האם מותר לעקור עץ מאכל? ובאיזה אופנים מותר?

הרב דוד נקי

קציצת אילן מאכל

אסור מן התורה לקצוץ ולהשחית אילן מאכל, וגם יש בזה סכנה חלילה. ומכל מקום מותר לקצוץ את האילן לתועלת חשובה שאז אין זו דרך השחתה ואיבוד, וכגון שהאילן מזיק לאילנות אחרים, או שמוציא פירות מועטים שאין ראוי לטרוח ולטפל בו, או שדמי העצים יקרים יותר מהפירות, או שדירתו דחוקה ומצומצמת וחפץ להרחיבה, ובמקרים אלו, אין חשש סכנה כלל. ואולם טוב לשכור גוי שהוא יקצוץ את האילנות. (ה"ע ז קצט)

נאמר בתורה (דברים כ יט): "לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ". וגם יש סכנה בדבר, כמבואר בגמרא (בבא קמא צא ע"ב ובבא בתרא כו ע"א), אמר רבי חנינא לא מת שיבחת בני אלא משום שקצץ את עץ התאנה כשהיה עדיין טוען פירות, ונענש בגלל שעבר על איסור "לא תשחית את עצה". וכתב הרמב"ם (הלכות מלכים פרק ו הלכה ח): אין קוצצים אילני מאכל ואין מונעים מהם אמת המים כדי שייבשו, שנאמר "לא תשחית את עצה", וכל הקוצץ לוקה. ולא במצור בלבד אלא בכל מקום, כל הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה לוקה, אבל קוצצים אותו אם היה מזיק אילנות אחרים, או מפני שמזיק בשדה אחרים, או מפני שדמיו יקרים, לא אסרה תורה אלא דרך השחתה. כל אילן סרק מותר לקוץ אותו ואפילו אינו צריך לו, וכן אילן מאכל שהזקין ואינו עושה אלא דבר מועט שאינו ראוי לטרוח בו, מותר לקוץ אותו. ע"כ. וכתב החיד"א הרוצה להחמיר במקום שמותר לקוץ מן הדין, די להחמיר לקוץ על ידי גוי, וכן כתב הגאון רבי שלמה קלוגר.

לצורך מצוה

מותר לקצוץ ענפי עץ מאכל לצורך מצוה כגון לסכך בהם סוכה, שאין זו דרך השחתה. אולם אם יש לו עצי סרק אחרים, עדיף שיקצוץ מהם לסוכה. (באר שבע, היעב"ץ, הפלאה, דברי חיים מצאנז, בית יצחק שמלקיס, הגאון מטשעבין בשו"ת דובב מישרים ועוד. ה"ע ז קצט)

סיוע להיתר זה אנו מוצאים בנביא נחמיה, שכאשר עלו מגלות בבל לבנות את בית המקדש השני, הביאו ענפי פירות בשביל לסכך בהם, שנאמר (נחמיה ח טו): "וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂות סֻכֹּת כַּכָּתוּב. וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם, וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים, וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם, וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא, וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד".

למטרת הרווחה ונוי

אין לקצוץ אילן מאכל כשמטרתו להרחיב דירתו לנוי והרווחה בלבד. ואולם פעמים שהאשה חפצה מאוד להרחיב את הדירה עד שיש בדבר משום שלום בית, [ובפרט כשהאילנות אינם מביאים תועלת, כעצי זית ותאנה, שמעטים כובשים את הזיתים או אוכלים את התאנים, ובדרך כלל הם מטנפים את המקום], רשאי יהיה למכור את האילנות לגוי בקנין כסף ושטר [דהיינו שהגוי ישלם לו אפילו שקל אחד, וכן יכתוב שטר מכירה לגוי,] ולאחר מכן יעקור הגוי את האילן עם שורשיו.(עיין ה"ע ז רה)

נטיעה במקום אחר

בכל מקרה שאסור לקצוץ את האילן, ברור שמותר לקוצצו על מנת לנוטעו במקום אחר. ואולם פעמים שיצטרך למנות שלש שנים ערלה מחדש ופעמים שלא, על כן יש לעיין בחוברת "מצוות הארץ בהלכה ובאגדה" הלכות ערלה, ותרוה נחת.