האם מותר לשמוע מוזיקה בליל י"ז בתמוז?

שאלה: האם מותר לשמוע מוזיקה בליל י"ז בתמוז?

כתב: הרב אושרי אזולאי

תשובה: הנה מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' כד) כתב לאסור לברך ברכת 'שהחיינו' בליל י"ז בתמוז, ע"ש טעמו. וחלק בזה על ספר מטה אפרים (ארדיט, דף ד עמ' ג) שהתיר לברך ברכת 'שהחיינו' בליל י"ז בתמוז. וכד' מרן החיד"א פסק בכה"ח (סי' תקנא ס"ק רז) ועיקרי הד"ט (אור"ח סי' כז אות ט). והן אמת היה מקום לומר דשרי לשמוע מוזיקה בליל י"ז דהנה המגן אברהם (סי' תצג סק"א, וסי' תקנא סק"י) כתב שאסור לעשות ריקודים ומחולות בימים אלה. וכ"כ האחרונים שם. לפיכך בודאי שאסור גם כן לשמוע בהם שירים עם כלי נגינה, דרך הרדיו או רשם - קול. וכמש"כ הגאון רבי אהרן אפשטיין בשו"ת כפי אהרן (סי' נב) לאסור לשמוע שירים עם כלי שיר בימי הספירה ובימי בין המצרים. וכ"כ הגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (ח"א סי' קסו), שאפי' לדעת המתירים לשמוע שירים עם כלי נגינה בשאר ימות השנה, בימי הספירה יש לאסור לכל הדעות. וכ"כ עוד באגרות משה (ח"ה חאו"ח סי' פז). והניף ידו שנית באגרות משה (ח"ו חאו"ח סי' כא אות ד) שיש להחמיר בזה גם בימי בין המצרים, ושגם לקטנים שהגיעו לחינוך יש להחמיר, הואיל ואבלות דרבים היא, ע"כ ע"ש (וע"ע בשו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קיא שכתב דכ"ה המנהג). ובאמת צריך לדעת כי איסור שמיעת כל זמר לא הובאה לא בטוש"ע ולא בנו"כ וכמש"כ בשו"ת משנה הלכות (ח"ח סי' קפח) וז"ל, באמת לא מבואר לא בטור ולא בש"ע ולא באחרונים מענין איסור לשמוע כלי זמר ואפי' לענין נישואין לא אמרו אלא שאין לעשות נישואין לכתחילה ולא מדינא, ולקדש מותר. וכתב המ"א דמותר לעשות סעודת אירוסין אבל לעשות ריקודין ומחולות של רשות, נהגו לאסור. ונ"ל שאף מי שעשה שדוכין, אסור לעשות ריקודין ומחולות. ומינה נראה דגם כלי זמר בכלל וכ"ש וכו', ע"ש. מ"מ נראה דמאחר ודבר זה לא נזכר בטוש"ע ובנו"כ בהדיא אלא רק נלמד מד' המ"א. וגם מרן שליט"א בספריו לא כתב 'אסור' אלא ביחו"ד (שם) כתב 'יש להימנע' (וכן הוא הלשון בחזו"ע ארבע תעניות, עמ' קנא). ובחזו"ע (יום טוב, עמ' רנח) כתב 'נכון שיחמירו', הבו דלא להוסיף עלה ולהחמיר גם מליל י"ז בתמוז. אלא שמד' מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל הנ"ל נראה שלא צירף האומרים (ט"ז סי' תקנא ס"ק יז וגר"א) שכל דין ברכת 'שהחיינו' בבין המצרים הוי חומרא (וכן מרן בש"ע סי' תקנא סי"ז כתב בלשון 'טוב להיזהר' ולא לשון איסור). א"כ גם הכא שמא יחמיר בזה ולא יצרף דכל דין שמיעת מוזיקה נלמד מד' המ"א ולא מפורש להדיא. ובפרט לפי הטעמים שהביא שם נראה דמיאן לצרף צירופים בזה. ואמנם ראיתי למרן זצוק"ל בספו חזו"ע (ארבע תעניות, עמ' קלה) שדן לענין ברכת 'שהחיינו' בי"ז שחל בשבת, והביא שהגאון מהר"י נבון בספר פני מבין (ח"ב דף מט.) הביא מח' המטה אפרים והחיד"א לענין ברכת 'שהחיינו' בימי החול בליל י"ז בתמוז וצירף ד' המ"א (סי' תקנא ס"ק מב) שהתיר לברך 'שהחיינו' בי"ז שחל בשבת ונדחה והעלה להתיר לברך בליל שבת. ומרן זצוק"ל כתב ע"ד שלא היה צריך לכל זה אחר שברכת 'שהחיינו' היא חומרא של ספר חסידים וגם מרן כתב בלשון 'טוב להיזהר' ולכן שרי לברך גם ביום י"ז בתמוז, ע"ש. הרי שצירף צירופים להקל (ועי' בשו"ת אגרות משה ח"ג חאו"ח סי' ק). והכא נמי בנדו"ד דאפשר לצרף שכל דין שמיעת מוזיקה בימים אלו הוא רק נלמד מד' המ"א, הבו דלא להוסיף עלה ולהחמיר בליל י"ז בתמוז ולא לשמוע מוזיקה. ועי' בשו"ת אגרות משה (ח"א חאו"ח סי' קסח) שהתיר לעשות נישואין בליל י"ז בתמוז אחר שאיסור נישואין בבין המצרים אינו מדינא ובמנהג יש ללכת אחר המיקל ולכן לצורך מותר, ע"ש. ועוד לו בח"ג (חאו"ח סי' ק) שלענין תגלחת כתב שאם אינו צורך גדול יש להחמיר (והיינו לבני אשכנז שאוסרים להתגלח  מי"ז בתמוז). ובפרט למה שכתב בספר משנת יעקב (ח"ב סי' תקנא עמ' קסח) שאין להחמיר בענייני י"ז בתמוז אלא מהבוקר וכדין אכילה, דעד יום י"ז בתמוז אינו נקרא בין המצרים, ע"ש.

שו"ר בס' חוט שני (ח"ב עמ' שכה) שכתב שבליל י"ז בתמוז דינו כבין המצרים לכל דבר דאפילו התענית יש כמה ראשונים דס"ל שמתחילים מבעו"י. אמנם ההכרעה למעשה שמקילין בענייני עינוי בגלל הטרחא ואינו מתחיל אלא מהבוקר, מ"מ בעצם נקרא יום התענית מבעו"י, ע"ש. וכן בספר ארחות רבינו (ח"ב הנד"מ עמ' קנט) הביא ששאל את הסטייפלר זצ"ל אם ליל י"ז בתמוז לילו כיומו לענין תספורת וענה שמסתבר שליל י"ז לענין תספורת ושאר דברים כיומו, רק לענין צום, לא צמים, ע"ש. וע"ע שם שהתיר לרקוד ולשיר בליל י"ז בתמוז אחר חופה שנערכה ביום ט"ז בתמוז, ע"ש. ומשמע לשיר ולרקוד לכתחילה בליל י"ז בתמוז, לא התיר. וכ"ה בכמה וכמה אחרונים שמנהגי האבלות חלים כבר מליל י"ז בתמוז. הביאם בספר נחמת ישראל (דרדק, עמ' כט הע' 4). וע"ע בילקו"י (ארבע תעניות, עמ' רכא).

ולכן לענין הלכה, אף שיש מקום להתיר לשמוע מוזיקה במוצ"ש זו ליל י"ז בתמוז, ובפרט מוזיקה שקטה, מכל מקום טוב להחמיר בזה. ובמקום צורך, כגון לרומם את מצב הרוח, אפשר להקל.