דיני מעוברת ויולדת בתענית ט' באב

 

בין המצרים ותשעה באב - דיני מעוברת ויולדת בתענית ט' באב - הרב חיים טבקה - 5341234123.jpg

  • האם מעוברת חייבת להתענות בט' באב?

מעוברת אשר בריאה בדרך כלל והריונה תקין, (וראה הערה מי נקראת מעוברת) חייבת להשלים ולהתענות עם הציבור בצום ט' באב.

ויש אומרים שיש לפטור מעוברת מהצום, ויש לסמוך על דבריהם במקום קצת חולי וכן כאשר הם חלושות שקרוב שיפלו לחולי. וטוב לייעץ למעוברות ומניקות, שכדי לעבור את הצום ללא סבל רב וללא חשש לבעיות רפואיות, שתשבנה בחדר מאוורר ע"י מזגן וכד', וינוחו שם במשך כל היום, ולא תעבודנה בעבודות מכבידות.

  • האם מעוברת החוששת שמא תחלש יותר מן הרגיל צריכה להתחיל להתענות?

תתחלנה את התענית, ואם הריונה קשה, או שמרגשת חולשה יותר מן הרגיל, מיד עם שינוי בהרגשתה תאכל ותשתה כצרכה. וכל מעוברת תחליט בעצמה לפי מצבה והרגשתה אם היא צריכה לשתות.

  • מהם האופנים שמעוברת פטורה מלהתענות?

 

  • שמירת הריון (ראוי להתייעץ עם מורה הוראה 3030*)
  • חוסר דם (המוגלובין מתחת לתשע או שמונה גרם אחוז)
  • לחץ דם גבוה
  • מעוברת הסובלת מדימום.
  • כאשר היו הפלות מהריונות קודמים
  • המרגישה מעט חולשה יותר מהרגיל
  • מעוברת שבתחילה הריונה מקיאה
  • מעוברת שנמצאת בסוף ההריון, ויש חשש שהצום יגרום לה לזירוז.

ומ"מ אף שפטורה מהתענית, תתענה כמה שעות (דהיינו עד הבוקר אם מתאפשר) כדי להשתתף בצער הציבור.

  • מה הדין בהריון ראשון ובעלה מבחין שנחלשה יותר מידי?

על בעלה (או אחד מהסובבים המכירה) להחליט לפי הצורך אם פטורה מהתענית.

  • אישה שנתעברה באמצעות טיפולי פוריות האם חייבת להתענות?

אם על פי דעת רופאים יש חשש סכנה שתפיל ולדה בשבועות הראשונים אם תתענה, פטורה מהתענית.

  • מה הדין מעוברת בסוף החודש התשיעי האם חייבת להתענות?

כאשר החשש הוא רק להקדמת הלידה ואין חשש להחמרת קושי הלידה, תתענה עד שתרגיש צירים של התחלת לידה. ומרגע שמרגישה שמתחילה את תהליך הלידה נותנים לה לאכול ולשתות כדי לסבול את חבלי הלידה.

  • האם אישה לאחר לידה חייבת להתענות?

עד 30 יום (מנין הימים הוא מעת לעת משעת לידתה ממש) דינה כחולה שאין בו סכנה ופטורה מלצום. ואפילו כאשר ודאי אין בה סכנה, וכן באופן שלא בקשה לאכול. וי"א שיולדת לאחר שבעה ימים מלידתה, צריכה להתענות כמו ביום הכיפורים, אם לא שהיא קצת חולה. ולהלכה למעשה יולדת פטורה מלהתענות כל 30 יום. ואם אירע ביולדת בריאה שמתענה ומרגשת באמצע היום שום חולשה יתירה, יש לפסוק שלא תתענה בשארית היום.

ומ"מ כאשר יכולה, תתענה כמה שעות, לפי שיש לה להרגיש את צער התענית עם הציבור. י"א שתתענה שעות אלו ביום, וי"א שתתענה בלילה עם תחילת התענית, ואם גם זה קשה י"א שפטורה לגמרי מלהתענות, וטוב שתשאל למורה הוראה.

  • ומה הדין ביולדת לאחר 30 יום המרגישה חולשה?

דינה כיולדת ופטורה מהתענית.

  • האם ליולדת ע"י ניתוח קסרי יש דין שונה?

פטורה מלהתענות כל שלושים יום. ולאחר שלושים יום הדבר תלוי במצבה, שאם היא חלשה וצריכה לאכול פטורה מהתענית.

  • אישה שהפילה מה דינה?

המפלת את עוברה דינה כיולדת לכל דבר

  • אישה לאחר 30 יום מהלידה, אמנם היא מניקה בנה האם חייבת להתענות?

מניקת כל שלושים יום מהלידה, פטורה מלהתענות מדין יולדת. אולם לאחר שלושים יום חייבת בתענית. ואם מרגישה חולשה יותר מהרגיל מותר לה לשתות או לאכול כפי הצורך מיד שמרגישה איזה שהוא שינוי בהרגשתה.

  • ומה הדין במניקה כאשר התינוק חולה? או שאוכל רק חלב אם?

כאשר דעת הרופאים שהתענית תגרום לנזק לתינוק, מותרת לאכול בט' באב וכן אישה שהתינוק צריך דווקא לחלב אימו, פטורה מהתענית

אולם אם קיימים תחליפי חלב י"א שעדיין אין זה כמו חלב האם, ופטורה מהתענית. ודין זה תקף דווקא שעיקר מאכלו הוא חלב האם משא"כ אם נותנים לו פעם אחת ביום איזשהו תוספת, צריכה להשלים את התענית, וי"א שמינקת צריכה להתענות אף אם החלב שלה מתמעט, כל שאפשר לתת לתינוק תחליפי חלב, ורק בתינוק שמוכרח דווקא לחלב אימו פטורה מהתעניתוהמיקל יש לו על מה שיסמוך.

ספרים: מוצרים

נפשנו בחיים

ספר

50

לפרטים והזמנה

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב


תגובות