'לק' שמורחות הנשים בציפורניים לנוי ופעמים שאינו שלם, האם מהוה חציצה לנטילת ידיים לסעודה?

שאלה: 'לק' שמורחות הנשים בציפורניים לנוי ופעמים שאינו שלם כגון שנמחק, האם זה מהוה חציצה ומעכב לנטילת ידיים לסעודה?

תשובה: ראשית צריך לדעת שכל דבר שהוא לנוי אינו חוצץ כמבואר ברשב"א (תוה"ב הקצר ב"ו ריש שער ה, הובא בב"י סי' קסא). וכ"פ בש"ע (סי' קסא ס"א). וכן מבואר שכל דבר שאין בו ממשות אינו חוצץ (ש"ע סי' קסא ס"ב. וכן הוא ביו"ד סי' קצח סי"ז). וכ"פ המ"ב (סי' קסא ס"ק יב וס"ק יד כל טעם בלחוד. ולכן חינה ששמים בידיים אין בו משום חציצה). ובבירור שערכנו עם השואלת אמרה לנו שהיא לא מקפידה לצאת כך לרחובה של עיר, ואם כן דינו כדין חציצה במיעוט הגוף שאינו מקפיד, ובמיעוט שאינו מקפיד אין בו חציצה (ש"ע סי' קסא ס"א). ובפרט יש להקל בזה אם אינה מקפדת כל היום ללכת עם 'לק' כזה ורק שמגיעה לנטילת ידיים מקפידה (עי' מ"ב סי' קסא ס"ק י). ועי' בספר אור לציון (ח"ב סי' מו תשובה ה) שכתב דאם האשה מקפידה להסיר הלק שאינו שלם, חוצץ בנטילת ידיים. ע"ש. והוא שכתבנו, דתלוי בקפידתה, ואם אכן ברור לנו שאינה מקפידה אינו חוצץ. ועוד יש לומר ש'לק' שעל ציפורניה חשיב כאין בו ממש, ואם כן אף אינו שלם אין בו חציצה. וראה עוד בטהרת הבית (ח"ג עמ' קא) באריכות בזה. ובתורת הטהרה (עמ' ריג). הלכך בודאי שלכתחילה אשה שיש לה 'לק' בציפורניה תקפיד שיהיה שלם או שלא יהיה בכלל בכדי שלא להיכנס לכל מיני חששות. ואולם אם יש לה 'לק' שאינו שלם ואינה יכולה להורידו כעת או שכבר נטלה ידיה כך, אם אינה מקפידה לצאת כך לרחוב או ללכת בין חברותיה לא חוצץ, ואם אכן מקפידה ללכת כך בין חברותיה או ברחוב, ראוי שלא תעשה כך נטילת ידיים לכתחילה, ואם נטלה, ראוי לה שתחזור לנטול את ידיה, ואמנם לא תברך שוב 'על נטילת ידיים'.

כתב וערך:

הרב אושרי אזולאי שליט"א

רב קהילה וראש כולל בגבעת זאב