כל דיני חג הסוכות בקצרה - הרב דוד יעקב

תפיסת הסכך

חוטי פשתן: מותר לכתחילה להצמיד את הסכך לסוכה בחוטי פשתן הנקראים בימינו "חוטי שמשון". ניתן לזהותם עפ"י צבעם החום וריחם שאינו כ"כ נעים (חזו"ע עמ' כו).

אזיקונים: כשם שאסור לסכך בדבר הפסול כך אסור לכתחילה לתפוס את הסכך בדבר הפסול ולכן אין לקשור את הסכך באזיקונים או חוטי ברזל, ואם רוצה לקשור באזיקונים יקשור תחילה בחוטי פשתן בכמות כזו שהסכך יעמוד ברוח מצויה ואת שאר החיזוקים יעשה ע"י האזיקונים.

אם תפס את כל הסכך באזיקונים אינו צריך להוציאם, אלא ישאירם ויוסיף עליהם חוטי פשתן באופן כזה שהסכך יעמוד ברוח מצויה גם ללא האזיקונים (חזו"ע עמ' מד).

אם בדיעבד תפס את הסכך רק באזיקונים ונכנס החג, מותר לשבת בסוכה זו ואף לברך עליה ולאחר החג אינו צריך לפרק את האזיקונים אלא יכול לעשות את הפתרון הכתוב בסעיף הקודם.

אמירת "לשם מצווה"

כשפורס את הסכך על הסוכה יאמר "לשם מצוות סוכה". ואם לא אמר – לא מעכב, כיוון שעצם זה ששם את הסכך על הסוכה מגלה דעתו שעושה זאת לשם מצוות סוכה.

 קישוטי הסוכה

מצווה לקשט את הסוכה בקישוטים נאים לייפותה, כמו שכתוב בגמרא מסכת שבת (קלג:) על הפסוק "זה אלי ואנווהו" – התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה וכד', בנוסף ע"י ייפוי וקישוט הסוכה נח ונעים לו לשבת בתוכה (חזו"ע עמ' עד).

תליית קישוטים בסכך

בתליית קישוטים בסכך יש להקפיד שיהיו הקישוטים צמודים לסכך ותלויים בתוך 4 טפחים מהסכך (כ-32 ס"מ), כי אז הם בטלים לגבי הסכך. והנוהגים להקל שרק תחילת הקישוט נמצאת תוך 4 טפחים מהסכך והמשך הקישוט משתלשל כלפי מטה, אין למחות בידם ויש להם על מה לסמוך (חזו"ע עמ' עה).

שרשרת נייר

לכתחילה ראוי להקפיד לתלות שרשראות נייר בתוך 4 טפחים מהסכך. אולם בדיעבד אם היא יורדת יותר מכך, הסוכה כשרה ומותר לשבת ולאכול ולישון תחת השרשרת כיוון שרוחבה אינו עולה על טפח, וסכך פסול אינו פוסל אלא בארבעה טפחים, אולם אם הקישוט רחב ארבעה טפחים, לא יתלה אותו למטה מד' טפחים מהסכך שיש לחוש שפוסל את הסוכה לישב שם (חזו"ע עמ' עו).

 בניית סוכה במקרים מיוחדים

בניית סוכה בחול המועד

אדם שלא בנה סוכה קודם החג, בין במזיד בין בשוגג, ורוצה לבנותה בחול המועד – יכול. וכן מותר לאומן ישראל (יהודי) לבנות עבור אדם אחר סוכה בחול המועד ולקבל שכרו.

אדם שסוכתו נבנתה רק בחול המועד – יברך "שהחיינו" בכניסתו אליה, כיוון שהיא חדשה אצלו.

פתיחת וסגירת הגגון בשבת ויו"ט

בסוכה העשויה במקום של גג מבנה הנפתח לצורך הקמת הסוכה, אם יורד גשם בשבת או ביו"ט ורוצה לסגור את הגגון – מותר לסוגרו ולפותחו בתנאי שהוא מחובר בצירים (כי אז אין כאן מלאכת בונה או סותר, שהרי הוא עשוי לכך). אך אם אין לו צירים אסור לפתוח או לסגור אותו בשבת וביו"ט, אלא רק ע"י גוי (הליכו"מ עמ' שכט).

 חיבור בין הדפנות לסכך

אין חובה שיהיה חיבור בין הדפנות לסכך, אך יש להקפיד שהדפנות יהיו מכוונות נגד הסכך (שו"ע סימן תר"ל סט).

מצוות ישיבה בסוכה

נאמר בתורה "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם     מארץ

   מצרים". לכן אדם שיושב בסוכה, טוב שיכוון שציוונו הקב"ה לישב בסוכה זכר

ליציאת מצרים וזכר לענני הכבוד שהקיף בהם הקב"ה את בני ישראל בלכתם במדבר.

יש לאדם לדעת שמובא בפוסקים שכל רגע ורגע שאדם יושב בסוכה – מקיים מצווה, ולכן צריך להשתדל כמה שיותר להיות בסוכה, ואפילו כשנצרך לדבר בענייני עסקים וכד' ישב בסוכה.

מצווה זו מיוחדת בכך שאותה אדם מקיים בכל גופו – שהרי מצוות אחרות מקיים רק בחלק מגופו: תפילין – בידו וראשו, טלית – בחלק מגופו, אכילת מצה – בפיו. ואילו במצוות סוכה אדם מקיים מצווה בכל גופו בכל רגע ורגע. לכן החכם ינצל כל רגע כדי לחטוף מצוות יקרות אלו (הליכו"מ עמ' שנ).

ברכת שהחיינו בהדלקת הנרות

יש נשים שנהגו לברך שהחיינו בערב החג כשמדליקות את הנרות אבל נכון יותר שלא יברכו אז שהחיינו שיש לחוש והפסק בין הברכה להדלקה אלא יכוונו לצאת ידי חובת ברכת שהחיינו כששומעות אותה בשעת הקידוש (ילקו"י סוכות  תקצ).

אכילת כזית פת בלילה הראשון

מצוות עשה מהתורה על הגברים לאכול בליל יו"ט הראשון של סוכות כזית פת בסוכה. ואף מי שאוכל רק כזית צריך לברך "לישב בסוכה" על אכילה זו, שהרי אכילה זו חובה ואסור לאוכלה מחוץ לסוכה. אולם לכתחילה כדי לצאת ידי חובת כל הדעות יאכל יותר מכביצה פת כ-60 גרם (חזו"ע עמ' ק).

אכילת הפת עם סלטים

מי שיכול לאכול את הכזית פת בלילה הראשון ללא סלטים – תבוא עליו הברכה. ואם אינו יכול לאכול את הכזית פת לבד, מעיקר הדין יכול לאוכלה עם סלטים וכד' (חזו"ע עמ' קטו).

אכילת הכזית הראשון בפת הבאה בכיסנין

יש לאכול את הכזית הראשון דווקא בפת ולא בפת הבאה בכסנין (כגון עוגה וכד'). אולם אדם שלא יכול לאכול בשום פנים ואופן לחם, ורוצה לאכול עוגה במקום זה – יש לו על מה שיסמוך (חזו"ע עמ' קיז).

 ברכת שהחיינו

בלילה הראשון של חג הסוכות, לאחר שברך "לישב בסוכה" מברך ברכת "שהחיינו". ואם הקדים ברכת שהחיינו לפני ברכת "לישב בסוכה" יצא ידי חובה (חזו"ע עמ' קעד).

לא ברך בלילה הראשון

מי ששכח לברך שהחיינו בלילה הראשון, יכול לברך כשנזכר כל שבעת ימי החג.

 ברכת "לישב בסוכה"

 בימי חג הסוכות, בזמן שיש קידוש מקדש מעומד ומברך "לישב בסוכה" בסוף הקידוש, ואז מתיישב וטועם מהכוס.

בשאר הימים כשנוטל ידיו מברך "על נטילת ידיים" ואז בעודו עומד יברך ברכת "לישב בסוכה" וישב ויברך המוציא. ומי שנוהג לברך "לישב בסוכה" לאחר המוציא קודם האכילה, יש לו על מה לסמוך (חזו"ע עמ' קעג).

שכח לברך "לישב בסוכה"

מי ששכח לברך ברכה זו יכול לברכה באמצע אכילתו, ואף אם אינו יכול להמשיך לאכול אלא רק לשתות מים או לאכול פירות וכד' – יכול לברך כי עדיין נחשב באמצע הסעודה (חזו"ע עמ' קעח).

אדם שאוכל בעמידה

אדם שאינו יכול לישב מאיזו סיבה שהיא, ואוכל מעומד, אף על פי כן מברך "לישב בסוכה" (חזו"ע עמ' קעה).

דין נשים

מכיוון שנשים פטורות מישיבה בסוכה ואפילו בלילה הראשון, אין להן לברך ברכת "לישב בסוכה". ואישה ששומעת בעת הקידוש מבעלה ברכה זו לא תענה אמן אלא תהרהר בליבה כדי שלא יהיה לה הפסק בין הקידוש לטעימה, אולם שלא בקידוש – יכולה לענות אמן (חזו"ע עמ' קמח).

יעלה ויבוא

מאחר ויש חיוב מן התורה לאכול כזית פת בליל סוכות מן התורה, לכן אדם ששכח ולא אמר יעלה ויבוא בליל החג (סוכות או פסח) אם נזכר קודם שחתם "ברוך אתה ד' בונה ירושלים" יחזור ויאמר יעלה ויבוא. אך אם לא נזכר עד

עד שהתחיל בברכת הטוב והמטיב חוזר לראש ברכת המזון וכל שכן אם סיים את ברכת המזון ונזכר שלא אמר יעלה ויבוא חוזר.

אבל אם טעה ולא אמר יעלה ויבוא ביום החג בבוקר, וכן בשאר ימות חול המועד או בשמיני עצרת אין צריך לחזור (יבי"א ח"ד יו"ד סימן כה).

נשים

אישה ששכחה לומר יעלה ויבוא בין בערב החג ובין בשאר ימות החג אינה חוזרת 

על איזו אכילה יש לברך

 מברכים "לישב בסוכה" בשעת האכילה, דהיינו כשקובע סעודתו. לכן באכילת לחם עד כביצה פת כ-54 גרם זה נקרא אכילת עראי ואינו חייב בסוכה וממילא לא מברכים עד שיעור זה "לישב בסוכה". ואילו מי שאוכל יותר משיעור זה מתחייב לאכול בסוכה ומברך לישב בסוכה (שו"ע סימן תרלט ס"ח) .

עוגות ומיני מאפה

אם אוכל שיעור של 3 ביצים (162 גרם) עוגות ומיני מאפה יכול לברך ברכת "לישב בסוכה". ומי שאוכל שיעור של 4 כביצים (כ-216 גרם) מתחייב גם בנטילת ידיים ובברכת המזון (חזו"ע עמ' קלד). דוגמא מעשית: עוגיית רוגעלך בינונית שוקלת 35-40 גרם ולכן אם אוכל עד רוגעלך ורבע, יכול לאכול מחוץ לסוכה, אך אם אוכל יותר מרוגעלך ורבע, חייב לאכול בסוכה. ואם אוכל 4.5 רוגעלך צריך גם לברך "לישב בסוכה" (הליכו"מ עמ' שעח).

תבשיל מחמשת מיני דגן

אם אוכל תבשיל מחמשת מיני דגן כגון קוסקוס, אטריות, פתיתים וכד' בשיעור של קביעת סעודה (162 גרם לדעת החזו"ע) – צריך לברך "לישב בסוכה". שיעור זה קיים במנת קוסקוס, אטריות או פסטה (צלחת מלאה) וצריך לברך במקרים אלו (הליכו"מ עמ' שעט).

אכילה ושינה חוץ לסוכה

אכילה חוץ לסוכה

אכילת עראי מותרת חוץ לסוכה. עד כמות של כביצה פת (כ-54 גרם) נקראת אכילתו אכילת עראי.

ואפילו תלמיד חכם הרוצה לא להחמיר על עצמו ולאכול אכילת עראי חוץ לסוכה – רשאי (חזו"ע עמ' קלג).

דוגמאות מעשיות

פרוסת לחם בינונית: משקלה בערך 30 גרם והנפח שלה הוא 45 סמ"ק. לכן אם אין לו אפשרות לאוכלה בסוכה, יכול לאכול עד פרוסה ורבע מחוץ לסוכה, ויטול ידיו ללא ברכה ולאחר האכילה יברך ברכת המזון. ואם אוכל יותר מפרוסה ורבע – חייב לאכול בסוכה ולברך ברכת "לישב בסוכה".

קרואסון שוקולד בינוני: משקלו בערך 40 גרם, ולכן אם אוכל עד כמות של יחידה אחת ורבע יכול לאכול מחוץ לסוכה. בכמות גדולה יותר יש לאכול דווקא בסוכה (אך לא יברך ברכת "לישב בסוכה" כי לא מדובר בפת, אלא אם כן אוכל כמות של שיעור 3 ביצים – 162 גרם, שהם בערך 4.5 קרואסונים).

תבשיל מחמשת מיני דגן: אע"פ שבמהלך השנה אם אוכל תבשיל כזה כגון קוסקוס, אטריות, פתיתים וכד' בכמות של שיעור קביעת סעודה אינו מברך ברכת המזון אלא "על המחיה", בכל זאת בסוכות אם אוכל כמות של כביצה ומעלה – חייב בסוכה ומי שאוכל שיעור קביעת סעודה חייב גם בברכת "לישב בסוכה", כדלעיל (חזו"ע עמ' קלז).

צירוף מאכלים לפת

אדם שאוכל פחות מכשיעור פת ואוכל עימו אורז ושאר מאכלים כגון סלט ירקות תפוחי אדמה וכד' אין המאכלים מצטרפים עם הפת לעשותו אכילת קבע וכל שהפת פחות משיעו כביצה (54 גר') יכול לאכלם חוץ לסוכה.

 דברים שניתן לאכול במקרה שאין לו סוכה

אדם שאין לו סוכה צריך לאכול בלילה הראשון בסוכת חברו וכיו"ב כזית פת, שאכילה בלילה הראשון בסוכה היא מדאורייתא.

בשאר ימי החג יכול לאכול מחוץ לסוכה אורז או בשר ודגים, גבינה, ביצים וכן פירות. וכן יכול לשתות יין ומיץ פירות מחוץ לסוכה. והמחמיר על עצמו ואינו שותה אף מים מחוץ לסוכה – הרי זה משובח (חזו"ע עמ' קלז).

שתייה או אכילה חוץ לסוכה באמצע סעודה

אע"פ שמותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה, מכל מקום אם אוכל סעודת קבע בתוך הסוכה אסור לו אפילו לשתות מים מחוצה לה. וכן אם יש מאכל בפיו ממה שאוכל בסוכה אסור לו לצאת ולסיים מאכל זה מחוץ לסוכה, כיוון שהכל בא מחמת סעודת הקבע שחייבת בסוכה (חזו"ע עמ' קמה).

 שינה מחוץ לסוכה

 השינה בסוכה חובה בכל שבעת ימי החג, ואין לאדם לישון אף שינת עראי חוץ לסוכה, כיוון שפעמים די לו בשינה זו ונותנת לו כח, וממילא הרי כשינת קבע (חזו"ע עמ' קצא).

הפטורים משינה בסוכה

מי שאשתו חלשה מי שאשתו חלשה ויש להם ילדים קטנים שמתעוררים בלילה ובוכים, וצריך לקום ולטפל בהם, ואם יישן בסוכה לא ידע מתי לקום אליהם מותר לו לישון בבית (חזו"ע עמ' ר).

אדם שמצטער: אדם שמצטער בדבר שרוב בני אדם מצטערים ממנו פטור מלישון בסוכה. אך אם רק אדם מסוים מצטער מהדבר וכגון שיש מעט שמש, אין זה בגדר מצטער, אלא אם כן הוא אסטניס ומאניני הדעת, שאם כל אניני הדעת מצטערים מצער כזה נחשב מצטער ופטור מהסוכה  (משנ"ב ס"ק כט). ולכן אדם שלא מצליח להירדם בסוכה מחמת שכל שינוי מקום מקשה עליו להירדם גם במשך ימות השנה, נחשב כאסטניס ופטור מהסוכה, אלא שתחילה יש לו לחפש ולראות אם יש כל מיני פעולות קלות שיוכל לעשות כדי שיצליח לישון בסוכה (הליכו"מ עמ' שצ). וכן אין המצטער פטור מן הסוכה, אלא אם כן שכשהוא יוצא מהסוכה – הוא ניצול מהצער ההוא. אולם אם גם כשיצא מהסוכה ימשיך להצטער באותו צער, אינו פטור (חזו"ע עמ' ר).

חתן בשנה הראשונה: חתן בשנתו הראשונה שאשתו מצטערת שאינו ישן עמה בבית, הרי הוא בגדר מצטער ופטור מהסוכה. אך אם הוא ואשתו אינם מצטערים משהייתו בסוכה צריך לישון בסוכה (הליכו"מ עמ' שצא).

פחדֿ: אם האישה מפחדת לישון לבדה בבית, יש להקל שיישן עימה בביתו ופטור מהסוכה. וכן הדר בסביבה שאינה שומרת תורה ומצוות וחושש לישון בסוכה בלילה, או שחושש שאם יישן בסוכה יפרצו לביתו – פטור מהסוכה.

צער רוחני: אדם שגר במקום שאינו שומר תורה ומצוות ומדליקים טלוויזיה ורדיו בשבתות וביו"ט בקול גבוה, ובעת ישיבתו בסוכה שומע דברים אלו ונפגע מבחינה רוחנית – פטור מהסוכה, שהרי יש לו דין מצטער אם יכול לדבר על ליבם בערב החג שינמיכו הקול – תבוא עליו הברכה, אולם בשבת ובחג אסור לומר להם לעשות זאת מפני שמכשילם באיסור (הליכו"מ עמ' שצב).

שמירת כבוד הסוכה

דברי חול בסוכה: ראוי לדבר בסוכה רק דברי קדושה ותורה, ולהקפיד ביותר לא לדבר בסוכה דברי רכילות ולשון הרע ושאר דברים אסורים (משנ"ב סק"ב).

ומכל מקום אם צריך לדבר מענייני עסקיו או שאר דברים בטלים – ידברם בתוך הסוכה, כי בכל רגע ששוהה בסוכה מקיים מצווה (שער הציון אות ד).

הכנסת סירי מאכל לסוכה: אין להכניס סירים לסוכה, בין בשעת האכילה ובין שלא בשעת האכילה. ואפילו מי שרגיל כל השנה להביא סירים לשולחן הסעודה, אעפ"כ אין להביאם לסוכה כיוון שדרך רוב העולם שלא להביא סירים לשולחן בעת האכילה,  אולם מה שנוהגים להביא אל השולחן קערה גדולה, שבה עופות ואורז, וכל אחד מהמסובים לוקח ממנה ונותן לצלחת שלו ואוכל, מותר להכניס קערה זו לשולחן (חזו"ע עמ' קכז).

קערות וסכו"ם חד פעמי: מותר להביא לסוכה קערות וסכו"ם חד פעמי, והטעם הוא שגם במשך השנה כולה יש רגילות להביא אותם לשולחנו ( הליכו"מ עמ' שסא).

שיירי המאכלים: כל עוד שלא סיימו לאכול אפשר להשאיר את קעריות ההגשה וצלחות האכילה בסוכה, וכשמסיימים לאכול יש להוציאם מהסוכה (שו"ע סימן תרלט).

הכנסת פח אשפה לסוכה: כשרוצה לפנות את השולחן יכול להכניס את הפח לסוכה, ולאחר מכן להוציאו מיד (הליכו"מ עמ' שסב).

עישון סיגריות / נרגילה: מותר לעשן סיגריות או נרגילה בסוכה, ואף מותר להכניס מאפרה לסוכה לצורך העישון (חזו"ע עמ' קל).

משחקים בסוכה: אפילו שאין ראוי לשחק בשאר משחקים בסוכה, מכל מקום אם רוצה לשחק – צריך לעשות זאת דווקא בסוכה (הליכו"מ עמ' שסג).

מיחם חשמלי: יכול להכניס מיחם חשמלי לסוכה, שלא נקרא תשמיש מבוזה, שהרי מניחים המיחם בכל מקום שנמצאים בו (הליכו"מ שם).

פלטה חשמלית: יש להחמיר לא להכניס פלטה חשמלית לסוכה, שהרי מניחים אותה רק במטבח ובחדרי שירות.

נטילת ידיים שחרית: אדם שמקפיד כל השנה ליטול את ידיו שחרית ליד המיטה, יכול להמשיך לעשות כן גם בסוכה, ומיד לאחר הנטילה יוציא את הכלי עם מי הנטילה (הליכו"מ עמ' שסב).

נטילת ידיים לסעודה: מותר ליטול ידיים לסעודה בסוכה, כי רבים נוהגים ליטול ידיהם לסעודה על שולחנם (חזו"ע עמ' קל).

הכנסת גוי לסוכה: יש להקפיד שלא להכניס גוי לסוכה, אולם אם יש הכרח להכניסו כגון כשהוא מטפל ביהודי סיעודי – מותר (הליכו"מ עמ' שסד).

החלפת טיטול: אין להחליף טיטול לתינוק בתוך הסוכה (חזו"ע עמ קכט).