בעל נכה היושב על כסא גלגלים האם עדיף שהאשה שהיא עומדת תקדש או הבעל? - הרב אושרי אזולאי

שאלה: בעל נכה היושב על כסא גלגלים האם עדיף שהאשה שהיא עומדת תקדש בליל שבת או עדיף שהבעל יקדש?

תשובה: שאלה זו נובעת מדין זה שאיש ואשה שוין בקידוש ושניהם חייבים אותו חיוב ומוציאות את האנשים הואיל וחייבות מן התורה כמותם כמבואר בש"ע (סי' רעא ס"ב). והנה במ"ב (שם ס"ק ד) כתב דלכתחילה לא תוציא אשה ידי חובה אנשים שהם לא מבני ביתה משום דזילא מילתא. ע"כ. והיינו משום "כל כבודה" וכו'. ומשמע מדבריו שאת בני ביתה יכולה כן להוציא לכתחילה, ואין בזה בעיה של "כל כבודה". וצריך לומר שהמנהג שנשים לא מוציאות אפילו את בני ביתה ונותנים לגבר לקדש לכתחילה משום מה שמובא בגמ' (ברכות כ:) תבוא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכים לו. ועוד משום שבעלמא זה אינו צנוע שוב לא חילקו בין אנשים זרים לבני ביתה וכמו שכתב בכיוצ"ב במ"ב (סי' קצט ס"ק יב). וכן יש חולקים וסוברים שאין הנשים מוציאות את האנשים ידי חובה בקידוש [כ"כ הב"ח בסי' רעא (שם) וכתב שמרן סותר עצמו שכאן כתב שנשים מוציאות את האנשים ידי חובה ואילו בסי' תרפט (ס"ב) כתב שאין הנשים מוציאות ידי חובה את הגברים בקריאת המגילה ושכ"כ המהרש"ל בהגהותיו לטור סי' תרפט. ע"ש. והן אמנם שיש לדחות קושיית הב"ח ולחלק בין ב' הנידונים למעיין בטעמו של הבה"ג שהוא מקורו של הש"ע שם, ואכמ"ל. ועכ"פ הרב כה"ח (סי' רעא אות ח) כתב שכיון שיש מחלוקת בזה, אין לאנשים לצאת בקידוש של הנשים, אא"כ הוא שעת הדחק שאינו יודע לקדש וגם אינו מוצא איש שיקדש לו, שאז יש לסמוך על המתירין. ע"ש. ואולם מרן זצוק"ל בספרו חזו"ע (שבת ח"ב עמ' כד) כתב שנשים מוציאות לכתחילה את הגברים. וכ"כ עוד בחזו"ע (פורים עמ' ס). וכ"כ באור לציון (ח"ב פ"כ ס"א), וכדברי המ"ב שציינו לעיל. ועי' בחזו"ע (פורים עמ' נח) שכתב שאין בזה קול באשה ערוה שאין דין קול באשה ערוה אלא רק בקול שיר אבל לא בקול דיבורה כמבואר ברשב"א (ברכות כד.)].

ובענין חיוב עמידה בקידוש בליל שבת. יש שכתבו שצריך לשבת בשעת הקידוש מדין קביעות והיינו שאפשר יהיה להוציא את כולם ידי חובת קידוש (ראה תוס' ברכות מג. ד"ה הואיל). ויש שכתבו שצריך לעמוד לכבוד המלך שאנו יוצאים לקראתו (כל בו סי' מא). ויש שכתבו (ספר המנהיג שבת, ו) שיש לעמוד בשעת אמירת "ויכולו" כיון שזה עדות לקב"ה ששבת מכל מלאכתו ביום השביעי ובשאר הקידוש יש לשבת. ויש שרצו להוכיח שזו היא שיטת הש"ע (סי' רעא ס"י) למעיין בדבריו. וראה ברמ"א שם, ואכמ"ל. ואמנם לדעת רבינו האר"י צריך לעמוד בשעת הקידוש בליל שבת ולשתות את היין בישיבה (הביאו כה"ח סי' רעא סכ"ב). וכ"פ מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סי' כו) לעמוד בכל הקידוש בליל שבת. ע"ש. ואפשר שגם המקובלים יודו שעדיף שהגבר יקדש בישיבה שבדיעבד ודאי יצא ידי חובה, מאשר שהאשה תברך ותוציאו ידי חובה שהרי לדעת הב"ח והמהרש"ל אינן יכולות לעשות כן לכתחילה, ואכמ"ל. הנראה מכל הנ"ל שאין חשש אם הבעל נכה שיושב על כסא גלגלים יקדש בשביל אשתו, ובפרט אם השאלה לא באה מצידו ויש חשש שיפגע. ובודאי אם יכול מי שיושב על כסא גלגלים לעמוד בקלות בשעת הקידוש, עדיף שיעשה כן.