חַג שִׂמְחַת תּוֹרָה

שְׁמִינִי עֲצֶרֶת - שִׂמְחַת תּוֹרָה

הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שֶׁלְּאַחַר שִׁבְעַת יְמֵי חַג הַסֻּכּוֹת, הוּא יוֹם 'שְׁמִינִי עֲצֶרֶת', וְהוּא חַג בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵין קֶשֶׁר בֵּינוֹ לְחַג הַסֻּכּוֹת כְּלָל. וְנִקְרָא גַּם כֵּן יוֹם 'שִׂמְחַת תּוֹרָה', שֶׁבּוֹ מְסַיְּמִים אֶת קְרִיאַת חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה. אוּלָם בְּחוּץ לָאָרֶץ, שֶׁעוֹשִׂים יוֹמַיִם יוֹם טוֹב, אִם כֵּן, הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי הוּא 'שְׁמִינִי עֲצֶרֶת', וּלְמָחֳרָתוֹ, בַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי, הוּא 'שִׂמְחַת תּוֹרָה', שֶׁבּוֹ הֵם מְסַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה. (תנא, תסז)

 

תְּפִלַּת עַרְבִית

בְּלֵיל הֶחָג יִתְפַּלֵּל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּנִגּוּן וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִשְׂמֹחַ בַּלַּיְלָה הַזּוֹ. (מסכת סוכה מח ע"א. תנה)ויֵשׁ לְהַזְכִּיר לַצִּבּוּר קֹדֶם הַתְּפִלָּה, שֶׁמַּזְכִּירִים בָּעֲמִידָה 'אֶת יוֹם שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה', וְלֹא 'אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה'. וְאִם טָעָה וְהִזְכִּיר סֻכּוֹת, חַיָּב לַחֲזֹר וּלְתַקֵּן. וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁהִתְחִיל רְצֵה, חוֹזֵר לִתְחִלַּת אַתָּה בְחַרְתָּנוּ. וְאִם סִיֵּם אֶת הָעֲמִידָה וּבָא לַעֲקֹר רַגְלָיו, חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה.(תנא)

 

הַקָּפוֹת

לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית, מִנְהַג כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַקִּיף אֶת הַתֵּבָה שֶׁבַע הַקָּפוֹת עִם סִפְרֵי תּוֹרָה בִּידֵיהֶם, לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְשָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים בְּשִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ בְּרִקּוּדִים וּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם, וְכָל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. (תנה)

 

כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א: קֹדֶם הַהַקָּפוֹת יַנִּיחוּ סֵפֶר תּוֹרָה עַל הַתֵּבָה, וְיַעֲמֹד אִישׁ יְרֵא שָׁמַיִם עַל יַד הַסֵּפֶר, וְיֹאחֵז בְּיָדוֹ בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה כָּל זְמַן הַהַקָּפוֹת. כִּי כֵן קִבַּלְתִּי מֵהַמְקֻבָּל הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרָשָׁ"ש זלה"ה שֶׁהָיָה מַקְפִּיד עַל זֶה. ע"כ. (עבודת הקודש צפורן שמיר ס"ס יב)

 

מַעֲלַת הָרִקּוּדִים וְהַשִּׂמְחָה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה

נָכוֹן לְהוֹדִיעַ לַצִּבּוּר אֶת גֹּדֶל מַעֲלַת הַשִּׁירָה וְהָרִקּוּדִים לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה וְהַמַּעֲלוֹת שֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם בָּהֶם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל אֶלְגָּאזִי (שלמי חגיגה סימן יז אות טז): "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ בְּשִׂמְחָתָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וִיתַקֵּן בָּזֶה אֶת פְּגָמֵי נִשְׁמָתוֹ אֲשֶׁר פָּגַם בִּכְבוֹד תּוֹרַת ה' תְּמִימָה. וּכְבָר כָּתְבוּ הָרִאשׁוֹנִים, כִּי כָּל הַזָּהִיר בְּשִׂמְחָה שֶׁל תּוֹרָה כְּהַיּוֹם הַזֶּה, בָּטוּחַ הוּא שֶׁלֹּא תִּפָּסֵק הַתּוֹרָה מִזַּרְעוֹ. וְהֵעִידוּ שֶׁרָאוּ לְרַב גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה מַרְבֶּה בְּשִׂמְחָה שֶׁל תּוֹרָה כְּהַיּוֹם הַזֶּה, וְהֵעִידוּ עָלָיו שֶׁעַד שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת הָיוּ מִיּוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שַׁלְשֶׁלֶת חֲכָמִים וִידוּעִים וּמַרְבִּיצִים תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל זֶה אַחַר זֶה, וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁזָּכָה בָּזֶה עַל רֹב שִׂמְחָתוֹ בְּיוֹם שִׂמְחַת הַתּוֹרָה, מַה שֶּׁהֵם לֹא רָאוּ מֵעוֹלָם בְּשׁוּם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה שֶׁעָשָׂה כֵּן, וּבְרֹב גְּדֻלָּתוֹ הָיָה מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז, וּמְעוֹרֵר לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם לֵאמֹר, שִׂמְחוּ בַה' וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׂרָאֵל". ע"כ. וְכָתַב רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל (שער הכוונות קד ע"א): "וְרָאִיתִי לְמוֹרִי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁהָיָה נִזְהָר בְּיוֹתֵר בָּזֶה, לְהַקִּיף עִם סֵפֶר הַתּוֹרָה אוֹ לְפָנָיו אוֹ לְאַחֲרָיו,וְלִרְקֹד וּלְשׁוֹרֵר לְפָנָיו בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת". ע"כ. וּבְסֵפֶר מַעֲשֵׂה רַב כָּתַב: "הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא הָיָה מַקִּיף לִפְנֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וּמְסַפֵּק וּמְרַקֵּד, מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז, עַד שֶׁהָיוּ פָּנָיו בּוֹעֲרוֹת כְּלַפִּיד אֵשׁ". וְאִם גְּדוֹלֵי עוֹלָם אֵלּוּ לֹא חָסוּ עַל כְּבוֹדָם לִכְבוֹדָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה, מַה נֹּאמַר אֲנַחְנוּ, אֲזוֹבֵי הַקִּיר?!

וְכַיָּדוּעַ שֶׁמִּיכַל, בִּתּוֹ שֶׁל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, נֶעֶנְשָׁה בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ הֵיאַךְ בַּעְלָהּ דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מְרַקֵּד וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי אֲרוֹן ה', כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּנָּבִיא שְׁמוּאֵל (ב ו טז): "וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה' וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ: וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד, וַתֹּאמֶר מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו, כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל עַם ה' עַל יִשְׂרָאֵל, וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי ה': וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת, וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי, וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ, עִמָּם אִכָּבֵדָה: וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ".

 

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה ד כ): "הֵיאַךְ הָיָה עוֹשֶׂה דָּוִד לִפְנֵי אֲרוֹן ה'? הָיָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי זָהָב מְזֻקָּקִים הַדּוֹמִים לְפָז, וְהָיָה מַכֶּה בְּיָדָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ [יָמִין עַל שְׂמֹאל] וְטוֹפֵחַ, וּכְשֶׁהָיָה מְכַרְכֵּר, דְּהַיְנוּ שָׁר: כִּירִי [אֲדוֹנִי] רָם, כִּירִי רָם, הָיָה מְפַזֵּז. וּמַהוּ מְפַזֵּז? שֶׁהָיָה הַזָּהָב הַמְזֻקָּק מַשְׁמִיעַ קוֹל פּוֹזֵז [פָּז פָּז] כְּפַעֲמוֹנִים. וְיוֹתֵר מִזֶּה הָיָה דָּוִד עוֹשֶׂה - מַגְבִּיהַּ אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו וְקוֹפֵץ לִכְבוֹד הַתּוֹרָה, וְהָיוּ כָּל הַנָּשִׁים מְצִיצוֹת עָלָיו מִן הַגַּגּוֹת וּמִן הַחַלּוֹנוֹת, וְלֹא אִכְפַּת לוֹ. שֶׁאֵין לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבִּזָּה אֶת עַצְמוֹ עַל הַמִּצְווֹת יוֹתֵר מִדָּוִד, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד (תהלים קלא): "ה' לֹא גָבַהּ לִבִּי" - בְּשָׁעָה שֶׁמְּשָׁחַנִי שְׁמוּאֵל לְמֶלֶךְ. "וְלֹא רָמוּ עֵינַי" - בְּשָׁעָה שֶׁהָרַגְתִּי אֶת גָּלְיָת. "וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת" - בְּשָׁעָה שֶׁהֶחֱזִירוּנִי לְמַלְכוּתִי [לְאַחַר מֶרֶד אַבְשָׁלוֹם]. "וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי" - בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱלֵיתִי אֶת הָאָרוֹן. "אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי, כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ" - כְּשֵׁם שֶׁהַתִּינוֹק הַזֶּה אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לְהִתְגַּלּוֹת לִפְנֵי אִמּוֹ, כָּךְ שִׁוִּיתִי נַפְשִׁי לְפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא הִתְבַּיַּשְׁתִּי לְהִתְבַּזּוֹת לְפָנֶיךָ לִכְבוֹדְךָ. "כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי" - כְּמוֹ הַתִּינוֹק שֶׁיּוֹצֵא מִמְּעֵי אִמּוֹ וְאֵין רוּחוֹ גַּסָּה לִינֹק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, כֵּן נַפְשִׁי עָלַי, שֶׁאֵינִי מִתְבַּיֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה אֲפִלּוּ מִקְּטַנֵּי יִשְׂרָאֵל". ע"כ. וְעַיֵּן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (משפטים קז ע"א) שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה הַבַּדְּחָן [כִּבְיָכוֹל הַמְשַׂמֵּחַ] שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַף עַל פִּי שֶׁפְּעָמִים הָיָה הוּא עַצְמוֹ בְּצַעַר, אַךְ כֵּיוָן שֶׁהָיָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, הָיָה חוֹזֵר לְבַדְּחָנוּתוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה, כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֶת הַמֶּלֶךְ. עי"ש.

 

וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם (הלכות לולב פ"ח הט"ו): "הַשִּׂמְחָה שֶׁיִּשְׂמַח אָדָם בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה וּבְאַהֲבַת הָאֵל שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶן - עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה הִיא וּמֵעֲבוֹדַת ה' הִיא, וְכָל הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִשִּׂמְחָה זוֹ, רָאוּי הוּא לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בַּקְּלָלוֹת: 'תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב'. וְכָל הַמֵּגִיס דַּעְתּוֹ וְחוֹלֵק כָּבוֹד לְעַצְמוֹ, וּמִתְכַּבֵּד בְּעֵינָיו בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ בְּהִמָּנְעוֹ מִשִּׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה זוֹ - הוּא חוֹטֵא וְשׁוֹטֶה, וְעַל זֶה הִזְהִיר שְׁלֹמֹה וְאָמַר (משלי כה כו): 'אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ'. וְאַדְּרַבָּא, כָּל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ וּמֵקֵל גּוּפוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ, הוּא הַגָּדוֹל וְהַמְכֻבָּד הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה. וְכֵן אָמַר דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: 'וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי', וְאֵין הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד אֶלָּא לִשְׂמֹחַ לִפְנֵי ה' בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה'". ע"כ.

 

וְכָךְ סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל רֹאשׁ יְשִׁיבַת פֹּרָת יוֹסֵף, עַל חֲכַם יַעֲקֹב עוֹבַדְיָה זַ"ל, שֶׁהָיָה רוֹקֵד וְשָׂמֵחַ מְאֹד מְאֹד בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, וּמַרְקִיד אֶת הָאֲחֵרִים בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת, וּבִזְכוּת כָּךְ זָכָה לִבְנוֹ, הֲלֹא הוּא מָרָן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זְצוּקָ"ל. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁלּוֹקֵחַ אֶת הַדְּבָרִים לִתְשׂוּמַת לִבּוֹ, וּמִשְׁתַּדֵּל בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת לִרְקֹד, לָשִׁיר וְלִשְׂמֹחַ לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וּמְעוֹרֵר גַּם אֶת הָאֲחֵרִים לָזֶה.

 

וְכָתַב הָרַב שִׂפְתֵי כֹּהֵן, שֶׁזְּכוּת הַהַקָּפוֹת עִם סִפְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׂמְחָה וְשִׁירָה וְרִקּוּדִים, רְאוּיָה הִיא שֶׁתָּגֵן שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עֲצִירַת גְּשָׁמִים חַס וְשָׁלוֹם.(יבי"א ח"ז סימן נו אות ה. תס)

 

בְּעֶרֶב שִׂמְחַת תּוֹרָה, טֶרֶם יְצִיאָתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, טוֹב לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת מְעַט, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְשֶׁה עָלָיו לְהַאֲרִיךְ בַּהַקָּפוֹת מֵחֲמַת רַעֲבוֹנוֹ, וְכָךְ לֹא יְמַהֵר בְּכָל רֶגַע אֶת הַצִּבּוּר שֶׁיְּסַיְּמוּ, וְחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ.

מִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהַמְתִּין עַד גְּמַר הַהַקָּפוֹת, וּכְגוֹן שֶׁמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל מַכָּרָיו, וְרוֹצֶה לְהִזְדָּרֵז בַּהַקָּפוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַמְתִּינוּ לוֹ הַמְאָרְחִים, רַשַּׁאי לְהַקִּיף אֶת הַתֵּבָה לְבַדּוֹ וְלוֹמַר אֶת נֻסַּח הַהַקָּפוֹת, אַךְ יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְזָרֵז אֶת הַצִּבּוּר שֶׁיְּסַיְּמוּ מַהֵר בִּשְׁבִילוֹ.

 

פַּעֲמוֹנִים

אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אָסְרוּ חֲכָמִים לִרְקֹד וְלִמְחֹא כַּפַּיִם, כַּמְבֹאָר בַּמִּשְׁנָה (מסכת ביצה לו ע"ב) וּבַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן שלט סעיף ב), מִכָּל מָקוֹם, לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה הִתִּירוּ חֲכָמִים בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה לִרְקֹד וְלִמְחֹא כַּפַּיִם, וַאֲפִלּוּ אִם חָל בְּשַׁבָּת. וּמִכָּל מָקוֹם אָסוּר לְקַשְׁקֵשׁ בַּפַּעֲמוֹנִים שֶׁל סֵפֶר הַתּוֹרָה, וְכֵן אָסוּר לְהָרִיעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת [וּבְלָאו הָכִי הַחֲצוֹצְרוֹת מֻקְצֶה], וְכֵן אָסוּר לְהַכּוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן אוֹ עַל בַּקְבּוּק כְּדֶרֶךְ הָרְגִילִים לְהַכּוֹת בִּשְׁעַת הַשִּׁירָה, וּכְמוֹ שֶׁפָּסְקוּ הָרַמְבַּ"ם וּמָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרָמָ"א. וְיֵשׁ לְהָעִיר בְּנַחַת לַמְּקִלִּים בָּזֶה מִפְּאַת חֹסֶר יְדִיעָה. וְכֵן כָּתַב רַבִּי חַיִּים פָּלָאגִ'י שֶׁמִּצְוָה רַבָּה לְבַטֵּל מִנְהָגָם, וְכֵן כָּתְבוּ הַפְּרִי מְגָדִים, הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ זַלְמָן, הַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה, וְהַכַּף הַחַיִּים וְעוֹד. וְכַמְבֹאָר בְּחוֹבֶרֶת "הַשַּׁבָּת בַּהֲלָכָה וּבָאַגָּדָה". (תנה)

 

קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה

אֵין סָפֵק, שֶׁעַל כָּל רַבָּנֵי בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וְהָאַחֲרָאִים לִהְיוֹת תָּמִיד בְּעַיִן פְּקוּחָה וּלְהַשְׁגִּיחַ שֶׁתִּהְיֶה הַפְרָדָה גְּמוּרָה בֵּין הַגְּבָרִים לַנָּשִׁים, לְבַל תִּהְיֶה מִצְוָה הַבָּאָה בָּעֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם. וְנָשִׂים הַבָּאוֹת לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים, עֲלֵיהֶן לְהַקְפִּיד וְלִבְדֹּק אִם לְבוּשׁוֹת הֵן בִּצְנִיעוּת אֲמִתִּית "כִּרְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ" וְלֹא בִּבְגָדִים צְמוּדִים וּקְצָרִים, וְשֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂינָה אֲסֵפוֹת מִחוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּעֵת יְצִיאַת הַגְּבָרִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁגּוֹרְמוֹת מִכְשׁוֹל לָרַבִּים, וְדַי בָּזֶה לַמֵּבִין. וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ לְהַזְהִיר אֶת הָאִמָּהוֹת הַיְקָרוֹת שֶׁיַּלְבִּישׁוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶן בִּצְנִיעוּת, וְיַקְפִּידוּ עַל כָּךְ כְּבָר מִגִּיל 3 וָמַעְלָה.

 

יֵשׁ לִשְׁמֹר עַל הַבָּנוֹת לְבַל יִכָּנְסוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא יִהְיוּ בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים. וּלְצַעֲרֵנוּ, יֶשְׁנָן בָּנוֹת קְצָת גְּדוֹלוֹת שֶׁנִּכְנָסוֹת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמִתְעָרְבוֹת עִם הַבָּנִים, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא נָאֶה וְלֹא יָאֶה לִהְיוֹת כָּךְ, וְכָל שֶׁכֵּן בְּבֵית ה'.

כְּבוֹד הַתּוֹרָה

כָּתַב מָרָן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יורה דעה סימן רפב ס"א): "חַיָּב אָדָם לִנְהֹג כָּבוֹד גָּדוֹל בְּסֵפֶר תּוֹרָה... וְלֹא יִפְשֹׁט רַגְלוֹ כְּנֶגְדּוֹ, וְלֹא יַנִּיחֵהוּ עַל רֹאשׁוֹ כְּמַשָּׂא, וְלֹא יַחֲזִיר לוֹ אֶת אֲחוֹרָיו, אֶלָּא יֵשֵׁב לְפָנָיו בְּכֹבֶד רֹאשׁ וּבְיִרְאָה וָפַחַד, וִיכַבְּדֶנּוּ כְּפִי כֹּחוֹ". עַל כֵּן יֵשׁ לָשִׂים לֵב בְּעֵת הָרִקּוּדִים שֶׁלֹּא יִמְסְרוּ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי כְּעֵין זְרִיקָה, וְשֶׁלֹּא יִתְּנוּהוּ עַל הָרֹאשׁ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכֵן לֹא יִתְּנוּ אֶת הַסֵּפֶר לִילָדִים, שֶׁמָּא יִפֹּל מִיָּדָם חַס וְשָׁלוֹם.

 

לַעֲמֹד בְּעֵת הַהַקָּפוֹת

כָּתַב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יו"ד רפב ב) "הָרוֹאֶה סֵפֶר תּוֹרָה כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ, חַיָּב לַעֲמֹד לְפָנָיו, וְיִהְיוּ הַכֹּל עוֹמְדִים עַד שֶׁיַּעֲמֹד זֶה שֶׁמּוֹלִיכוֹ וְיַגִּיעֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ, אוֹ עַד שֶׁיִּתְכַּסֶּה מֵעֵינֵיהֶם". עַל כֵּן, בִּשְׁעַת הַהַקָּפוֹת, שֶׁרוֹקְדִים וּמוֹלִיכִים אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה, עַל כָּל הַקָּהָל לַעֲמֹד לִכְבוֹד סִפְרֵי הַתּוֹרָה, עַד שֶׁיַּחֲזִירוּ אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה לַהֵיכָל. אוּלָם זְקֵנִים, אוֹ הַסּוֹבְלִים מֵחֻלְשָׁה בְּרַגְלֵיהֶם, רַשָּׁאִים לָשֶׁבֶת בֵּין הַקָּפָה לְהַקָּפָה, וְדַי שֶׁיַּעַמְדוּ בְּעֵת הוֹצָאַת הַסְּפָרִים וְהַחְזָרָתָם לַהֵיכָל, וּבְעֵת הַהַקָּפָה מַמָּשׁ בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה סְבִיב הַתֵּבָה. (תסה)

 

הַגָּאוֹן הַחֲזוֹן אִישׁ זַצַ"ל הָיָה יוֹשֵׁב בְּעֵת הַהַקָּפוֹת כְּשֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה קָטָן בְּיָדוֹ, וּפַעַם אַחַת הִתְיַשֵּׁב לְיָדוֹ רַב אֶחָד כְּדֵי לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בְּעֵת הַהַקָּפוֹת, וּכְשֶׁקָּם וְהָלַךְ, אָמַר לִפְנֵי הַסּוֹבְבִים הוֹדוֹ: כַּנִּרְאֶה שֶׁהַלָּה שָׁכַח מֵהַהֲלָכָה שֶׁאָסוּר לִישֵׁב בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדִים עִם סִפְרֵי הַתּוֹרָה. (תסו)

 

אִם יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁטּוֹעִים וְיוֹשְׁבִים בְּשָׁעָה שֶׁסִּפְרֵי הַתּוֹרָה מִסְתּוֹבְבִים, כְּדַאי שֶׁיַּנִּיחוּ אֶת הַסְּפָרִים עַל הַתֵּבָה וְיִרְקְדוּ בִּלְעֲדֵיהֶם, כְּדֵי לְהַצִּיל אוֹתָם מִמִּכְשׁוֹל.

 

קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּלֵיל הֶחָג

יֵשׁ מִבְּנֵי אַשְׁכְּנַז שֶׁנּוֹהֲגִים לִקְרֹא בַּסֵּפֶר תּוֹרָה בְּלֵיל שִׂמְחַת תּוֹרָה לְאַחַר הַקָּפָה רִאשׁוֹנָה, וְאִם הֻזְמַן מִי מִבְּנֵי סְפָרַד לַעֲלִיָּה לַתּוֹרָה, רַשַּׁאי לַעֲלוֹת וּלְבָרֵךְ. וְכֵן הָיָה מַעֲשֶׂה רַב לִפְנֵי לְמַעְלָה מֵאַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, כְּשֶׁנִּבְחַר מָרָן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זְצוּקָ"ל לְרַב רָאשִׁי לְתֵל אָבִיב, הִזְמִינוּהוּ בְּלֵיל שִׂמְחַת תּוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל בְּנֵי אַשְׁכְּנַז, וְעָלָה לַסֵּפֶר תּוֹרָה וּבֵרַךְ. (תנז)

 

יְהִי רָצוֹן

לְאַחַר כָּל הַקָּפָה וְהַקָּפָה, טוֹב לוֹמַר אֶת נֻסַּח בַּקָּשַׁת 'יְהִי רָצוֹן' הַמּוּבָא בַּסִּדּוּרִים, שֶׁסִּדֵּר הַגָּאוֹן הַחִידָ"א, לְחִזּוּק בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וִיכַוֵּן בָּזֶה מְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פָּלָאגִ'י בְּסִפְרוֹ מוֹעֵד לְכָל חַי (סימן כה אות א): "מְאֹד יִזָּהֵר הָאָדָם בַּתְּפִלּוֹת שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת לְאָמְרָם בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, כִּי מִלְּבַד שֶׁכָּל תִּקּוּן הַיָּמִים שֶׁמֵּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הוּא נִשְׁלָם, וְהַכֹּל תָּלוּי בְּיוֹם זֶה - עוֹד בָּהּ, כִּי אֵין בְּכָל אֵלּוּ הַיָּמִים יוֹם רָצוֹן לִשְׁמֹעַ ה' תְּפִלָּתוֹ בְּכָל מַה שֶּׁרוֹצֶה הָאָדָם כְּהַיּוֹם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פרשת צו לא ע"ב): שֶׁכָּל מַה שֶּׁשּׁוֹאֵל הָאָדָם מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹם זֶה, מְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ וְעוֹשֶׂה בַּקָּשָׁתוֹ". ע"כ.

 

אָבֵל – מי שאֵרַע לוֹ אֵבֶל בַּחַג, מֻתָּר לוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּהַקָּפוֹת כנהוג בשמחת תורה, ולרקוד ולשיר, שאם לא יעשה כן, הרי זו כאבלות בפרהסיא 3בחג. (מועד לכל חי, כף החיים, מנחת יצחק, גשר החיים, ספר רביעי בקודש, וכן נהג הגאון ממונקאטש. חזו"ע אבלות ב שסה)

 

חֲזָרַת סִפְרֵי הַתּוֹרָה לַהֵיכָל

כְּשֶׁמַּחֲזִירִים אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה לַהֵיכָל, יָשִׁירוּ כָּל הַקָּהָל מִזְמוֹר "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ", שֶׁאֲמָרוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּעֵת שֶׁהִכְנִיס אֶת הָאָרוֹן. כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א טז). (תסה)

 

קִדּוּשׁ

מַזְכִּירִים בַּקִּדּוּשׁ 'אֶת יוֹם שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה'. וְאִם טָעָה וְהִזְכִּיר 'אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה', יַחֲזֹר וִיתַקֵּן. וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת הַקִּדּוּשׁ, יַחֲזֹר וִיקַדֵּשׁ. (תנא)

 

מְבָרְכִים 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' בַּקִּדּוּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חַג בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ קָשׁוּר לְחַג הסֻכּוֹת.

 

תְּפִלַּת שַׁחֲרִית

עַל הָאַחֲרָאִים לְכַוֵּן אֶת זְמַנֵּי הַתְּפִלּוֹת בְּאֹפֶן שֶׁיַּסְפִּיקוּ הַצִּבּוּר בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה לִקְבֹּעַ בּוֹ עֵת לְלִמּוּד הַתּוֹרָה. עַל כֵּן, נָכוֹן לְהַקְדִּים מְעַט אֶת זְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית יוֹתֵר מִכָּל שַׁבָּת, מֵאַחַר וְסֵדֶר הַתְּפִלָּה אָרֹךְ מְאֹד, וּבִפְרָט כְּשֶׁחָל הֶחָג בְּשַׁבָּת, וּצְרִיכִים לְהַסְפִּיק לֶאֱכֹל גַּם סְעוּדָה שְׁלִישִׁית. (עיין מועד לכל חי סימן כה אות א)

 

קְרִיאַת הַתּוֹרָה

מוֹצִיאִים שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה; בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן קוֹרְאִים הַצִּבּוּר וַחֲתַן תּוֹרָה בְּפָרָשַׁת 'וְזֹאת הַבְּרָכָה', בַּסֵּפֶר הַשֵּׁנִי קוֹרֵא חֲתַן בְּרֵאשִׁית, וּבַסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי קוֹרֵא הַמַּפְטִיר. (תסט)

 

בְּכָל פַּעַם שֶׁמּוֹצִיאִים שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה, כְּשִׂמְחַת תּוֹרָה אוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת, אֲדָר, וְנִיסָן שֶׁחָלוּ בְּשַׁבָּת, נָהֲגוּ לוֹמַר אֶת הַפְּסוּקִים דִּלְהַלָּן בִּפְתִיחַת הַהֵיכָל: יִרְמְיָהוּ פֶּרֶק י' פָּסוּק ו, ז, י. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא. (הגר"ח פלאג'י, הלבוש)

 

הַמִּנְהָג לְמַנּוֹת שְׁלֹשָׁה חֲתָנִים: 'חֲתַן מְעֹנָה', 'חֲתַן תּוֹרָה', 'חֲתַן בְּרֵאשִׁית'. חֲתַן 'מְעֹנָה' עוֹלֶה לִפְנֵי חֲתַן תּוֹרָה, וְהוּא כְּמוֹ שׁוֹשְׁבִין שֶׁלּוֹ. חֲתַן תּוֹרָה מְסַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, וּלְאַחֲרָיו מִיָּד עוֹלֶה חֲתַן בְּרֵאשִׁית וּמַתְחִיל שׁוּב אֶת הַתּוֹרָה מִ'בְּרֵאשִׁית'. (תסט)

 

לֹא יַפְסִיקוּ בַּאֲמִירַת קַדִּישׁ בֵּין חֲתַן תּוֹרָה לַחֲתַן בְּרֵאשִׁית, כְּדֵי שֶׁלֹּא לָתֵת פִּתְחוֹן פֶּה לַשָּׂטָן, שֶׁיֹּאמַר: כְּבָר סִיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה וְאֵינָם חֲפֵצִים לִקְרֹא עוֹד. וְלָכֵן, מִיָּד בִּגְמַר עֲלִיַּת חֲתַן תּוֹרָה, עוֹלֵה חֲתַן בְּרֵאשִׁית, וּבְסִיּוּם עֲלִיַּת חֲתַן בְּרֵאשִׁית, יֹאמְרוּ שְׁנֵיהֶם חֲצִי קַדִּישׁ. (תסט)

 

נָהֲגוּ שֶׁחֲתַן בְּרֵאשִׁית אוֹמֵר "בְּסִימָנָא טָבָא". וְיֹאמַר זֹאת קֹדֶם שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, וְלֹא לְאַחַר הַבְּרָכָה קֹדֶם הַקְּרִיאָה, שֶׁהֲרֵי זֶה הֶפְסֵק בֵּין הַבְּרָכָה לַקְּרִיאָה. (תסט)

 

חֲתַן תּוֹרָה

מַעֲלָה גְּדוֹלָה יֵשׁ לַחֲתַן תּוֹרָה, שֶׁעַל יָדוֹ נַעֲשֶׂה כָּבוֹד לַתּוֹרָה בְּסִיּוּמָהּ, וְעָלָיו נֶאֱמַר: "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד", וְזוֹכֶה שֶׁמִּתְכַּפְּרִים לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו. עַל כֵּן, מִן הָרָאוּי לְכַבֵּד בַּעֲלִיָּה זוֹ אֶת הָרַב מָרָא דְאַתְרָא אוֹ אֶת רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת, הַמַּרְבִּיצִים תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. וְכָתַב בְּסֵפֶר כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, שֶׁבִּמְקוֹמוֹ הָיוּ נוֹהֲגִים לִמְכֹּר אֶת עֲלִיַּת חֲתַן תּוֹרָה בְּדָמִים מְרֻבִּים, וְעָמְדוּ גְּדוֹלֵי הַקָּהָל וּבִטְּלוּ מִנְהָגָם, וְהִנְהִיגוּ שֶׁהַחֲתָנִים יִהְיוּ מִן הַחֲשׁוּבִים שֶׁבַּקָּהָל. וְעַל כָּל פָּנִים, יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת לְחַלֵּק אֶת הַקָּהָל לִשְׁנֵי מִנְיָנִים, וּבְמִנְיָן אֶחָד יְכַבְּדוּ אֶת חֲשׁוּבֵי הַקָּהָל, וּבַמִּנְיָן הַשֵּׁנִי יִמְכְּרוּ אֶת עֲלִיּוֹת הַחֲתָנִים. (תסד, תעב, תעג)

 

אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל אֵלֶּה

מָה נִפְלָא הָיָה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, בְּבֵית מִדְּרָשׁוֹ שֶׁל מָרָן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זְצוּקָ"ל, בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹכְרִים אֶת עֲלִיַּת "חָתָן תּוֹרָה", וְכָל אֶחָד מַעֲלֵה אֶת הַמְּחִיר גָּבוֹהַּ יוֹתֵר לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, בִּהְיוֹתוֹ יוֹדֵעַ כִּי יִזְכֶּה לְכַבֵּד בָּהּ אֶת מָרָן מַלְכָּא זְצוּקָ"ל לְחָתָן תּוֹרָה, כִּי לוֹ נָאֶה וְלוֹ יָאֶה לִהְיוֹת מוּכְתָּר בְּכֶתֶר תּוֹרָה. וּבְשָׁעָה שֶׁמָּרָן קָם מִכִּסְאוֹ, כָּל הַקָּהָל עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם, וּפוֹצְחִים בְּשִׁירָה וְזִמְרָה בְּהִתְלַהֲבוּת שֶׁל קְדֻשָּׁה בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ, וְנִשְׁאָרִים עַל עָמְדָם עַד סִיּוּם הַקְּרִיאָה.

 

בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ

נָהֲגוּ לְהַעֲלוֹת אֶת כָּל הַקָּהָל לַסֵּפֶר תּוֹרָה בְּיוֹם זֶה, לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא הַחַזָּן לְכֻלָּם שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים "וּלְאָשֵׁר אָמַר...". וְאָמְנָם, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ קָהָל גָּדוֹל, כְּדֵי לִמְנֹעַ טֹרַח צִבּוּר, יוֹצִיאוּ עוֹד סֵפֶר תּוֹרָה לְחֶדֶר אַחֵר סָמוּךְ, וְיִקְרָא שָׁם קוֹרֵא אַחֵר לַקָּהָל הַבָּאִים עִמּוֹ, וּכְשֶׁמְּסַיְּמִים, מַחֲזִירִים אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה לַהֵיכָל, וְעוֹלִים הַחֲתָנִים כְּשֶׁכָּל הַקָּהָל יַחַד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. (תסט)

 

עַיִן טוֹבָה

הֲגַם שֶׁאֵין עוֹלִים אָב וּבְנוֹ אוֹ שְׁנֵי אַחִים זֶה אַחַר זֶה לְסֵפֶר הַתּוֹרָה, מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ עַיִן הָרַע, מִכָּל מָקוֹם בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה רַשָּׁאִים לַעֲלוֹת - זֶה חֲתַן תּוֹרָה, זֶה חֲתַן בְּרֵאשִׁית, וְזֶה מַפְטִיר, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁכֻּלָּם עוֹלִים לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְגַם מִפְּנֵי שֶׁקְּרִיאָתָם הִיא בִּשְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה שׁוֹנִים, וַהֲרֵי זֶה נֶחְשָׁב כְּהֶפְסֵק בֵּין הָאֶחָד לַשֵּׁנִי. (תעד)

שְׁנֵי כֹּהֲנִים

הֲגַם שֶׁאֵין עוֹלִים שְׁנֵי כֹּהֲנִים זֶה אַחַר זֶה לַסֵּפֶר תּוֹרָה, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יֹאמְרוּ שֶׁהַכֹּהֵן הָרִאשׁוֹן הוּא פָּגוּם וְלָכֵן הֶעֱלוּ כֹּהֵן אַחֵר אַחֲרָיו, מִכָּל מָקוֹם בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה רַשָּׁאִים לַעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים זֶה אַחַר זֶה - זֶה חֲתַן תּוֹרָה, זֶה חֲתַן בְּרֵאשִׁית, וְזֶה מַפְטִיר, מֵהַטַּעַם הַנַּ"ל. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה לְוִיִּם זֶה אַחַר זֶה. (תעו)

 

כֹּהֵן חֲתַן תּוֹרָה

כֹּהֵן שֶׁקָּנָה חֲתַן תּוֹרָה, וְאֵין כֹּהֵן אַחֵר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת - רַשַּׁאי לַעֲלוֹת גַּם עֲלִיָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל כֹּהֵן וְגַם חֲתַן תּוֹרָה. אוּלָם אִם קָנָה חֲתַן בְּרֵאשִׁית, לֹא יַעֲלֶה לַעֲלִיַּת כֹּהֵן, אֶלָּא לַחֲתַן בְּרֵאשִׁית בִּלְבַד. מֵאַחַר וְאֵין אָדָם אֶחָד עוֹלֶה בִּשְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה מֵחֲשָׁשׁ שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁהַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן פָּגוּם, וְלָכֵן עָלָה גַּם בַּסֵּפֶר הַשֵּׁנִי. וְהוּא הַדִּין בְּכָל זֶה לְלֵוִי. (תעז)

 

קְטַנִּים

גַּם הַקְּטַנִּים עוֹלִים לַסֵּפֶר תּוֹרָה, אוּלָם רַק לְאַחַר שֶׁהִגִּיעוּ לְגִיל חִנּוּךְ [מִגִּיל שֵׁשׁ וָמַעְלָה, לְפִי שִׂכְלוֹ וַחֲרִיפוּתוֹ], אֲבָל בְּפָחוֹת מִזֶּה אֵינוֹ עוֹלֶה. (יבי"א ח"ב סימן יג. ח"ט סימן קח אות קג. תעח)

 

יֵשׁ לָדַעַת וּלְהוֹדִיעַ לַצִּבּוּר, שֶׁאֲפִלּוּ קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל חִנּוּךְ, אִם לֹא בָּרוּר לָנוּ שֶׁגּוּפוֹ נָקִי כַּהֹגֶן, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַנֵּחַ עַצְמוֹ הֵיטֵב בְּמַיִם, אֵין לַעֲנוֹת אַחֲרָיו 'אָמֵן'. (ע"פ מגן אברהם, ישועות יעקב, מגן גיבורים ועוד. וכתב הרב גנצפריד בספרו פאת השלחן: מאחר והברכה אינה יוצאת מגוף טהור, גרע יותר מברכה לבטלה שאסור לענות אמן אחריה.) וּבְקָטָן פָּחוֹת מִגִּיל שֵׁשׁ, אֲפִלּוּ אִם הוּא וַדַּאי נָקִי, אֵין עוֹנִים אַחֲרָיו, וְאֵינוֹ מִצְטָרֵף לְזִמּוּן. וּלְצַעֲרֵנוּ, הַרְבֵּה לֹא יוֹדְעִים זֹאת, וְנִכְשָׁלִים בְּאִסּוּר עֲנִיַּת אָמֵן יְתוֹמָה, חַס וְשָׁלוֹם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרִיבַ"שׁ, שֶׁאֲפִלּוּ הוּא חָרִיף וְיוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִים וּלְמִי מִתְפַּלְלִים - אֵינוֹ כְּלוּם, וַהֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת. וְכֵן דַּעַת הָרַאְבָ"ד, הָרַשְׁבָּ"א, הַטּוּר, מַהֲרַ"שׁ אַבּוּהָב, שֻׁלְחָן עָרוּךְ (רטו ס"ג), פְּרִי מְגָדִים, פֶּתַח הַדְּבִיר, שְׁיָרֵי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, הַגְּרָ"א, מַאֲמַר מָרְדְּכַי, הַגְּרַ"ח פָּלָאגִ'י, חִקְרֵי לֵב, שְׂדֵי חֶמֶד, עֲרוּךְ הַשֻּׁלְחָן, מִשְׁנָה בְּרוּרָה, כַּף הַחַיִּים וְעוֹד. (יבי"א ח"ב סימן יג)

 

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל

נוֹהֲגִים לְהַזְמִין יְלָדִים רַבִּים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים לְבָרֵךְ, וּמַעֲלִים אֶת כֻּלָּם לַתּוֹרָה בְּבַת אַחַת, וּפוֹרְסִים טַלִּית מֵעַל רֹאשָׁם, וְהַגָּדוֹל מְבָרֵךְ בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה וְקוֹרֵא בְּעַד כֻּלָּם, וּלְאַחַר מִכֵּן הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מְבָרֵךְ אֶת כֻּלָּם בְּפָסוּק: "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי וְכוּ'", וּבְבִרְכַּת כֹּהֲנִים, וּשְׁאָר פְּסוּקֵי תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַרְבֵּה בְּרָכוֹת, כְּמוֹ: "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים וְכוּ'", "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְכוּ'". וּמַה שֶּׁפּוֹרְסִים אֶת הַטַּלִּית, אֵין זֶה נֶחְשָׁב כַּעֲשִׂיַּת אֹהֶל עֲרַאי, מִכֵּיוָן שֶׁאוֹחֲזִים אֶת הַטַּלִּית בְּיָדָם, וְגַם לֹא נַעֲשָׂה לְצֵל, אֶלָּא לְכָבוֹד בִּלְבַד. (חזו"ע שבת ה רצז. תעח)

 

אוֹנֵן - מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, וְאֵינוֹ קוֹבְרוֹ עַד מוֹצָאֵי הַחַג, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ אוֹנֵן בַּחַג, רַשַּׁאי לַעֲלוֹת לְסֵפֶר תּוֹרָה כְּכָל שְׁאָר הַצִּבּוּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּרָאֶה אֲבֵלוּת בְּפַרְהֶסְיָא. (כמבואר בחוברת "האבלות בהלכה ובאגדה")

 

מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם

מַתְחִילִים לוֹמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם מִתְּפִלַּת מוּסָף. וְאִם טָעָה וְאָמַר מוֹרִיד הַטַּל, אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה', טוֹב שֶׁיַּחֲזֹר לְ'אַתָּה גִּבּוֹר' וְיֹאמַר 'מַשִּׁיב הָרוּחַ', אֲבָל אִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁאָמַר 'בָּרוּךְ אַתָּה ה'', אֵינוֹ חוֹזֵר. (ילקו"י א רמב. תפה)

סְעוּדָה לְגָמְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה

מִנְהַג יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁמַּבִּיעִים אָנוּ בָּזֶה אֶת שִׂמְחָתֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בָּנִים שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וְכָתַב הָאוֹר זָרוּעַ (סוכה סימן שכ): וְעוֹשִׂים חֲתָנֵי הַתּוֹרָה סְעוּדָה לִכְבוֹד גְּמַר הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ שֶׁעוֹשִׂים סְעוּדָה גְּמוּרָה בְּמַאֲכָלִים טוֹבִים, אַוָּזִים וְתַרְנְגוֹלִים. וּבְשִׁבֳּלֵי הַלֶּקֶט (סוכות שעב) כָּתַב: וּמִנְהַג חֲתַן תּוֹרָה לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה וְשִׂמְחָה וּלְחַלֵּק לַצִּבּוּר מְגָדִים וּמִינֵי מְתִיקָה.

 

בָּתֵּי כְּנֶסֶת אֲשֶׁר בְּכָל שַׁבָּת מַגִּישִׁים כִּבּוּד לַצִּבּוּר לְאַחַר הַתְּפִלָּה, צְרִיכִים לָשִׂים לֵב בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה לְהוֹסִיף כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם, בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה חֲשׁוּבִים וּמְכֻבָּדִים יוֹתֵר, כְּדֵי לְהַרְאוֹת אֶת הַמַּעֲלָה וְהַחֲשִׁיבוּת בַּיּוֹם הַזֶּה, וּלְהַבִּיעַ אֶת שִׂמְחָתֵנוּ לַתּוֹרָה. וְאִם אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתָם שֶׁל הַחֲתָנִים לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה כַּיָּאוּת, יַעֲשׂוּ כֵּן הַגַּבָּאִים מִקֻּפַּת בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְיִקְנוּ בְּיָד רְחָבָה לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְלֹא יְבַטְּלוּ מִנְהָג זֶה בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. וּכְבָר הִזְהִיר עַל זֶה הָרַב מִשְׁנָה בְּרוּרָה (סימן תרסט ס"ק ו) וְכָתַב: מהרי"ק הֶאֱרִיךְ מְאֹד שֶׁלֹּא לְבַטֵּל שׁוּם מִנְהָג שֶׁנָּהֲגוּ לִכְבוֹד שִׂמְחַת הַתּוֹרָה. וְלָכֵן רָעָה עוֹשִׂים בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בְּמַה שֶּׁבִּטְּלוּ מִקָּרוֹב שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה. וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בִּזּוּי כְּבוֹד הַתּוֹרָה גָּרַם זֶה, שֶׁהַתּוֹרָה מֻנַּחַת בְּקֶרֶן זָוִית וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ, וּמִי יִתֵּן יָשִׁיב וִירַחֵם שֶׁבֶר בֵּית יִשְׂרָאֵל, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן. (תסג)

 

אָבֵל - מֻתָּר לָאָבֵל לָלֶכֶת עִם כָּל הַצִּבּוּר וּלְהִשְׁתַּתֵּף בַּסְּעוּדָה הַנַּ"ל, אַף אִם לֹא עוֹרְכִים אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא בְּבֵית הֶחָתָן תּוֹרָה.

 

כֵּן כָּתַב בִּכְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, וְשֶׁכֵּן
 רָאָה הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים גְּדוֹלִים שֶׁהוֹרוּ לְבַחוּרִים אֲבֵלִים לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת סִיּוּם מַסֶּכֶת, שֶׁהִיא סְעוּדַת מִצְוָה. וְכָתַב רַבִּי אַבְרָהָם פָלָאגִ'י, שֶׁסְּעוּדָה לְגָמְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, אֵין לְךָ סְעוּדַת מִצְוָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, וַעֲדִיפָה מִסְּעוּדַת סִיּוּם מַסֶּכֶת. מָה גַּם שֶׁשִּׂמְחָה זוֹ, הִיא שִׂמְחַת כָּל יִשְׂרָאֵל וְלֹא רַק לַחֲתַן תּוֹרָה בְּעַצְמוֹ. (חזו"ע פורים קפ. אבלות ב שנג)

 

רִקּוּדִים בַּסְּעוּדָה

גַּם בִּסְעֻדַּת הֶחָג, מֻתָּר לִמְחֹא כַּפַּיִם וְלִרְקֹד לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְכֵן רָאִינוּ מַעֲשֵׂה רַב בִּפְנֵי מָרָן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן זְצוּקָ"ל, כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לִיסֵב עַל שֻׁלְחָנוֹ בִּסְעֻדַּת הֶחָג בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה, וּלְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, עָמַדְנוּ כָּל הַמְּסֻבִּים וְרָקדנוּ בְּמַעְגָּל סְבִיב מָרָן, וְאָז הִרְגַּשְׁנוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר מָה הִיא "שִׂמְחַת הַתּוֹרָה", כְּשֶׁרוֹקְדִים לִפְנֵי סֵפֶר תּוֹרָה חַי, שֶׁכָּל כֻּלּוֹ תּוֹרָה וְתוֹרָה וְתוֹרָה. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל אֵלֶּה.

 

הַקָּפוֹת

הַמִּנְהָג לְהַקִּיף אֶת הַתֵּבָה עִם סִפְרֵי הַתּוֹרָה גַּם בַּבֹּקֶר, וְגַם לְאַחַר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כְּמוֹ שֶׁהִקִּיפוּ בַּלַּיְלָה. כֵּן כָּתַב מַהַרְח"וּ שֶׁכֵּן נָהַג רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י, וְכֵן כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א שֶׁרָאָה לְהָרָשָׁ"שׁ שֶׁעָשָׂה כֵּן, וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים. (תנה, תס)

 

יֵשׁ שֶׁמּוֹצִיאִים אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה בְּעֵת הַהַקָּפוֹת לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, כְּדֵי לְשַׁתֵּף אֶת כָּל שִׁכְבוֹת הָעָם בְּשִׂמְחָתָהּ שֶׁל תּוֹרָה, לִרְקֹד וְלִשְׂמֹחַ עִמָּהֶם, וּלְחַבְּבָהּ בְּעֵינֵיהֶם. (תס)

 

שִׂמְחַת תּוֹרָה שֶׁחָל בְּשַׁבָּת - אוֹכְלִים סְעוּדָה שְׁלִישִׁית כִּבְכָל שַׁבָּת, עַל כֵּן יָשִׂים לֵב לֶאֱכֹל מֻקְדָּם מְעַט אֶת סְעוּדַת הַבֹּקֶר, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל סְעוּדָה שְׁלִישִׁית לְתֵאָבוֹן.

טוֹב וְנָכוֹן לֶאֱכֹל אֶת הַסְּעוּדָה הַשְּׁלִישִׁית לְאַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה [בְּסִיּוּם הַהַקָּפוֹת]. וְאוּלָם, אִם הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת, אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁחֵלֶק מֵהַצִּבּוּר, לְאַחַר שֶׁבָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת מִנְחָה, אֵינָם חוֹזְרִים שׁוּב לְבֵיתָם לֶאֱכֹל סְעוּדָה שְׁלִישִׁית וְנִשְׁאָרִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַד לִתְפִלַּת עַרְבִית, אֲזַי כְּדֵי לֹא לְהַפְסִיד אֶת מִצְוַת סְעוּדָה שְׁלִישִׁית חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ לְיָעֵץ לָהֶם לַעֲשׂוֹת כָּךְ: לְחַלֵּק אֶת סְעוּדַת הַבֹּקֶר לִשְׁתֵּי סְעוּדוֹת, וְהַיְנוּ שֶׁיִּטְּלוּ יְדֵיהֶם וְיֹאכְלוּ כְּבֵיצָה [54 גְּרָם] לֶחֶם עִם סָלָטִים [וּמָנָה רִאשׁוֹנָה], וִיבָרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְיַסִּיחוּ דַּעְתָּם מְעַט בְּאֵיזֶה עִנְיָן, כִּיצִיאָה לַחוּץ, וְאָז יִטְּלוּ אֶת יְדֵיהֶם שׁוּב עִם בְּרָכָה לִסְעוּדָה שְׁלִישִׁית, וְיֹאכְלוּ כְּבֵיצָה לֶחֶם עִם הַתַּבְשִׁילִים שֶׁל הֶחָג, בָּשָׂר שָׁמֵן וְכַיּוֹצֵא. וּפָשׁוּט שֶׁכָּל זֶה כַּאֲשֶׁר אוֹכְלִים אֶת הַסְּעוּדָה הַשְּׁלִישִׁית לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, כִּי קֹדֶם חֲצוֹת לֹא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן הַסְּעֻדָּה. (רצא ס"ג ובאחרונים שם)

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב


תגובות