כתב: הרב דוד נקי

מוח. כבד.

מנהג העולם שאוכלים כבד. אך לדברי המקובלים טוב להיזהר שלא לאכול מוח וכבד של בהמה ועוף, והעיקר שלא ימלא כרסו מהם. ואם אוכל לצורך בריאותו, אין לו להימנע מלאכול כבד, ויאכל כנגד זה דברים המסוגלים לזיכרון, כשמן זית וכיוצא בזה. (שו"ת יביע אומר חלק ב יורה דעה סימן ח אות ג. ילקוט יוסף איסור והיתר א תקג)

 

הרב החסיד רבי ששון מרדכי בספרו מזמור לאסף כתב, מוח, לב, כבד קשים לשכחה, וסימנם מל"ך. וכן כתב בכף החיים שלפי האר"י ז"ל שעיקר גילוי הנר"ן [הנפש, רוח, נשמה] הם במוח, לב וכבד, ושם מושבם, נראה שאין לאכלם. עי"ש. ואולם מצאנו בגמרא לכמה תנאים ואמוראים קדושי עליון שאכלו כבד של בהמה שיש בו בריאות. ובספר שלחן מלכים, כתב שנהגו העם להיזהר רק בלב בהמה, חיה ועוף, אבל מוח וכבד אוכלים. וכן מבואר בפרי מגדים שדוקא לב קשה לשכחה, ולכן אינו בגדר חתיכה הראויה להתכבד, אבל בכבד לא חוששים כלל לשכחה, וראוי להתכבד בו לפי המקום והזמן. וכן כתב הט"ז בשם הלבוש, שכבד שמן נחשב ראוי להתכבד. ובשו"ת אפרקסתא דעניא כתב, אף שיש נזהרים מאכילת המוח, אבל מכבד לא ראיתי ולא שמעתי נזהרים. וכתב מרן מלכא זצוק"ל: "ולא ראיתי שנזהרים באכילת כבד, וצא וראה מנהג העולם שאוכלים כבד".

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב


תגובות