מי שניקה כלים בשבת באיסור, האם מותר להשתמש בכלים אלו בשבת? - הרב אושרי אזולאי

שאלה: מי שניקה כלים בשבת באיסור עם 'סקוטש ברייט' כגון כוסות, צלחות וכדו', האם מותר להשתמש בהם בשבת או שיש לאסור משום הנאה ממעשה שבת?

תשובה: הנה יש איסור להשתמש בשבת במטלית או בספוג הנקרא 'סקוטש ברייט' שבו נספגים המשקים וסחיטתו אסורה כמבואר בגמ' (שבת קיא: קמא.). ושם מבואר שגם ביין ושמן איכא איסור סחיטה [ונחלקו הראשונים האם בשאר משקים האיסור הוא משום דש או מלבן]. ואיסורו הוא איסור דאורייתא. לדעת הרמב"ם (פ"ט מהלכות שבת הי"א) החיוב הוא משום כיבוס והוא תולדה של מלאכת מלבן. ודעת ר"ת (תוס' שבת קיא:) שיש איסור מצד שני מלאכות שונות, מלאכת כיבוס ומלאכת מפרק תולדת דש.

והנה העושה מלאכה בשבת במזיד אסור לו עולמית ולאחרים במוצאי שבת, ובשוגג מותר לו ולאחרים במוצאי שבת כמבואר בש"ע (סי' שיח ס"א וברמ"א שם וע"ש בשאר האחרונים).

ויש לדון במקרה דידן, הן אם זה נעשה בשוגג הן אם זה נעשה במזיד האם יש לאסור להשתמש בכלי. שיש סברא לומר שמכיון שבגוף הכלי לא נעשה מלאכה, אין לאסור. ויש להביא ראיה ממה שכתב מרן זצוק"ל בשו"ת יביע אומר (ח"י עמ' קל) לגבי הבורר באיסור האם יש לאסור האוכל בדיעבד כגון שברר פסולת מתוך אוכל. וכמה סברות כתב שם להתיר א. יכל לברור בהיתר. ב. לא נעשה מעשה בגוף האוכל ולא דמי לבישול. ג. יכל גם לאכול גם בלאו הברירה ולא אהנו מעשיו, ע"ש. והוא הדין בנדון דידן. וראה בספר מאור השבת (ח"א סי' יח) שכתב שמפתח שהובא באיסור מרשות הרבים לרשות היחיד על ידי ישראל ופתחו בו את הבית מותר להיכנס לבית משום שלא עשו שום איסור בפתיחת הבית אלא רק בהבאת המפתח ולא מצאנו שאסרו חז"ל להנות ממעשה שבת רק מגוף הדבר שנעשה בו איסור. ע"ש. וכן מצינו בספר מלכים אמניך (מהדו"ת סי' מח) שכתב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שאם פתיחת הדלת נעשתה באיסור כגון שנפתחה על ידי כרטיס מגנטי, מותר להיכנס לבית כיון שפתיחת הבית נחשבת כהסרת המניעה להיכנס לבית, ואין גוף הישראל נהנה מהמלאכה. ע"ש. והוא הדין בנדון דידן. ויש עוד להאריך בזה, ואכ"מ. וע"ע ביביע אומר (ח"י חאו"ח סי' כה), ומשם בארה. ולהלכה נראה בנדון דידן שמותר להשתמש בכלים אלו ואין לאוסרם משום מעשה שבת. וכאן המקום להודיע שכיום מוכרים 'סקוטש ברייט' עם הכשר של הרבנים ללא חשש סחיטה, או אפשר להשתמש ב'ננס', ובשום אופן אסור להשתמש ב'סקוטש ברייט' רגיל או כל ספוג שהוא.

כתב וערך:

הרב אושרי אזולאי שליט"א

רב קהילה וראש כולל בגבעת זאב