האם מותר להריח את צמח ה'נענע' בשבת כשהוא מחובר לעץ? הרב אושרי אזולאי

שאלה: האם מותר להריח את צמח ה'נענע' בשבת כשהוא מחובר לעץ?

תשובה: ראשית נאמר שכדי להבין את היסוד בין עלים מחוברים שנועדו להריח לבין פרי שעומד לאכילה נביא את הגמ' בסוכה (לז:) אמר רבה הדס במחובר מותר להריחו אתרוג במחובר אסור להריחו, שהדס אין חשש שיתלוש שיכול להריח גם במחובר מה שאין כן אתרוג שיש חשש לתלישה. וכ"פ מרן בש"ע (סי' שלו ס"י. ויש גירסא אחרת לרבינו חננאל בגמ' שם, ואכמ"ל). וכאן השאלה היא ב'נענה' שהיום הרבה שמים אותו בתוך התה וגם הוא אכיל בתוך סלט (רגילים לעשות מספר סוגי סלטים כגון "נענה" ו"עגבניות שרי" וכו') ומאידך הוא עומד גם להרחה, האם לדמותו לאתרוג או להדס. והנה לכאורה יש לדקדק מד' רש"י בסוכה שם שכתב, כי שרית ליה - כלומר: אף על גב דשרית ליה להריח, לא אתי למיתלש, דהא במחובר נמי מריח ליה שפיר, ואינו טרוד בקציצתו שישכח ויתלשנו. אבל אתרוג דלאכילה קאי - כי מורח ליה מינשי ותליש ואכיל ליה, ואף אם אוכלו במחובר, אין לך תולש גדול מזה. ע"כ. הרי ברור מדברי רש"י שבהדס שעומד להרחה אין חשש שמא יתלוש דמה לי אם יריח במחובר או בתלוש, אם כן אין תועלת בתלישתו, לכן הוא לא יבוא לתלוש. מה שאין כן באתרוג שעומד לאכילה ואף אם יאכל מהמחובר יעבור על איסור תולש, יש לאסור ולחשוש שמא ישכח ויתלוש או יאכלו במחובר שגם בזה יעבור על איסור תולש. ואם כן גם ב'נענה' שאינה עומדת תמיד להרחה אלא לתבלין יש תועלת בקציצתה לכן יש לאסור וזה דומה לאתרוג ואותם חששות שיש באתרוג יהיה ב'נענע'. ובפרט שלגרסת רבינו חננאל בגמ' שם יש לאסור בודאי להריח ה'נענה' במחובר לכל המעיין שם. הלכך להלכה נראה שיש איסור להריח את צמח ה'נענע' ביום שבת כשהוא מחובר לעץ.

כתב וערך:

הרב אושרי אזולאי שליט"א

רב קהילה וראש כולל בגבעת זאב