האם מחבר ספרי קודש רשאי למכור את ספריו בזמן שיושב שבעה?

מכירת ספרי קודש של מחבר הספרים שיושב שבעה רח"ל

מחבר ספרי קודש שיושב שבעה רח"ל, ובשעה שבאים המנחמים לנחמנו, רוצים גם לקנות את ספרו, ונשאלת השאלה האם יש להתיר לעשות כן משום שכר דבר מצוה או שמא הדבר אסור משום מלאכה כמבואר בשלחן ערוך (יורה דעה סימן שפ).

תשובה

יש להתיר מכירת הספרים דהוי דבר מצוה ולא עוד אלא שיש בלימוד בספרים הללו עילוי נשמה לנפטר, כי בן כרעא דאבוה ודאימיה, א"כ שפיר דמי למוכרם רק שלא לעשות כן בפירסום וברעש גדול, אלא בהשקט ובהצנע ומותר לקבל עליהם שכר.

מקורות

הנה כתב בשו"ת שבות יעקב ח"א (סימן פו) וראיתי לרבותי שהתירו לרופא אבל ללכת אצל חולה מפני חשש סכנה, ומצוה שאני, ואפשר להתיר כן אפילו יש שם רופא אחר, כי לא מכל רופא אדם זוכה לרפואה כדאיתא בע"ז (נה.) וכו', ואפשר שרשאי הרופא ליטול שכרו משום דאסיא דמגן מגן שוויא (ב"ק פה.). וע"ע בפ"ת (סימן שפ סק"א). ובמסגרת השלחן (דף קצא ע"ב).

וכתב בשו"ת תשובה מאהבה (סימן תיב דף עו) שה"ה בחולה שאין בו סכנה אך זקוק לרפואה, שרשאי הרופא האבל ללכת אליו. וכ"כ הגרש"ז אויעבאך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה ח"ב (סימן צו אות יא). והוסיף שאף למי שיש לו רק מיחושים בעלמא מותר לצאת אליו. וכ"ה בספר נשמת אברהם (יו"ד סימן שפ סק"א). וכ"פ בספר חזון עובדיה (אבלות ח"א עמ' נ סעיף ג, וח"ב עמ' קמה סעיף ט).

ואף אמנם שכתב הגרש"ז אויערבאך בשו"ת מנחת שלמה (תניינא סימן צט שם אות ג) דמ"מ אין להרויח ממלאכת מצוה שהוא עשה בימי אבלו, וכמ"ש בשבו"י שם, ורק מותר לו לקחת תשלום עבור הוצאותיו שהיו לו. ואף על גב דאבל שהוא ספר ובלן לרבים והגיע עת הרגל שאמרו בגמ' (מו"ק י"א:) שמותר לעשות מלאכתו, שפיר מסתבר שגם נוטל שכר ואינו חייב לעבוד בחנם, מ"מ ברופא דקעביד מצוה אינו רשאי לקבל שכר בטלה, וחזינן נמי שגם אשה או בנים הסמוכים על שולחנו של האבל, אף על גב שהם אינם אבלים ומותרים במלאכה, מ"מ להרויח ממון עבור האבל אסור. ע"כ. והובא גם בספר נשמת אברהם (יו"ד סימן פ סק"א).

ואולם מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל בספר חזו"ע (אבלות ח"א עמ' נ-נא) כתב שיכול ליטול שכר, וכמו שפסקו האחרונים כיו"ב לענין שכר שבת. והביאו ראיה ממ"ש מרן הב"י (או"ח סימן תקפה) בשם המרדכי (סו"פ אע"פ) ובשו"ת מהר"ם בר ברוך (דפוס פראג סי' תתסז). יעו"ש. וכ"כ בספר נשמת ישראל (עמ' ריג).

ומעתה נלע"ד דאף בנ"ד יש להתיר מכירת הספרים דהוי דבר מצוה ולא עוד אלא שיש בלימוד בספרים הללו עילוי נשמה לנפטר, כי בן כרעא דאבוה ודאימיה, א"כ שפיר דמי למוכרם רק שלא לעשות כן בפירסום וברעש גדול, אלא בהשקט ובהצנע ומותר לקבל עליהם שכר.

והשי"ת יגדור פרצות עמו ישראל, ולא ישמע שוד ושבר בגבולנו. בלע המות לנצח, ונזכה לגאולה שלמה ולתחיית המתים ויתקיים בנו הפסוק יחיו מתיך נבלתי יקומון, ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן.

כתב וערך:

הרב אשר שקאני שליט"א