מה אסור ומותר לעשות ביום הפורים - הרב דוד שלום נקי

♦ עשית מלאכה ♦

יש להזכיר לנשים שגם ביום אסור לאכול קודם קריאת המגילה כביצה [50.4 גרם] לחם או עוגה, אך פירות ושתיה מותר. ואולם אם ימנו שומר\ת להזכיר להן לקרוא את המגילה, רשאיות לאכול אף יותר מכביצה לחם או עוגה 

המנהג שלא לעשות מלאכה ביום פורים [י"ד לפרזים וט"ו לירושלים, אבל בלילה מותר]. והעושה מלאכה, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה.

מלאכות שהותרו לעשותן בחול המועד, פשוט שמותר לעשותן בפורים. על כן, דבר האבד שאם לא יעשהו, יפסיד, וצרכי רבים או מלאכה שהיא לצורך היום, כגון לתפור תחפושת שנקרעה, לתקן משקפיים שנשברו, לצלם, לגהץ, לגזוז ציפורניים וכיוצא בהם, מותר. (קצד)

סחורה

מותר להסתחר בפורים, אך הנכון להימנע כדי שלא יתבטל משמחת היום. (קצה)

תספורת

מותר להסתפר ביום פורים לכבוד היום, ששמחה היא לו. ואף שאסור להסתפר בחול המועד, מכל מקום שם הטעם כדי שלא יכנס לחג כשהוא מנוול בשערותיו, שאין זה מכבוד החג, אבל בפורים לא גזרו כן, על כן מותר להסתפר לצורך היום. (קצו)

מלאכה על ידי גוי

מותר לעשות מלאכה או לבנות או לשפץ בית על ידי גוי ביום פורים, ובפרט בארץ ישראל שמצוה לבנותה, וכל שכן אם יש הפסד בדבר. (קצו)

כתיבה

מותר ומצוה לכתוב חידושי תורה ביום פורים, הן בכתב יד והן במחשב.

כתב המאירי, ונטיעה של שמחה מותרת בפורים בכל מקום בלא שום פקפוק מנהג. מכאן סומכים תלמידי חכמים לכתוב סברותיהם אף ביום הפורים דרך שמחה ושעשוע. ובספר מטה משה כתב, שמהרי"ל היה כותב תשובות לשאלות ששאלוהו בעת שהיה מיסב על השלחן בסעודת פורים. והנהבשו"ת מן השמים (סימן לב) שאל בשמים על כתיבת חידושי תורה אפילו בחול המועד שאיסור מלאכה שם הוא מן הדין, והשיבו לו כך: "אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה, כשמחדשים חידוש בהלכה ומעמידים אותה על ברור, אותם שערים נאהבים לפני המלך הגדול, יותר מכל משכנות יעקב המקיימים בהם שאר המצוות. וכל מי שמחשב מחשבות וסובר סברות, בהלכות החמורות ובפסקים החמורים, נאהב ונחמד לפני המלך העליון, והדברים והמחשבות ההם, הם כמרגליות היקרות בעיניו. ואם על אבדת ממונו, הותר לעשות מלאכה במועד, כל שכן שיש לחוס על אבידת המרגליות היקרות האלו, לכתבם ולחתמם למען לא יאבדו, והכותב והחותם יקבל שכר עליהם". וכתב המשנה ברורה (סימן תקמה ס"ק מז): ואין חילוק בין אם שמע את החידוש מאחר או שחידשו בעצמו, כי מצוי שאדם שוכח גם מה שחידש בעצמו. ואפילו בלא טעם שכחה, כיון שבכל רגע מוטל על האדם לעמול בתורה ולחדש בה כפי יכולתו, אין שייך לומר שימתין עד אחר המועד לכתב החידוש, כי באותו זמן יהיה עליו חיוב אחר לחדש חידושים אחרים. ואם יתעכב בכתיבת החידושים, יצטרך ללמוד שנית מה שלמד כבר, ולהזכיר מה שחידש מכבר, וזה יבטלנו מלימוד חידושים אחרים באותה שעה, ואין לך דבר האבד גדול מזה. ע"כ. ואם זה נאמר על חול המועד, קל וחומר על יום הפורים. ישמע חכם ויוסף לקח.

כתב וערך:

הרב דוד שלום נקי