האם מותר לומר בתקופה זו, תקופת מלחמה ושעת צרה, תהלים בלילה, אף לפני חצות הלילה?

שאלה: האם מותר לומר בתקופה זו, תקופת מלחמה ושעת צרה, תהלים בלילה, אף לפני חצות הלילה?

תשובה: כתב רבינו האר"י (שער המצוות, פ' ואתחנן) אין ראוי לקרוא מקרא בלילה לפי שהמקרא הוא בעשיה והלילה הוא בעשיה והכל הוא דינים ואין ראוי לעורר הדינים, מלבד בליל שישי כיון שיום שישי מכין לשבת והרחמים מתעוררים בו, לכן יכול לקרוא אף מקרא בלילה, ע"ש. ומהר"מ ריקאנטי (פ' יתרו דמ"ה סע"א) כתב וז"ל, ודע שצריך האדם לעסוק בתורה שבכתב, ביום ובתורה שבעל פה בלילה דבר כפי עניינו, כמו שאמרו חז"ל בפרקי דר' אלעזר (פמ"ו) כל אותם ארבעים יום שעמד משה בהר, היה קורא מקרא ביום ושונה בלילה. ובמדרש תנחומא (סוף פ' כי תשא) מובא, מנין היה יודע משה אימתי יום ואימתי לילה, אלא שהקב"ה היה מלמדו תורה שבכתב היה יודע שהוא יום וכשהיה מלמדו על פה, משנה ותלמוד, היה יודע שהוא לילה וכו', ע"ש. וכ"כ מרן החיד"א בברכ"י (סי' א ס"ק יג) שעל דרך האמת אין לקרוא מקרא בלילה קודם אור היום, זולת בליל ו', ע"ש. וכל זה הוא ע"פ הקבלה, אבל ע"פ הפשט אין מניעה ללמוד מקרא בלילה וכמש"כ בשו"ת אור לי (סי' מ) שהעיר מהגמ' דקידושין (ל.) לעולם ישליש אדם שליש במקרא שליש במשנה ושליש בתלמוד, ואמרינן, לא נצרכה אלא ליומי, ופירש רש"י, שני ימים מקרא, ושני ימים משנה, ושני ימים גמ'. והרי חיוב מצות ת"ת ביום ובלילה, וכמש"כ "והגית בו יומם ולילה", וכשעוסק במקרא הוא עוסק בו גם בלילה, אלמא דלדינא דגמ' אין שום קפידא ללמוד מקרא בלילה, ע"ש. ועי' ביבי"א (ח"ו חאו"ח סי' ל אות ד) מש"כ בזה.

ובודאי כל זה למי שיכול ללמוד תורה שבעל פה או שיודע ללמוד תורה שבעל פה, אבל אם אינו יכול מכל סיבה שהיא ללמוד תורה שבעל פה, בודאי שעדיף שילמד מאשר יתבטל וכמש"כ מרן החיד"א (בהשמטות לפתח עיניים), דע"ה שאינו יודע לקרות אלא רק תורה שבכתב, מותר לו לקרות בלילה. והובא להלכה בספר בא"ח (פ' פקודי ש"ר אות ז), ע"ש. וכ"כ בספר חמדת ימים (חלק שבת, פרק יח דק"ב סע"ב), וז"ל, ומורי ז"ל היה אומר לענין הגות במקרא בלילה שלא אמרו אלא רק לבקי בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, שהנכון להיות הוגה בתורה שבעל פה במידת לילה, ובתורה שבכתב במידת היום, אך מי שאינו בקי אלא במקרא, אם נאמר לו שאין נכון להגות במקרא בלילה, נמצא בטל מהתורה מכל וכל, ובדבר הזה שגו רבים מתופסי התורה שלא ידעו לכלכל במשפט ד' האר"י ז"ל, עכ"ד. וע"ע בחמדת ימים (חלק שבת, בפרק יח דק"ב ע"ד) שהוסיף בשם רבו ז"ל, שלא נאמרו שיעורים אלו אלא לבאים בסוד ה', יודעי בינה לעיתים, אך לא למחות בידי יתר העם שקורין מזמורים, אפי' אחר שקיעה, שמאחר שאינם בקיאים בתורה שבעל פה יבואו להתעסק בשיחה בטלה בעיתות ההם, ואין עומדים להתפלל מתוך דברים בטלים וכו', ע"ש. וכ"כ בספר קמח סולת (דס"ד ע"ב) ובספר מנחת אהרן (דקצ"ג ע"ג), ע"ש. ויש להוסיף בזה מש"כ מרן החיד"א בכיכר לאדן (סי' ה אות ז) אודות חבורה שמתוועדים לקרות חוק לישראל בכל יום, לרבות ביום טוב, שאע"פ שלפ"ד האר"י ז"ל לא תיכון הקריאה ביום טוב, ומה גם שהרמ"ע כתב שאין לקרות תרגום ביום טוב. וכ"כ בשם הרה"ג המקובל ר' בנימין הלוי שאין לקרות פסוקי שניים מקרא וא' תרגום ביום טוב, מ"מ הני מילי דמטמרן אין לאומרן בפני ע"ה, וכמו זר נחשב לומר להם שלא ילמדו תורה, ולמה הדבר דומה, למה שקיבלנו מהאר"י שאין ללמוד מקרא בלילה, והצנועים מושכים את ידיהם, ומ"מ מרבית העם נוהגים לקרות בתנ"ך בכמה בתי כנסיות ובתי מדרשות. וכמה מחכמי א"י עוברים דרך הארצות ההם ואינם אומרים אליהם דבר, כי לא נאמרו דברים אלו אלא למצניעיהן, עכת"ד. ועי' בכל זה ביבי"א (שם). גם בשער הציון (סי' רלח ס"ק א) כתב דהבאר היטב (שם ס"ק ב) כתב שאין לקרוא מקרא בלילה. ובפרי מגדים (מש"ז שם ס"ק א) כתב דיכול לקרוא מקרא בלילה. ונראה דאפי' להמחמירין, לית בזה איסורא, אלא שלכתחילה יותר טוב ללמוד מקרא ביום ונובע הדבר ממאי דאיתא במדרש פרקי דר"א (פמ"ה) וכו', ע"ש.

ומעתה בודאי שנשים או גברים שאינם יודעים ללמוד תורה שבעל פה ואם נורה להם ללמוד דווקא תורה שבעל פה בלילה ילכו בבטלה ולא ילמדו כלום, בודאי עדיף להורות להם שילמדו תורה שבכתב כגון תהלים או תנ"ך מאשר שלא ילמדו כלום שהרי מעיקר הדין ליכא בזה איסורא. וכ"פ מו"ר מרן הראשון לציון שליט"א בספרו ילקו"י (ברכות, ח"ג עמ' תרסד). ואם יוכלו ללמוד עם התורה שבכתב פירוש רש"י או אחד המפרשים, בודאי שעדיף שכל שקורא המקרא עם פירושו, הרי זה נחשב תורה שבעל פה שמותר לקרוא בלילה כמבואר ביבי"א הנ"ל מד' הפוסקים, יעו"ש [ועי' בשו"ת שבט הקהתי (ח"ו סי' קמא) שכתב דשרי לקרוא בין השמשות מקרא, ע"ש. וע"ע ביביע אומר ח"ו חאו"ח סי' ל אות ד- ו].

ולגבי קריאת תהלים בלילה בשו"ת חיים שאל (ח"ב סי' כה) כתב בשם הרה"ג המקובל הרש"ש ז"ל, שהיה מפקפק על מנהג א"י שלומדים תהלים בבהכ"נ בחבורות קדושות סמוך לאור היום, והיה אומר שאולי אין התהלים בכלל אזהרת הרב, ואין ולאו ורפיא בידיה, והמקובלים נמנעים מלקרות תהלים בלילות החול כל שלא האיר היום, ע"כ. ובספרו יוסף אומץ (סי' נד) כתב בשם הרש"ש, שאין לימוד התהלים בכלל אזהרת האר"י ז"ל שלא לקרות מקרא בלילה, וסמך לזה מב"ר (פר' סח) שיעקב אבינו היה קורא תהלים בלילה, ומעיקרא דוד רוב תפלותיו יסדן ואמרן לראש אשמורות הגם שיש לחלק. ועתה אמת אגיד כי לקורא תהלים באשמורת ושואלני אני אומר שיש לו סמך, אמנם בעצמי ירא אנכי לקרות כ"א בליל שבת קדש. כי האר"י ז"ל סתם וכתב שאין לקרוא מקרא בלילה, ותהלים בכלל מקרא, וכל כי הא הו"ל לפרושי ולאודועי, עכת"ד. והגאון מהרי"ח בשו"ת רב פעלים (ח"ב חאו"ח סי' ב) כתב שהואיל והרש"ש עצמו אין ולאו ורפיא בידיה, ולא פסיקא ליה מילתא אם תהלים בכלל אזהרת האר"י ז"ל, לכן אנו נזהרים שלא לקרות תהלים קודם עלות השחר. מיהו אם אנו רואים אנשים שקוראים תהלים באשמורת, אין אנו מוחים בידם, ורק הבא לשאול אנו אומרים לו שלא יקרא תהלים אלא תורה שבע"פ. דשוא"ת עדיף, ע"כ. והחמיר קצת יותר ממרן החיד"א, כי החיד"א היה משיב לשואלו דבר שיש לו סמך לקרוא תהלים בלילה. ואילו הגרי"ח היה מיעץ שלא לקרוא אלא יעסוק בתורה שבע"פ. והגאון המקובל מהר"י ניניו בס' אמת ליעקב (בקונט' שפת אמת דף קז רע"ג) כתב שאף שהחיד"א בתשובה ביוסף אומץ כתב שהוא ירא לקרות בתהלים, מפני שהאר"י פסיק ותני שלא יקרא מקרא בלילה, ותהלים בכלל מקרא, מכל מקום כבר נתפשט המנהג בכל המקומות לקרות תהלים אחר חצות לילה, ואפי' בקהלתינו ק"ק חסידים שאנו נוהגים בכל מילי דמר רבינו האר"י ז"ל, אנו קוראים תהלים בכל הלילות לרפואת חולים, ולמנוחת נפטרים, ובפרט בשבוע שישי של העומר שאנו עושים תיקון כרת כל השבוע, ובחצי הלילה אנו קוראים התהלים בכנופייא, עכ"ד. והגאון מהר"ח פלאג'י (בהקדמתו לס' הכתוב לחיים על תהלים בד"ה ונפשי יסובב). הביא דברי הרב אמת ליעקב הנ"ל, וסיים, והמובן מזה שבכל הלילות צריך להמתין לקרות תהלים אחר חצות לילה, אכן בליל שישי וליל שבת, אין קפידא אפי' קודם חצות. ומה שתקנו ללמוד תהלים סביב הנפטר משעת מיתה עד שעת קבורה ואפי' בלילה קודם חצות, מפני שהשעה צריכה לכך להגן עליו מהחיצונים וכו', עכת"ד. וכ"כ הפתח הדביר (ח"ג סי' ערה ס"ק יב) בשם מרן החבי"ף הנ"ל, ע"ש. והחיד"א בספרו עבודת הקודש (בקונט' יוסף בסדר סי' ה) כתב סדר לימוד בעת צרה, שאחר אמירת תיקון חצות בחצות הלילה, יאמרו צ"א פעמים "ויהי נועם" ו"יושב בסתר עליון", ואח"כ כל התהלים בנחת, מילה במילה וכו' ע"ש. וע"ע שם (סי' ב) סדר תקון כרת, שג"כ כ' שאחר תקון חצות יאמרו כל התהלים וכו'. ע"ש. וע"ע ביביע אומר (ח"ו חאו"ח סי' ל אות ו). 

ושם ביביע אומר הביא מש"כ בשו"ת מי יהודה (סי' כב) שנשאל האם מותר לקרות תהלים בלילה בעת צרה, או יש לחוש למש"כ המקובלים שאין לקרות מקרא בלילה, והשיב שאף שיש סמוכין לד' המקובלים, ממ"ש בתנדב"א (פ"ב) יום ליום יביע אומר זה תנ"ך, ולילה ללילה יחוה דעת זה משנה, וע"ע בתרגום שיר השירים בפסוק דודי צח ואיום וכו', מ"מ נראה שמותר לומר תהלים דרך תפלה ותחנונים בעת צרה לצורך רבים, ואין זה ענין ללימוד מקרא, והרי אנו אומרים כמה מזמורים בק"ש שעל המטה [וכ"ה בגמ' שבועות טז:]. וכן שמעתי בכמה קהילות שאומרים לפני מעריב אשרי תמימי דרך וכו', בעת צרה. ולכן לפע"ד שאין כאן בית מיחוש, וכ"ש בבין השמשות דשפיר דמי. וכיו"ב כ' בשו"ת ויחי יעקב (חאו"ח סי' ט), שכל שקורא מזמורי תהלים בלילה דרך תפלה, אין בזה שום חשש, וכן מה שקוראים 'ויתן לך' במוצ"ש לסימן טוב, ע"ש. וכ"כ להקל הגאון מבוטשאטש באשל אברהם (סי' רלח). ואף דלדידן נראה שנכון להחמיר כמ"ש בתשו' רב פעלים (ח"ב סי' ב) שאין לקרות בלילה מזמור יענך ה' ביום צרה, לרפואת חולה, או למקשה לילד, אף על פי שהוא דרך תחנה ותפלה, כיעו"ש, מ"מ חזי לאיצטרופי לענין להתיר עכ"פ לאחר חצות לילה, שבלא"ה כמה אחרונים העלו להקל, ושכן המנהג. וכן עיקר למעשה. ולמסקנא דדינא יש להתיר לקרות תהלים אחר חצות לילה בכל לילות החול, וכ"ש לצורך חולה ומקשה לילד, ע"ש. ומדבריו יוצא שאין לקרוא תהלים בלילה אף לצורך חולה וכו'. ואמנם עי' בספר חזון עובדיה (אבלות ח"א עמ' יט סי"ד) שהתיר לקרוא תהלים על חולה גם לפני חצות הלילה. וכ"ה ביביע אומר (חאו"ח סי' נה, ח"ב אות א) והיא משנה אחרונה. וכן העידו על מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, שכאשר היה אחד מבני הבית חולה, והיו כמה מבני הבית רוצים לקרוא תהלים לרפואתו, היה מתיר להם, ואפילו קודם חצות הלילה. וכ"מ ממה שכתב בגליון היביע אומר (ח"ו שם הנדפ"מ הע' 6) בשם מרן החיד"א, ע"ש. וכ"כ כמה וכמה אחרונים (ואיעקרא אם מותר לקרוא תהלים לרפואת חולה, עי' מש"כ בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קכא, ואכמ"ל).  

הלכך להלכה, בתקופה זו בה יש מלחמה ואויבנו רוצים לכלותינו, מותר לקרוא תהלים בלילה לישועת עם ישראל ולרפואת הפצועים והחזרת החטופים, אף לפני חצות הלילה, וכ"ש במי שממילא לא ילמד כלום אם לא יקרא תהלים.