חזקה בחצר לבנות סוכה - הרב משה יוסף

חזקה בחצר לבנות סוכה

הרב משה יוסף - מחבר הספרים ראש יוסף – ריבית. ושו"ת.

שאלה

אני גר בבנין משותף כבר 6 שנים. ויש לנו שטח פנוי שאני בונה שם כל שנה סוכה. חזרתי לבית עכשיו וראיתי שכן שבונה את הסוכה שלו שם. האם אני יכול לטעון חזקה על המקום? (יש לציין שאין מקום אחר לבנות את הסוכה זה או אני או הוא).

תשובה

על פי דין תורה אין לשכן חזקה בשטח המשותף לבנות לבדו סוכה, אף שכבר בנה שם כמה שנים. אלא שאין הדבר נכון לבנות סוכה במקום שרגיל שכנו לבנות מבלי להגיע להבנה על חלוקת המקום.

נימוק התשובה

הדבר נתבאר בהלכות נזקי שכנים שאין חזקת תשמישין בחצר השותפים כמו שהיה מועיל חזקה כזו בחצר פרטית, מכיון שבחצר השותפין אין ממהרים למחות במחזיק שלא כדין כמו שרגילים למחות במי שמחזיק בחצר של יחיד ללא רשות או קנין. וכתב השו"ע בחו"מ סי' קנ"ג סעי' י"ז היתה הקורה סוכת עראי, כל ל' יום לא החזיק בה סתם, שהרי ראובן אומר לא מחלתי והנחתיך אלא מפני שהוא עראי. לאחר ל' יום החזיק, שאין זה עראי. ואם סוכת החג היא, כל שבעת ימי החג לא החזיק, לאחר שבעה, החזיק. ואם חיבר ראש הקורה בכותל בטיט, מיד החזיק, והוא שיביא ראיה שראובן סייע עמו, או ראה ולא מיחה.

והסיבה שלא מועיל חזקה בסוכת החג הוא מפני שיודעים השכנים שאינו מתכוין לתפוס בעלות על המקום אלא רק בשביל רצונו לקיים את המצוה, ומיד לאחר החג יחזור המקום לרשותם הראשונה.

אמנם יש מקום לחלק ולומר שלא תועיל החזקה לענין שתהיה לו זכות להשתמש באותו מקום לשאר תשמישין בשביל מה שהיה רגיל לעשות שם סוכת החג, אבל לצורך בניית סוכה תהיה לו הזכות להשתמש שם לפני כולם. וכבר עיין בספר פתחי חושן (שכנים פט"ו הערה מז) שרצה לומר כן שתועיל החזקה על כל פנים לענין סוכת החג לכל שנה שיהיה זה המחזיק ראשון לבנות שם את סוכתו לשם החג. אלא דמשיטת הסוגיה והפוסקים משמע שאין לחלק בזה כלל, וכל עיקר מה שבנה את הסוכה היה לצורכו לפי שעה, ומכאן ואילך אין לו כח וחזקה באותו מקום יותר מאחרים.

והנה בחו"מ סימן קס"א סעיף ה' מצינו שיש דברים שכופין את בני החצר להשתמש בהם וכמו לענין הכביסה שהוא צורך הכרחי ולפיכך אין בני החצר מעכבין על כך, נראה דה"ה לענין בניית סוכה דככל שיש מקום פנוי בחצר לבנות סוכה יש לבני החצר להסכים על כך שמי שירצה לבנות שם סוכה לחג אין מעכבין עליו, אלא דמ"מ אחר שאחד מהם החזיק לעשות סוכה באותה שנה אין לאדם אחר חזקה שם יותר ממנו.

ובספר פתחי חושן (שותפין פ"ד הערה ל"ו) כתב דאפשר בחצר בניין שיש להם מקום המיועד לחנייה, ואחד השכנים החנה שם את רכבו פעם אחת, הרי הוא החזיק באותו מקום לעולם. וזה לא כמו מה שהבאנו למעלה לעניין שימוש בחצר לצורך סוכה שאין מועיל חזקתו לשנה אחרת. החילוק הוא בגלל שמקום המיועד לחנייה דינו כחצר העומדת לחלוקה לצורך זה, ובשעה שהעמיד את מכוניתו הרי זה כמי שבא חלקו לידו, מה שאין כן בחצר המיועדת לצורך השכנים ולעת הצורך משתמשים גם לבנות סוכה בזה אין מועיל מה שתפס שם אחד השכנים אפילו כמה שנים, וכדין חצר השותפין.

הדברים הנ"ל הם עיקר להלכה על פי דין תורה, אך כבר אמרו חז"ל לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה, ולא היו עושים בדרך הישר והטוב. ואין לאדם לקיים מצוה באופן שהוא מצער את חבירו. אלא יש להם להתפשר באופן ששניהם יוכלו לקיים את המצוה וכל אחד יבנה שם סוכה קטנה יותר או שישבו שניהם סביב לשולחן אחד כסוכת עורו של לויתן.