מהי ברכתו של חומוס למריחה? הרב אושרי אזולאי

שאלה: מהי ברכתו של חומוס למריחה?

הרב אושרי אזולאי

תשובה: איתא בברכות (לח.) א"ל ההוא מרבנן לרבא, טרימא מהו (פירש רש"י, שם טרימא כל דבר הכתוש קצת ואינו מרוסק) וכו'. אמר ליה חשילתא קא אמרת (פירש רש"י, על דבר המעוך שאלתני, כמו ביעי חשילתא בחולין (צג סע"א). וכן פירש רבינו גרשון בחולין שם, ביצים המעוכים, כמו מעוך וכתות). ואדכרתן מילתא הא דאמר רב אסי תמרים של תרומה מותר לעשותן טרימא ואסור לעשות מהן שכר. (פירש רש"י, מותר לעשות מהן טרימא, שאינו מפסידם בכך, אלמא דבמילתייהו קיימי, ומברך עליהן בורא פרי העץ). והלכתא תמרי ועבדינהו טרימא בורא פרי העץ, מ"ט במלתייהו קיימי כדמעיקרא. וז"ל הרמב"ם (פ"ח מה' ברכות ה"ד) דבש תמרים מברכים עליו תחלה שהכל, אבל תמרים שמיעכן ביד והוציא גרעינים שלהם ועשאן כמו עיסה מברך עליהם תחלה בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש". עכ"ל. ומרן הב"י הביא מסקנת הגמ' ושרש"י פירש טרימא דבר הכתוש קצת ואינו מרוסק, וכתב, ומשמע מדבריו שאם היה מרוסק לגמרי אין לברך עליו בפה"ע. וכן נראה מדברי רבינו. וכן כתב בתרומת הדשן (סימן כט), אבל הרמב"ם כתב וכו', וכתבו רבינו בסמוך, ושאפשר שגם ר"י מודה להרמב"ם. ע"כ. ומרן בש"ע (סימן רב ס"ז) כתב, תמרים שמיעכן ביד ועשה מהם עיסה והוציא מהם גרעיניהם אף על פי כן לא נשתנית ברכתם ומברך עליהם בפה"ע ולבסוף ברכה מעין שלוש. וכתב ע"ז הרמ"א בהגה, ולפי זה הוא הדין במה שנקרא פווידלא (ריבה של פירות מרוסקים) מברכים עליהם בפה"ע. ויש אומרים לברך עליהם שהכל (תרומת הדשן סימן כט). וטוב לחוש לכתחילה לברך 'שהכל', אבל אם בירך 'בפה"ע' יצא, כי כן נראה עיקר, עכ"ל. ומבואר מכל זה שדעת מרן הש"ע לפסוק כדעת הרמב"ם, שאפילו אם הם מרוסקים לגמרי ונעשו כמו עיסה ברכתם בפה"ע. וכד' מרן פסקו כמה אחרונים. והכי דעת מרן בעל היביע אומר בספריו (יביע אומר חאו"ח סי' כטו ח"ט חאו"ח סי' קח), ע"ש ותרוה נחת.

והנה סלט חומוס עשוי ממעט חומוס כתוש בתוספת טחינה ותבלינים נוספים, ואף שלדעת מרן הש"ע מברכים על ירק או פרי כתוש כברכתו, כאן שמוסיפים עוד חומרים כטחינה ותבלינים, נראה דדמי לפלאפל ולדר שכתב מרן זצוק"ל (הליכות עולם ח"ב עמ' קא) לפסוק כד' הברכת יוסף ידיד (ח"ב דף כו.)  לברך עליהם 'שהכל נהיה בדברו' כיון שמערבים בו תבלינים וקמח לדבק ומטגנים אותו בשמן ומלבד שנשתנה צורתו וגם נשתנה טעמו. וכן המנהג, ע"ש. וה"ה הכא. ואף שיש חומוס ששמים כמות של כשישים אחוז חומוס עדיין מערבים בו כמות של טחינה ותבלינים נוספים וגם בזה דמי לפלאפל ולדר דלעיל.  

ואין הכי נמי שישנם מקומות שמכינים חומוס ללא שום חומרים נלוים אלא מעט טחינה כדי לדלל את החומוס, יש לברך על סלט זה 'בורא פרי האדמה'.

הלכך להלכה, על סלט חומוס שקונים בשווקים יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. ואם מכינים סלט חומוס בתוצרת ביתית שנעשה בעיקר מחומוס ומעט טחינה כדי לדלל את העיסה ומעט מלח, יש לברך כברכת החומוס 'בורא פרי האדמה' [כל זה לבני ספרד ואילו לבני אשכנז, הלא המה בספריהם].