האם אדם שנתחייב בבידוד מותר לו לשמוע שירים בימי בין המיצרים?

שמיעת שירים בימי בין המצרים וספירת העומר בזמן הקורונה

שאלה : האם אדם שנתחייב בבידוד מותר לו לשמוע שירים בימי בין המיצרים?

כתב: הרב אשר שקאני שליט"א

תשובה : אדם או משפחה שנתחייבו לשהות בבידוד בימים אלו (ימי בין המצרים), מותר להם לשמוע מוזיקה, לרבות שירים שמחים, מכיון שמדובר בשעת הדחק.

ובפרט יש להקל אם יש בבית ילדים קטנים שמותר להשמיע להם כלי שיר כדי להעסיקם.

ביאורים

שמיעת שירים בימי בין המצרים

הנה כתב המגן אברהם (סי' תצג סק"א, וסי' תקנא סק"י) שאסור לעשות ריקודים ומחולות בימים אלה. וכן כתבו האחרונים שם. לפיכך בודאי שאסור ג"כ לשמוע בהם שירים עם כלי נגינה, וביותר יש להחמיר בימי בין המצרים, כמו שאסרו בהם חז"ל כמה ענינים של שמחה, כמו לענין ברכת שהחיינו על פרי חדש, שאין לברך בימי בין המצרים, אף על פי שבימי הספירה מותר לברך שהחיינו על פרי חדש, וכמו שכתבנו בשו"ת יחוה דעת חלק א' (סימן כד). ולכן בודאי שיש להחמיר גם כן שלא לשמוע בהם שירים המלווים עם כלי נגינה דרך הרדיו או רשם קול. וכן כתב הגאון רבי אהרן אפשטיין בשו"ת כפי אהרן (סימן נב), לאסור לשמוע שירים עם כלי שיר בימי הספירה ובימי בין המצרים. ע"ש. וכן כתב הגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה חלק א' (סימן קסו), שאפילו לדעת המתירים לשמוע שירים עם כלי נגינה בשאר ימות השנה, בימי הספירה יש לאסור לכל הדעות. וכ"ה באגרות משה (ח"ג מאו"ח סי' פז). וכמו כן כתב באגרות משה (ח"ד מאו"ח סי' כא אות ד) שיש להחמיר בזה גם בימי בין המצרים, ושגם לקטנים שהגיעו לחינוך יש להחמיר, הואיל ואבלות דרבים היא. ע"ש. וכ"פ בשו"ת מנחת יצחק ח"א (סימן קיא). ע"ש. וכן העלה בשו"ת יחוה דעת ח"ו (סימן לד) שיש להמנע מלשמוע בימי הספירה, וכן בימי בין המצרים מלשמוע מוסיקה. ע"ש.

שמיעת שירים שקטים

והנה כתב הגרש"ז אוירבאך ז"ל בספר הליכות שלמה (ח"א עמ' שס אות יד) לענין שמיעת שירה בימי הספירה, דדוקא שירה שמעוררת לריקוד ומחול אסור אבל שירה המרוממת את האדם איך אינה מביאתו לריקוד ומחול מותרת. ובדה"ל שם אות כב כתב שכמו כן יש להתיר שמיעת פרקי חזנות ונגינות קלאסיות. וכמו כן כתב שם (פי"ד אות ג) ששירה שנוהגין בה איסור בימין בין המצרים אינו אלא מסוג השירים המעוררים לריקוד. ובאה"ל שם (ס"ק 8) הובא שכל השירים המכונים שירי רגש וכד', יש להתיר במחנות קיץ. ע"ש.

וכן בספר אורחות הרב וראש הישיבה (הגר"פ שיינברג עמ' נג) כתב ששמיעה של שירים שקטים בימי בין המצרים (בתשעת הימים), מותר מכיון שאין זה מביא לידי שמחה וריקודים. ע"ש.

שירים לצורך העסקת ילדים

ודע דכל שצריך להעסיק את הילדים בבית יש להתיר וכמ"ש כיו"ב הג"ר יעקב קמנצקי ז"ל בספר אמת ליעקב (סי' תקנא עמ'  רכד בהערה) שיש להקל להשמיע מוסיקה וכלי נגינה בקייטנה של ילדים, וראיה לזה ממ"ש המשנ"ב (סימן תקס ס"ק יג) דזמרא של מושכי הספינות או מושכי הבקרים שרי, שאינו אלא לזרזם במלאכתם. והביאו בספר חזו"ע (ד' תעניות עמ' קנח בהערה). ועיין גם בספר חזו"ע (אבלות ח"ב עמ' שנ). ע"ש. וכן העלה בספר מגילת ספר (או"ח סי' לד). ע"ש. ומינה לנ"ד.

השמעת שירים במקום מצוה

ונלע"ד שאדם או משפחה נמצאת בבידוד מותרים לשמוע שירים אפי' משמחים וחילי דידי ממ"ש הפוסקים כיו"ב להתיר שמיעת שירים המלווים בכלי נגינה במקום שמחת מצוה, וכמ"ש האחרונים בכיו"ב להתיר בשמחת מצוה להשמיע שירים המלווים בכלי נגינה, אף בימים אלה, כמבואר בדברי מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק א' (סימן כא). ובעקרי הד"ט (חלק יורה דעה סימן לו אות כג) ובשו"ת מעשה אברהם (חלק יורה דעה סימן מח) ובספר אות חיים ושלום (סימן רסה אות כט). וכתב בספר חזו"ע (ד' תעניות עמ' קנא) שכל שהיא שמחה של מצוה מותר וה"ה לחתן בר מצוה ששלמו לו י"ג שנה בימים אלה, ונכנס לעול המצות, שמותר מן הדין לשמוח בשמחתו בשירה ובזמרה עם כלי נגינה. והוא הדין גם לחתן וכלה, לפי מנהג הספרדים ועדות המזרח, שאינם נמנעים מנישואין אלא החל מיום ראש חודש אב והלאה, שמותר להם להשמיע כלי שיר ותזמורת בחופה ובשבעת ימי המשתה, לפי שאין שמחת חתן וכלה בלא כלי שיר וכו'. ע"ש. ויעויין בשו"ת שואלין ודורשין ח"ד (סימן לז) שכתב להתיר שמיעת מוזיקה חסידית בערוצי הרדיו בימי ספירת העומר כדי שלא יבואו לשמוע מוזיקה אסורה. ע"ש.

שדין חולה ומקום מצוה שוין

והנה כידוע מצינו בכמה דוכתי דדין מקום מצוה ומקום קצת חולי שוין וכמו שמצינו שם בעירובין (קד.) שמותר השמעת קול נעימה לחולה, והמג"א (בסי' שלח סק"א) סומך משום כך להתיר בכלי שיר לצורך חולה ומצוה, וכן הוא גם דעתו של המהר"ם שיק בחאו"ח (או"ח סימן קכז) להתיר לצורך חולה או מצוה אם אינו מכוין לשיר. ע"ש. וכ"ה בשו"ת ציץ אליעזר ח"ג (סי' טז פ"ו אות ט). וכן מבואר בתפארת ישראל (הלכתא גבירתא שבת פי"ב מ"ג). ועיין במשנה (בשבת קנז.) ומדבריהם למדנו שפוקקים ומודדים בשבת. ובש"ע (סימן שו סעיף ז). וכן מבואר בש"ע (סימן שז סעיף ה) שכתב להתיר לומר לאינו יהודי לעשות שבות לצורך מקצת חולי ולצורך מצוה.

כח השירה להפגת מתח ועצבות

ומעתה בימים אלה שהרבה אנשים נמצאים בבידוד, ויש כאלה שחולים בנגיף הקורונה ל"ע, ונמצאים בצער גדול שסגורים בבתים, מותר להשמיע כלי שיר בהקלטה כדי להקל את השהייה בבידוד, וכדי להפיג את המתח והדיכאון. וכדברי הרמב"ם בשמונה פרקים (פרק חמישי) מי שהתעורר עליו מרה שחורה, יסירה בשמיעת הניגונים ובמיני זמר וכו', כי הנפש תלאה ותעכור המחשבה, בהתמדת עיון הדברים הכעורים וכו', כן צריכה הנפש גם כן להתעסק במנחות החושים בעיון, לפיתוחים ולענינים הנאים, עד שיסור ממנה הליאות. ע"כ. ובספר הכוזרי (מאמר שני סד-סה) שיבח רבי יהודה הלוי את חכמת המוזיקה, ולדבריו אומתנו מכבדת הניגונים ומעמדת אותם על הגדולים שבעם, והם בני לוי, המתעסקים בניגונים בבית הנכבד בעתים הנכבדים, ושמה היתה מעוררת הנפשות, כאשר יאמר עליה שהיא מעתקת את הנפש ממדה אל הפכה. ע"ש. וכן היעב"ץ בספרו מגדל עז (נוה חכם חלונות אטומות אות ב) כתב מי שמתעורר עליו מרה שחורה יסירה בשמיעת הנגונים ובמיני זמר וכו', ויסיר חולה המרה השחורה ממנו, והכונה בכל זה שיבריא גופו, ותכלית הכוונה בבריאת גופו לקנות חכמה. ע"ש. כך שבכל מקום שהמוזיקה היא חיונית לנפש בודאי שאין מקום לאסור.

מי שעלול לפול בעצבות ודכאון

וכיו"ב כתב המהרש"ג בתשובה (ח"ב סימן קכה) שמי שבטבעו עלול לבוא לעצבות בודאי שאין עליו חטאת אם שומע להפיג צערו. ועיין בשו"ת חלקת יעקב (או"ח סי' סג-סד) שהאריך שעצב ומרה שחורה זהו חולי ממש והעיר שכאשר הוא במדרגה גדולה של חולי זה אפשר דמקרי גם חולה שיש בו סכנה וחיזק דבריו מהגמרא בשבת (כט:) דמפני רוח רעה פטור. וביאר הרמב"ם בפירוש המשניות שזה מרה שחורה וברמ"א שכח לה ציין ע"פ השבולי לקט דרוח רעה מקרי חולה שאין בו סכנה. וע"ע בשו"ת שבט הלוי ח"ו (סימן סט) ובשו''ת להורות נתן ח"ד (סימן מו) שהביאו את המהרש"ג לדינא. ויעויין בשו"ת שבט הלוי ח"ח (סימן קכז) דחולי זה מצוי בעיקר אצל נשים. ועפ"ז ביאר בשו''ת משנה הלכות ח"ו (סימן קו) שחז''ל לא גזרו אלא על זמרה לשם תענוג ושחוק אך לא כשהיא לשם רפואה ולכן מי שהוא עצבני יכול לשמוע תקליט. ע"ש. ובשו''ת יד יצחק ח"ב (סימן שכב) כתב אודות שאלתו שאיש קצין אחד סובל חולי הנקרא נערווען רח"ל, ולקח לו כלי זמר שקורין פאנאגראף, והיה כנגן המנגן בזה הקל חליו ותהי לו לרפואה, אם מותר לבקש מגוי בע"ש שינגן בשבת עבורו, והתיר לו. אך ציין דיר"ש ימנע מזה שלא יתחלל שם שמים. ע"ש. ועצה זו של מוזיקה לאדם מדוכא ועצוב הובא גם בספר אורחות רבינו ח''א (עמוד שלה). וכ"כ בשו"ת אז נדברו ח"ח (סי' נח אות ב). וכ"כ בשו''ת אור לציון ח"ג (פרק ל אות ג) שמי שבעצבות או מחוסר מנוחת הנפש רשאי לכתחילה לשמוע מנגינות מכלי שיר. אולם לגבי שלושת השבועות (שם פרק כה אות ב) היקל רק אם סובל מדיכאון, אך לא בגלל עצבות גרידא. ע"ש. וצ"ע. ובפרט יש להקל אם יש בבית ילדים קטנים שמותר להשמיע להם כלי שיר כדי להעסיקם.

השמעת שירים להפגת בדידות או פחדים

ובדומה לנ"ד כתב הגרש"ז אוירבאך ז"ל בספר הליכות שלמה (פי"ד באה"ל ס"ק 8) להתיר להקל בשמיעת קלטות אם המטרה היא רק להפיג בדידות או פחדים, כגון באשה אלמנה השוהה לבדה בבית וכד', וכן הורה לאלמנה בי"ב חדשי אבלותה על אביה. ועיין בשו"ת מהרש"ג ח"ב (סימן קכה) דהכל לפי מה שהוא האדם. ע"ש.

וכעת (כ"א תמוז תש"פ) התפרסם פסק ממרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שבעקבות כך שרבים נאלצים לשהות בבידוד מותר להם לשמוע מוזיקה בימים אלו (ימי בין המצרים), מכיון שמדובר בשעת הדחק, וזה נועד לצורך אמיתי.