האם יש איזה צד להקל בשמיעת מוזיקה בימי בין המצרים כעת בגלל הקורונה?

שאלה: האם יש איזה צד להקל בשמיעת מוזיקה בימי בין המצרים כעת בגלל הקורונה ה' ישמרנו: א) למי שחולה קורונה ל"ע ? ב) למי שנמצא בבידוד ? ג) למי שסתם בבית כל היום עם הילדים כי אין לאן לצאת ?

כתב: הרב אושרי אזולאי שליט"א

תשובה: הנה יש להשיב על שאלות אלו: דלזמר בכלי זמר שלא לצורך שמחה כגון לחולה וכדו', כדי לחזק את רוחו דעת הגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה פסח פי"א הע'  54 דהתיר שם להתיר נגינה בפסנתר בבית חולנית לחזק את רוחה והטעים את דבריו דאטו גרע מחטטין שהתירו לסוך ראשו מפניהם מפני שאין זה לשם תענוג וכדאיתא בסי' תקנד ס"ו. והכא נמי הרי אין המטרה לשמוח אלא להקל מעליה וכו').  והגר"נ קרליץ (יד בספירת העומר פל"ג סי"ח) שמותר. וכן דעת הגר"ח קניבסקי (הלכות חג בחג ספירת העומר פ"ז הע' 39) שמי שיש לו מרה שחורה  וכדו', ומחמת זה עלול לעבור איסורים החמורים יותר משמיעת כלי זמר אפשר להתיר לו לנגן בכל זמר בצינעא, ע"ש. וע"ע בקונטרס וספרתם לכם (עמ' ח). ובפרט כאשר מדובר בניגונים שקטים (ע' בקונטרס וספרתם לכם שם). וע"ע בנטעי גבריאל פסח ( ח"ג עמ' שג) שכתב דאם ששומעים שירים מונעים לשון הרע ורכילות וגם הוא להרגיע החושים ובפרט לנשים המטפלות בחינוך ילדים שעוסקות בעבודה קשה בביתן כל היום דיש מקום להתיר וכעין זה כתב בשו"ת להורות נתן (ח"ד סי' מו), ע"ש מש"כ בזה. וכן בילקו"י (ספירת העומר, עמ'  תמב) כתב דחולה שייטב לו על ידי שמיעת מוזיקה, ומוכח שדבר זה מועיל לרפואת החולה, יכול לשמוע לכתחילה שירים בכל ימי ספירת העומר שאין זו שמיעה למטרת שמחה אלא למטרת רפואה, ולא נהגו להחמיר אלא בנגינה במטרה של שמחה. וכן כתבו בשם הגר"נ קרליץ (בנתיבות ההלכה ל"ט עמ' שנז), ע"ש. ובפרט כי איסור שמיעת כלי זמר לא הובאה לא בטוש"ע ולא בנו"כ וכמש"כ בשו"ת משנה הלכות (ח"ח סי' קפח) וז"ל, באמת לא מבואר לא בטור ולא בש"ע ולא באחרונים מענין איסור לשמוע כלי זמר ואפילו לענין נשואין לא אמרו אלא שאין לעשות נשואין לכתחילה ולא מדינא, ולקדש מותר. וכתב המג"א דמותר לעשות סעודת אירוסין אבל לעשות ריקודין ומחולות של רשות נהגו לאסור. ונ"ל שאף מי שעשה שדוכין אסור לעשות ריקודין ומחולות. ומינה נראה דגם כלי זמר בכלל וכ"ש וכו', ע"ש. מ"מ נראה דמאחר ודבר זה לא נזכר בטוש"ע ובנו"כ בהדיא אלא רק נלמד מד' המ"א. וגם מרן שליט"א בספריו לא כתב 'אסור' אלא ביחו"ד (שם) כתב 'יש להמנע'. ובחזו"ע יום טוב (עמ' רנח) כתב "נכון שיחמירו", וע"ע בשו"ת אור לציון (ח"ג עמ' קפד בבאו') שכתב דעצם איסור ריקודין ומחולות לא הוזכר כלל בד' מרן הש"ע, ולמרן לא היה לנו לאסור לבני ספרד ריקודין ומחולות בימי העומר, רק נישואין ותספורת, ובפרט למי שקשה לו בלא זה, ולא היה מנהג בני ספרד כד' המ"א וכו'. ע"ש. שו"ר בהליכות שלמה (הלכות בין המצרים, עמ' תיב ארחות הלכה הע' 8) שכתב להקל בשמיעת מוזיקה אם המטרה להפיג בדידות או פחדים או לאלמנה השוהה לבדה בבית וכדו', ע"ש. וע"ע בספר תורת המועדים (ס"ה אות ו) שהביא בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א דמי שהוא עצבני והשירים מרגיעים אותו שישמע שירים של ניגונים המושרים על החורבן והגלות, ע"ש. ועי' בשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' קכה) דכל כהאי גוונא הכל לפי מה שהוא אדם וכו', ע"ש. ולכן להלכה, אם אדם נמצא במצב רוח ירוד עקב בידוד וכיוצ"ב, ובפרט אם הגיע עד מרה שחורה בעקבות המצב של המגיפה הנוראה הזו, שאנשים בביתם, או שהוא חולה והמוזיקה נועדה לרומם את רוחו, מותר לו לשמוע מוזיקה בימי ספירת העומר או בימי בין המצרים, ויותר טוב שישמע ע"י אוזניות בצינעא ולא בפהרסיה. ואם אפשר להסתפק בשירים וואקלים או שירי נשמה ורגש בודאי שעדיף טפי (עי' בהליכות שלמה הל' ספירת העומר עמ' שסא שהתיר לשמוע פרקי חזנות ונגינות 'קלאסיות' וכדו', כשיש צורך בכך).