באב ולאכול מיד במוצאי הצום, וגם התימנים נהגו לאכול בשר מיד). והרמ"א (שם) כתב ויש מחמירין עד חצות היום ולא יותר. וכך נוהגים בני אשכנז.

והנה כתב המ"א (שם סוף סק"א) וכתב רש"ל בתשובה (סי' צב) שאין לרחוץ ביום עשירי ואין לספר ולכבס עד חצות, ופשוט דכשחל [יום עשירי] ביום ו' הכל מותר לכבוד שבת, ע"כ. והובא להלכה במ"ב (שם סק"ג) ובאחרונים. וכך נוהגים בני אשכנז, אולם בני ספרד נוהגים לכבס להתרחץ ולהסתפר מיד במוצאי תשעה באב (כ"פ הש"ע סי' תקנא ס"ד. ועי' בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' מא).

ויש לברר כוונת המ"א שכתב, הכל מותר. האם הדברים מוסבים גם על דברי המחבר והרמ"א שדנו על אכילת בשר, או רק על רחיצה, תספורת וכיבוס, שהזכיר בשם הרש"ל והלבוש. ובפמ"ג (שם א"א סק"א) ועוד אחרונים, משמע להדיא שכוונת המ"א מוסבת רק לספר ולכבס קודם חצות, וכפי שכתב מרן הש"ע בעצמו להקל דוקא באלו (סי' תקנא ס"ד) וז"ל, לאחר התענית מותר לספר ולכבס מיד. ולכן לכאורה אין מקום להקל באכילת בשר. ובערוה"ש (סי' תקנח ס"ב) כתב כן בחריפות ואם חל ט"ב ביום ה' למחרת בערב שבת הכל מותר מפני כבוד השבת. אבל לאכול בשר קודם חצות פשיטא שאסור דלא כיש טועים בזה (עמג"א סק"ג) [ואכן מבואר בפוסקים שדין אכילת בשר חמור יותר, ראה בה"ל (ד"ה עד חצות היום בשם המאמ"ר) שכן משמע מדברי הש"ע והרמ"א. וכן מבואר בשעה"כ (פ"ט ע"ג א' בהגהת מהרש"ו) שכתב, ואני מיקל בסיפור להיות כי היא חומרא בעלמא והאבילות היא ישנה מה שאין כן בשר ויין שהוא רמז לביטול הקורבנות, ע"כ. ומשמע שגדר אחר לאכילת בשר. וגם אביו המהרח"ו שהחמיר בתספורת מי"ז בתמוז כמו אכילת בשר, לא החמיר בכיבוס וגיהוץ. בכל אופן יש לציין שלכל הדעות, מוצאי תשעה באב (וכל שכן יום עשירי) קל יותר מדיני תשעת הימים (ראה מ"ב שם סק"ב, פמ"ג שם א"א ס"ק א). ואם כן יש לדון האם בכל אופן יש מקום להקל.

והנה בשות מור ואהלות (לגאון רבי אליהו פוסק זצ"ל אוהל ברכות והודאות סי' לט) כתב על דברי המ"א, ויש בקבלה שהרה"צ המפורסם ר' לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל פירש דברי המ"א 'דהכל מותר' גם בבשר. וכתב שיש ג' טעמים בזה א. כיון שאכילה לפני חצות היא גם מפני כבוד שבת כמבואר בש"ע או"ח סי' רמט (א"ה – ויש לדחות. ובהמשך הקשה על כך, מדוע שיאכל דוקא בשר, הכי כבוד שבת שיאכל בשר בערב שבת) .ב. לעשות היפך ממנהג הגויים שמנהגם שלא לאכול בשר ביום ו' (כמוזכר במ"א סי' תקנא סקכ"ח). ג. כידוע שיש עניין לטעום ממאכלי שבת, כמו שאנו מזכירים בתפילת מוסף של שבת קודש "טועמיה חיים זכו" ויש לכך עניין ע"פ סוד, וכמו שכתב המ"א (סי' רנ סק"א) שצריך לטעום מכל מאכל שבת. וכתב שהטעם לכך כדי שלא יהיה שינוי וסת (ע"פ הגמ' בחולין פד. רשב"ם ב"ב קעו.) שכל השבוע לא היתה סעודה קבועה של בשר, ולכן נכון להרגיל את הגוף לסעודות שבת. וסיים שם, שכיוון שיש מקור לאכילת בשר בע"ש, וכמו כן מסתבר שאם התירו רחיצה אין לחלק בין רחיצה לאכילת בשר, ולכן יש להתיר לאכול בשר ביום שישי י' אב, ע"כ.

ומנהג העולם אינו כן, ולכן יש להחמיר כפי שכתבו האחרונים לעיל. וכן מובא בשם הגר"ש ואזנר זצ"ל (קובץ מבית לוי בין המצרים עמ' לז) שלמנהג אשכנז יש להמנע מאכילת בשר ביום שישי שחל בי' באב עד חצות. וכ"כ בספר נחמת ישראל (פ"מ הע' 17 בשם הגר"ח קניבסקי זצ"ל). ולמנהג בני ספרד כל יום שישי שהוא י' באב אין לאכול בשר וכמו שהשיג מרן זצ"ל (חזו"ע ארבע תעניות עמ' תיט) על המור ואהלות שאין לסמוך על זה להלכה והמנהג הכשר שלא לאכול בשר בעשירי באב נוהג גם כשחל בערב שבת, חוץ מטעימת התבשילים לשבת, ע"ש. והכי משמע מפשטות ד' הש"ע בסי' תקנח שלא חילק. וכ"פ בכה"ח (שם ס"ק י. ונראה  שם שהחמיר בכל הדברים דלעיל כל היום). וכ"פ בשו"ת אור לציון (ח"ג פכ"ט תשובה כו). ויש להוסיף בפרט שכיום רוב האנשים לא רגילים לאכול בשר ביום שישי, ולכן אין מקום להקל.

הלכך להלכה, השנה (שנת תשפ"ג) שחל י' באב ביום שישי אין לבני ספרד לאכול בשר כל יום שישי [מלבד טעימת התבשיל לשבת לראות אם חסר בו מלח וכו']. ולבני אשכנז אסור לאכול בשר עד חצות היום ומחצות היום ואילך, מותר.