האם צריך להתייחס לחלומות? הרב אושרי אזולאי
שאלה: אדם חלם שנשרו לו שיניו, האם צריך להתענות? [ובכלל, יש התייחסות בגוף הדברים לחלומות]
תשובה: הנה בשאלה זו, ובשאלות כיוצא באלו, אנו נשאלים לא מעט. מבואר בגמרא (ברכות נו.) שהיה פותר חלומות ששמו היה 'בר הדיא' שמי שהיה משלם לו היה פותר לו לטובה ומי שלא היה משלם פותר לו לרעה. אביי ורבה ראו כמה חלומות ובאו אליו שיפתור להם את החלומות, אביי היה משלם לו והיה פותר לו לטובה, ואילו רבא לא היה משלם לו והיה פותר אותם לרעה ובשניהם נתקיימו פתרונותיו. יום אחד בא רבא לבדו וסיפר לו שחלם שנשרו שיניו ובר הדיא פתר לו שבניו ובנותיו ימותו. ע"ש. וז"ל מרן בש"ע (סי' רפח סעיף ה) יש אומרים שאין להתענות תענית חלום בשבת אלא על חלום שראהו תלת זימני. וי"א שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת, שאין אנו בקיאים בפתרון חלומות לידע איזה טוב ואיזה רע. והעולם אומרים שנמצא בספרים קדמונים שעל שלשה חלומות מתענים בשבת, ואלו הן: הרואה ס"ת שנשרף, או יוה"כ בשעת נעילה, או קורות ביתו או שיניו שנפלו וכו'. ע"כ.
ובביאור הלכה (שם ד"ה או שיניו) כתב שעל פי הגמ' הנ"ל מסתברא דמי שאין לו בנים ובנות (כגון רווק או נשוי טרי) אין צורך להתענות בשבת. ועוד יש לומר דבפשטות דברי הקדמונים שהובאו בש"ע אינם על פי גמרא זו, ומשם אין ראיה שהוא חלום רע, כי שם אפשר לומר שפתרון החלומות מכיון שלא נתן לו כסף, אבל בעצמותו אינו חלום רע, ע"ש. ועוד יש להוסיף שהאליה רבה (שם ס"ק יד) כתב דהאי טעמא שמתענה על שיניו שנפלו משום שמראים לו כי לא יאכל עוד ואינו צריך את שיניו ולא מחמת בניו ובנותיו, ע"ש. וראה עוד לדרכי משה (אות א) בשם בנימין זאב (סי' ריא) שהביאו הבאור הלכה, ודו"ק. ועי' בהליכות עולם (ח"ג עמ' פח).
ועוד יש לו שהמהרהר ביום ובא לו חלום בלילה אין כאן שייכות לומר מן השמים הראוהו, אלא ההרהור גרם לו, ועל כן לא יתענה בשבת וכמו שכתב הט"ז (שם ס"ק ג) ועוד. [ובספר שבות יעקב (ח"ב סי' לד) כתב דדוקא הרהר באותו היום וחלם באותו הלילה, אבל אם הרהר ביום אחד וחלם ביום אחר צריך להתענות (והו"ד ביד אהרן הגהות הטור)]. וראה בכה"ח (שם ס"ק טז) שהביא דברי הרב מטה יהודה (שם ס"ק ד) שכתב ומזה למדתי דאדם שהיה כואב לו בשיניו וחלם שנפלו לו שיניו אין לו להתענות, דאתי מכל שכן מהרהור שמהרהר ביום דאין לו אלא מחשבה, וכל שכן זה שהוא בפועל חושש משיניו דרעיוניה על משכביה סליקו, ואין חילוק אם חלם שנפל לו השן הכואב עצמו בין שחלם זולתו, וכן הוריתי למעשה כמה פעמים, ע"ש. ובספר שלחן הטהור (סימן רכ ס"א) כתב, שכאשר היו באים לפניו אנשים שחלמו שנפלו שיניהם, היה רגיל לפתרו באופן שיזמין לו השי"ת פרנסתו בלי טורח, כי השיניים מורים על טחינה וטורח הפרנסה, וכאשר כביכול נשרו, אות היא שכעת ישיג פרנסתו בנקל.
והחזו"א (אגרות ח"ב קמט) כתב, הרבה פעמים חלמתי חלומות כאלה, ולא שמתי לבי לזה, ונכון שיאמר בעת ברכה כהנים הרבש"ע, ע"ש. וביאר בספר נחלת אבות (אות מ) שבזמנים הקדומים שהיו קדושים, אז החלומות היו קרובים לנבואה, אבל בזמנים אלה, החלומות שווא ידברון. ע"ש. וראה בספר מעשה איש (ח"ג עמוד קסה) שהגר"ח קניבסקי שליט"א הוסיף בכתב ידו, אחד חלם מהחלומות שצריך לצום עליהן כמבואר בש"ע, ושאל למרן, ואמר לו, וכי אתה סובר שאתה כל כך חשוב שיגלו לך עניניים מהשמים. ע"ש. ועי' בערוך השולחן (סימן רכ ס"א) שכתב, וכ"ש אותם האוכלים הרבה קודם השינה שהאדים העולים בקרבו יבלבלו הכח המדמה ואין בהם אמיתיות כלל. וכן אם חלם לו רעיונות שחשב ביום, פשיטא שהכח המדמה מראה לו מעין מחשבותיו. וכל כי האי, אין ממש בחלומות כאלו. ע"ש. וראה באשל אברהם (בוטשאטש, סי' רפח) שכתב, שחלום של נפילת שינים ח"ו שבש"ע, נראה שאיננו כשחלם רק חתיכות מהם נפלו או גרר בידיו ולא חלם לו שנחסר גם אחד מהם, ואולי על ידי גרירה בידיו איזה שן אינו כסגנון נפילה, והוא חלום טוב, ובפרט לגבי שבת קודש שראוי שלא יעלה שום עצב על ידי חלום כנזכר לעיל, ואין להתענות ע"י זה בשבת קודש, גם לא בראש חדש. ע"ש.
ובשו"ת שמחת כהן (ח"ה, חידושי ש"ע, סי' רפח) כתב דגם אם ראה שנפלו לו ב' שיניים הרי זה מתענה ולאו דווקא שנפלו כולם. ואם נפלה שן אחת בלבד, יש לצדד אם חייב להתענות, שמין הסברא לא צריך להתענות, אך יש לדייק מלשון הש"ע שכתב 'שיניו שנפלו' בלשון רבים אבל שן אחת לא מקרי שיניו, ע"ש.
ובספר מנחת יהודה פתייה (סי' מז) כתב, כי עתה השדים יודעים הדברים שבני אדם מקפידים עליהם אם רואים אותם בחלום, כגון הרואה בחלום שנפלו שיניו, או לובש שחורים, וכיוצא בזה, ולכן הם מראים אותם לבני אדם כדי לצער אותם שיתענו עליהם, ולכן אין לו לאדם לחוש לחלומות כאלה, אלא אם כן קראוהו בשמו לעלות לספר תורה וכיוצא בזה, ואם לא ישית לבו גם לזאת, תבוא עליו ברכה. וצריך האדם לדעת שהמתענה על חלומות כאלה ואינו שואל חכם הבקי בפתרון חלומות, שיודע ההפרש בין חלום שעל ידי מלאך ובין חלום שעל ידי שד, ידוע ידע שהוא מעותד מכאן ולהבא לחלומות יותר קשים, רעים ומרים מאלו, כי השד שמח שלא היתה יגיעתו לריק עם האיש הזה, ונמצא כל ימיו בתעניות וסיגופים ללא צורך. ע"ש.
וראה למרן החיד"א בספר דבש לפי (מערכת ג אות טו"ב) שכתב, וידעתי מאדם גדול אחד שלא היה מקפיד כלל על חלומות, ואמר שהכיר תלמיד חכם אחד שעל הרוב היה מתענה תענית חלום בשבתות, והורה לו בשבת אחת שלא יתענה תענית חלום, וכן עשה. ומאז שוב לא ראה חלום בשבת. ע"כ. והעתיקו ביפה ללב (סי' רכ אות טז). וכתב בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סי' כד) לפיכך ישים מבטחו בה' שיהפוך הקללה לברכה על ידי עסקו בתורה בהתמדה, וכמו שאמרו (בברכות יד.) שכל המשביע עצמו בדברי תורה ולן, אין מבשרים אותו בשורות רעות, שנאמר "ושבע ילין בל יפקד רע".
וגם יזהר בברכת 'המפיל' בשם ומלכות כדין הש"ס והפוסקים, ושכב וערבה שנתו. ואם בכל זאת ליבו נוקפו על החלום הרע שראה, יעשה כמו שיעץ הגאון רבי אליהו הכהן, שהביאו הגאון רבי חיים פלאג'י, שיקדיש עצמו אותו היום ללימוד התורה בהתמדה, ויכופר לו, ויש יוצא מן הכלל, שחלומותיו מתקיימים, ובפרט על השנות החלום פעמים אחדות, ומי שיודע בנפשו יחוש לעצמו, ע"כ ע"ש.
ומובא עוד בשם החזו"א שהיה מורה בזמנינו שאין להתענות תענית חלום משום שרק בזמנם שהיו בני אדם יציבים החלומות היו רציניים אבל כיום שאנו בדרגה פחותה ובחוסר יציבות אין לחוש (ראה בספר אגן הסהר עמ' 208). וע"ע בשער הציון (סי' רכ ס"ק א). וע"ע במעיין אומר (חי"ב עמ' צג).
ומובא מעשה ביהודי אחד שהיה מטריד את רבו בכל בוקר בגיבוב חלומותיו הבטלים ומחפש להם משמעות. כשחש הלה שהדבר כבר מוגזם, הוא פנה לרב בבקשה. יתן לי הרב עצה כיצד להפסיק כבר לחלום. אמר לו הרב: העצה פשוטה, תישן פחות, תחלום פחות...
ודי בזה לכל החולמים שחוששים תדיר מחלומות שונים ומשונים, שיראו דברי גדולי ישראל, ויתעסקו בעיקר ולא בטפל, וכשחולמים חלום רע יתחזקו בעבודת ה' ובלימוד התורה, וה' יתברך יהפוך את החלום לדברים טובים ומועילים.
תגובות
הוספת תגובה