האם מותר ליקח מבית האבל לאחר השבעה אוכל וכד' שנשאר מהשבעה?
שאלה: האם מותר ליקח מבית האבל לאחר השבעה אוכל וכד' שנשאר מהשבעה?
תשובה:
מותר ליקח מבית האבל לאחר השבעה אוכל וכד' ליתן לאברכים ובני תורה לקיים מצוה וחסד לעילוי נשמה לנפטר, ושומר מצוה לא ידע דבר רע, וזכות המצוה תגן עליהם אלף המגן.
מקורות
חזי הוית בלחם הפנים (סי' שעו דס"ז ע"ג) שכתב דמה שנוהגים שלא ליקח שום דבר מבית האבל תוך שבעת הימים, הטעם לזה, מפני שרוח הטומאה שורה שם ז' ימים, וישראל קדושים הם ולא יטמאו בכל אלה. ע"כ. וכ"כ בבית לחם יהודה שם. ובאליה רבה (סי' רכד סק"ז). וכ"כ בחי' רעק"א (יו"ד סי' שעו ס"ד) נוהגין שלא ליקח דבר קטן וגדול מבית האבל כל משך ז' ימי אבילות, משום שרוח הטומאה שורה שם כל ז'. עכ"ד. ע"ש. אבל בספר יוסף אומץ יוזפא (עמוד של) כתב וז"ל, קבלתי ממורי הגאון מהר"ח סג"ל ז"ל שמה שנוהגים שלא ליקח מבית האבל שום דבר תוך שבעה, אין לו שום עיקר בעולם. ואמר שטעות זה בא ממ"ש הפוסקים [ביו"ד סי' שמ סל"ה] המשאיל חלוק לחבירו לילך בו לבית האבל אינו רשאי ליטלו ממנו עד שיעברו ימי האבל. עכ"ל. וכ"כ בספר נוהג כצאן יוסף, והובא בשו"ת חיים ביד (סי' קכה אות טוב). ע"ש. ולהכי אמרינן מאן דלא קפיד לא קפדי בהדיה. וכ"פ בשו"ת יביע אומר חלק ד (יורה דעה סימן לה אות ד). וכ"ה בספר חזון עובדיה אבלות חלק ג' (עמ' ס סעיף כ'). וע"ע בגדולות אלישע (סימן רכד ס"ק כט) בכה"ח (סימן רכד אות מו) באוצר המכתבים חלק א' (סימן שפא) ובשו"ת משנה הלכות חלק ז' (סימן רו). ועיין עוד בעיקרי הד"ט (אות ל') שהביא בשם היוסף אומץ להקל. וכן כתב בספר גשר החיים חלק א' (פ"כ סימן ה' ס"ק יב) בשם הספר אומץ יוסף והערך שי, שאין מן הצורך להקפיד ע"ז.
גם הגרש"ז אויערבאך בשו"ת מנחת שלמה (תניינא סימן צט אות ב) כתב בנ"ד שנראה דבצירוף עם זה שכתב בספר יוסף אומץ (דף קס"ב) ששמע ממורו הגאון מוהר"ר סגל ז"ל שכל המנהג הזה הוא בטעות ואין לו שום עיקר. עיין שם. נלענ"ד דעכ"פ יש להקל ולא לחשוש אלא בדברים שהם ממש מיוחדים לשימוש בבית האבל, ולא במעות שעומדים להוצאה ולזוז אותם מהבית, וכ"ש בתשלום של שכר שכיר או צדקה ופרעון חוב דאין שום מקום לחשוש ושומר מצוה לא ידע דבר רע. ע"כ.
ויעויין בשלחן ערוך (סי' תרצו ס"ו) שפסק שהאבל חייב במשלוח מנות. והיינו אפילו תוך שבעה כמבואר בנושאי כלים שם. וכן הוא בהרא"ש (פ"ג דמ"ק סי' פה) בשם רבינו מאיר. וכן הוא בתשובת מהר"ם מרוטנבורג בתשובת מיימוני (סדר שופטים ס"ס טו). וכן הובא במרדכי מגילה (סוף סי' תשפה). ובספר הפרנס (סי' רסט). וכתבו האחרונים שישלח בשר ודגים ופירות וירקות וכיו"ב, ולא תפנוקי מעדנים, ומיני מתיקה מיוחדים. וכמ"ש בספר מטה משה (סי' תתריז). ואם יש לחוש שלא ליקח דבר מבית האבל האיך אפשר לאבל לשלוח מנות, אלא ע"כ לדעת השו"ע אין להקפיד בזה. ודו"ק. ואולי יש לומר דהיכא דמקיים מצוה לית לן בה. ושו"ר לשו"ת ברכת ראובן שלזינגר חלק ט' (סימן נג) שכתב ככל הדברים האלו. יעו"ש.
ועוד בציץ אליעזר חלק ה' בספרו אבן יעקב (סימן מד סק"ג) כתב דגם לאוסרים ליקח מבית המת היינו דוקא במקום שנפטר המת שאז יש רוח טומאה, שאל"כ אין לנהוג כלל אם לא היתה שם הפטירה, וכן מבואר במסגרת השולחן שכתב דוקא מחדר שבו נפטר אין ליקח ולא משאר חדרים. ע"כ.
ושוב ראיתי ללקט שאלות המצויות חלק א' (עמ' פד-פה) שנשאל הגר"ש וואזנער זצ"ל בנ"ד, בזמן ניחום אבלים רח"ל מביאים אנשים אוכל לבית האבל ונשאר הרבה אוכל, האם מותר לאחרים או צריכים לזרוק האוכל, ע"פ מ"ש הגרע"א (ביו"ד סימן שעו ס"ד) שנוהגין שלא ליקח דבר קטן וגדול מבית אבל משך כל ימי אבלות משום שרוח הטומאה שורה שם כל ז' בעלמא. והשיב, פשיטא שזה רק מנהג, אבל בודאי אין ליכשל בזה האיסור בל תשחית, ואפשר לכתחילה ליתן האוכל לאחרים. ע"ש בהערות.
ועכ"פ נראה שגם למחמירים דוקא בימי השבעה אין ליקח מבית האבל משא"כ לאחר השבעה כדייק בלישנא "תוך שבעה". ועיין ביוסף אומץ עמ' קצב. ודו"ק.
לסיכום: מותר ליקח מבית האבל לאחר השבעה אוכל וכד' ליתן לאברכים ובני תורה לקיים מצוה וחסד לעילוי נשמה לנפטר ושומר מצוה לא ידע דבר רע וזכות המצוה תגן עליהם אלף המגן, וחיים ושלום יהיה להם וכל ישראל. ונזכה לנחמות ציון וירושלים בב"א. אמן.
כתב וערך:
הרב אשר שקאני שליט"א
תגובות
הוספת תגובה