האם בשנה זו יש ענין לעשות ביעור מעשרות כבר בערב יום טוב הראשון? הרב משה יוסף
האם בשנה זו יש ענין לעשות ביעור מעשרות כבר בערב יום טוב הראשון.
כתב: הרב משה יוסף
מחבר הספרים "ראש יוסף"
תשובה
הספרדים לא נהגו לעשות ביעור מעשרות, אלא רק בערב שביעי של פסח. אבל האשכנזים עושים ביעור מעשרות כבר בערב יום טוב הראשון.
נימוק התשובה
כל מי שיש בידו פירות טבל המוכנים לאכילה שהגיעו לעונת המעשרות, ואפילו בשנה השביעית וכגון פירות שגדלו בקרקע של היתר מכירה, שצריך ליתן מהם מעשר עני, או את פדיונם. וכן מי שיש בידו מטבע של חילול מעשר שני. חייב להוציאו ולבערו מביתו אחת לשלוש שנים, בשנה הרביעית ובשנה השביעית. ודרשו חכמים שזמן הביעור הוא בזמן חג הפסח.
אלא שיש מחלוקת מתי הוא זמן הביעור. גרסת המשנה (מעשר שני פ"ה משנה ו) ערב יום טוב 'הראשון' של פסח של רביעית ושל שביעית הוא זמן הביעור. וכן נראה שיטת התוס' (ר"ה ד. ד"ה ומעשרות).
אבל הרמב"ם הלכות מעשר שני (פרק יא הלכה ז) גרס ערב יום טוב 'האחרון' הוא זמן הביעור. וכן פסק השולחן ערוך ביו"ד (סימן של"א סעיף קמ"ד) שזמן ביעור המעשרות הוא בערב יום טוב האחרון. ובכ"מ הוכיח מירושלמי שכן היא הגירסה הנכונה לחיוב ביעור המעשרות בערב יום טוב האחרון של פסח. וכן דעת הגאון מוילנא.
ועיין חזו"א (דמאי סי' ב' סק"ז) שנראה מדבריו שלא הכריע במחלוקת זו, ומכל מקום הסכים שעיקר זמנו הוא ביום טוב האחרון.
מאידך גיסא עיין דרך אמונה להגר"ח קנייבסקי (על דברי הרמב"ם הנ"ל) שנראה מדבריו שהזמן העיקרי הוא ערב יום טוב הראשון, ורק לכמה סיבות הקילו לעשותו בערב יו"ט האחרון.
למעשה הרבה מפוסקי האשכנזים מורים לעשות את ביעור המעשרות כבר בערב יום טוב הראשון. אך אצל הספרדים לא נהגו אלא כדברי הרמב"ם והשולחן ערוך לעשותו בערב יום טוב האחרון. ומכל מקום אם הקדים ועשה בערב יום טוב הראשון, ובמהלך החג לא היה לו עוד מעשרות בוודאי שקיים את המצוה כהילכתה.
ספרים: הרב משה יוסף
תגובות
הוספת תגובה