האם לעשות ביטוח חיים זה בעיה בביטחון ? הרב דוד שלום נקי

האם לעשות ביטוח חיים זה בעיה בביטחון ? 

ביטוח חיים

מותר לאדם לבטח את עצמו ביטוח חיים, ואין בזה משום חוסר ביטחון בהקב"ה, שכביכול מראה שאינו בוטח בהקב"ה שביכולתו להעשירו ולהשאיר אחריו ממון רב לפרנסת יורשיו ולרווחתם. וישים לב להוסיף סעיף בפוליסת הביטוח, שהכל נעשה על פי היתר עסקה, כדי להינצל מאיסור ריבית חס ושלום, וכמו שנהוג לעשות בבנקים בישראל.

אמרו במדרש תהלים שוחר טוב: "למען יברכך ה' אלהיך, בכל מעשה ידך אשר תעשה", יכול יהיה יושב ובטל? תלמוד לומר "בכל אשר תעשה". אם עושה מתברך, ואם אינו עושה אינו מתברך. ומבואר שעל האדם מוטלת חובת ההשתדלות לפרנסתו, אלא שעליו לבטוח בה' שעל ידי השתדלותו ימציא לו פרנסתו. ומה שאמרו במסכת סוטה (מח ע"ב) מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר, אינו אלא מקטני אמנה. מבואר במהרש"א שזוהי מדת חסידים, מה שאין כן מדת צדיקים. ומבואר שאין איסור כשמשתדל להשיג יותר מהמזון של אותו היום לצורך מחר, ובלבד שלא יסיר מבטחו מהקדוש ברוך הוא, ולא יאמר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. וכן כתב המאירי, שעל האדם לתת בטחונו בהשם יתברך בכל ענייניו, ולא יסמוך על השתדלותו וחריצותו בלבד, עד שיאמר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, אלא ישתדל בזה ויתלה בטחונו בהשם יתברך, כי בכל הדברים הזריזות משובחת והעצלות מגונה, אלא עם השתדלותו ישים בטחונו בהקדוש ברוך הוא, ויתלה בו הצלחתו. ולכן גם המבטח את עצמו בפוליסת ביטוח, אין בזה שום חשש איסור, כיון שהוא מאמין שהכל על פי השגחת השם יתברך. ומה שכתוב: "ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסור לבו", זה על המשתדל לצורך פרנסתו וסומך אך ורק על חסדיו של בשר ודם ומסיר מבטחו מהשם יתברך, זהו בכלל ארור. אבל המאמין בכל דרכיו כי הקדוש ברוך הוא סיבת כל הסיבות, אלא שעושה השתדלות לצורך פרנסתו, אין זה בכלל מניעת בטחון, כי מכל מקום בטחונו בה'.

גם אין בזה חשש שמקדים אדם פורענות לעצמו וכאילו פותח פה לשטן, שהרי כתב הריב"ש שמותר לאדם בריא להכין לעצמו קבר ותכריכים. עוד צריך ליזהר, כי בהיות שבפוליסות ביטוח מסוימות קיים סעיף שבמקרה מות בתאונה חס ושלום, החברה תהיה זכאית לבדוק את הגופה ולבצע בה ניתוח לאחר המוות, יש להבהיר ולהזהיר שעל פי ההלכה אין מקום להתיר להסכים לסעיף זה, שגדולה חומרת האיסור של נתיחת מתים וניוולם, כמבואר במסכת חולין (יא ע"ב) ובמסכת בבא בתרא (קנד ע"ב) ובעוד רבים מהפוסקים. ואפילו אם הסכים לתנאי זה, תנאו בטל, והרי זה בכלל מה שאמרו (מסכת כתובות נו ע"א): כל המתנה על מה שכתוב בתורה, תנאו בטל. ואסור לכל אדם להסכים מראש לתנאי זה לבצע בגופו ניתוח שלאחר המות, שאין לאדם רשות ובעלות על גופו ונפשו, שהכל הוא קנינו של השם יתברך יוצר האדם, ולכן אין מחילה מחיים מועילה בזה כלל ועיקר. וכן פסקו הרדב"ז, הגאון רבי זלמן, הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק בשו"ת דעת כהן, אור המאיר, שבט הלוי וואזנר, בנין ציון, מהר"ם שיק, מנחת אלעזר ועוד. (שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן פה) 

כתב וערך:

הרב דוד שלום נקי שליט"א