האם יש בעיה לאכול שום ובצל קלופים שנשארו לילה? ובאיזה אופן מותר?

הרב דוד נקי

שום, בצל וביצה קלופים

אין להניח שום או בצל או ביצה כשהם קלופים, באופן שיעבור עליהם לילה, מפני שרוח רעה שורה עליהם. אבל אם משאיר עליהם מעט משערות ראש השום או הבצל או מעט מקליפותיהם או מקליפת הביצה, הרי זה מותר. ומכל מקום אם טעה והניחם כשהם קלופים לבדם, אין לאסרם באכילה. (שו"ת יביע אומר חלק ב יורה דעה סימן ז. ה"ע ז ריד)

בגמרא (מסכת נדה יז ע"א): אמר רבי שמעון בן יוחאי, אלו דברים שהעושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו: האוכל שום קלוף, ובצל קלוף, וביצה קלופה..., ואף על פי שמונחים בסל וסגורים וחתומים, רוח רעה שורה עליהן. וכל זה דוקא שלא שייר בהם מעיקרם [שערות שבראש השום והבצל] או מקליפתם, אבל אם שייר בהם עיקרם או קליפתם, אין לחוש בזה. ע"כ. ואולםהרש"ל כתב, שכל מה שהזהירו חז"ל משום רוח רעה, אין זה מצוי היום, ומשום כך אין העולם נזהרים בשום קלוף ובצל קלוף, וכיוצא בזה כתבו התוספות, וכן כתב בהגהות מרדכי. ובשו"ת פרי השדה כתב שזהו הטעם שהפוסקים והטור והשלחן ערוך ביורה דעה סימן קט"ז, ששם הביאו דברים האסורים משום סכנה, לא הביאו ענין זה של שום, בצל וביצה קלופים שעבר עליהם הלילה, מפני שידעו שעכשיו אין בהם סכנה, ולכן השמיטוהו.

שום, בצל וביצה בתערובת

אם מערב שום או בצל או ביצה קלופים, עם מאכלים אחרים, כמו בצל או שום בסלט ירקות, או ביצה בסלט מיונז וכיוצא בהם, הרי זה מותר לכתחילה, שכל שהם מעורבים עם דבר אחר, אין לחוש משום רוח רעה. (שם)

כתב הסמ"ק יש בני אדם שאינם חוששים לאכול בשבת שחרית שומים קלופים שחוקים, מאחר שיש בהם תערובת לחם. והגאון רבי עובדיה סומך בספרו זבחי צדק כתב, וקשה על המנהג שלנו שאין אנו נזהרים בשום ובצל קלוף, שכמה פעמים אנו עושים סלט של ירקות או קישואים, וכותשים שומים ומניחים אותם בתוך הסלט, ונשארים כך כמה חודשים. ותירצו חכמי הישיבה, שמה שאסרו חז"ל שום קלוף שעבר עליו הלילה, היינו דוקא כשהוא לבדו, אבל אם הוא מעורב עם חומץ וירקות אין לחוש בזה. גם בשו"ת שדה הארץ כתב, שלא יכתוש שומים מערב שבת, לצורך השבת, אלא אם כן יתנם לתוך חומץ, כי מה שאמרו בגמרא שהוא סכנה, היינו דוקא בלי שום תערובת, אבל על ידי תערובת מותר, ועל זה סמכו העולם בכמה מיני מאכל שמערבים בהם שומים, ונשארים לימים רבים, ושומר פתאים ה'. ע"כ. וכן כתבו בשו"ת בית שלמה ועוד.

חביתה עם בצל

המטגן ביצה עם בצל, מותר לכתחילה להשאירה כן בלילה, שכל שהוא בתערובת אין לחשוש. כן שאלתי למרן מלכא הראשון לציון זצוק"ל, והשיב לי שמותר.

שום פרסי

כתב בכף החיים (סימן קטז ס"ק צג), הטעם שנוהגים לאכול שום פרסי, כשהוא כבוש, אף על פי שנשאר קלוף ימים רבים? כי יש לומר שלא הזהירו חז"ל אלא בשומים קטנים שבארץ ישראל, אבל לא על אלו שהם גדולים כמו הבצלים, ונראים כמין אחר. ועוד יש לומר שעל אלו שאינם נאכלים אלא לאחר כבישה בחומץ או במי מלח, לא הזהירו. או אפשר שסמכו על דברי הרש"ל שאין רוח רעה שורה היום. עי"ש. וכתב מרן זצוק"ל: ואנשים רבים מיראי ה' נוהגים לאכול מן השומים הבאים מערי פרס בסעודות מצוה כנודע, וכן שמעתי שיש קולפים בצלים ועושים מהם כבושים. ונראה לי שסומכים על דברי הגהות מרדכי וסיעתו, שאין רוח רעה זו מצויה היום, ואין למחות בידם. וכבר העידו כמה רבנים שנהגו להקל בזה, וכמו שכתבו האדר"ת, הרב יד מאיר, והרב שדה הארץ. ובפרט לפי מה שכתב הרב שדה הארץ, ששומים שנותנם בחומץ, נחשב על ידי תערובת שמותר. (שם) וכנראה שעל זה סומכים גם אותם הקונים היום שום מרוסק וכבוש