סבא שראה פעם ראשונה את נכדו או נכדתו האם יברך ברכת 'שהחיינו'? - הרב אושרי אזולאי

שאלה: סבא שראה פעם ראשונה את נכדו או נכדתו האם יברך ברכת 'שהחיינו'?

תשובה: כתב מרן בש"ע (סי' רכג ס"א) ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב, וגם היא צריכה לברך כן. הגה: ואם מתה אשתו בלידתה, מברך 'שהחיינו', דהא ליכא הטבה לאחריני. וכן אם מת האב קודם שילדתו, היא מברכת 'שהחיינו'. ויש שכתבו שנהגו להקל בברכה זו, שאינה חובה אלא רשות, ומזה נתפשט שרבים מקילים באלו הברכות. ע"כ. ובמ"ב שם (ס"ק ב) כתב, מדסתמו הפוסקים משמע דאפילו היו לו כמה זכרים ותאב שיולד לו בת כדי שיקיים מצות פריה ורביה אפילו הכי אם נולד לו בת אין מברך על זה. ומכל מקום נראה לי פשוט דבפעם ראשון כשרואה אותה מברך ברכת 'שהחיינו' דמי גרע ממי שרואה את חבירו לאחר ל' יום ושמח בראייתו דמברך 'שהחיינו' כדלקמן בסי' רכה ס"א. ע"כ. הרי שאף שלא מברכים על בת ברכת 'שהחיינו' (מכמה טעמים שהובאו בפוסקים) מכל מקום כשרואה אותה אביה פעם ראשונה יכול לברך. והאם נאמר כן גם לגבי הסבא דמאי שנא? ובאמת בספר חסידים (סי' תתמג) כתב, זקן אחד היה בעיר אחת ובנו בעיר אחרת כשנולד לבנו בן וכן כשנולד לבתו בן היה מברך הטוב והמטיב, אמרו לו הלא לא אמרו אלא אם נולד לו בן לעצמו, אמר אפי' נולד לצדיק בן ואני אוהבו מפני צדקותיו אם נולד לו בן אני מברך. ע"כ. ואם כן, לכאורה לפי זה יוכל הסבא לברך ברכת 'שהחיינו', דחד טעמא להו. אמנם עי' בבאו"ה (שם ד"ה) שהביא את ד' ספר חסידים, וכתב שהרשב"א חולק על ספר חסידים, ולכן למעשה אין לברך. ע"ש. וגם בהגהות ברית עולם למרן החיד"א על ספר חסידים כתב דלמעשה יברך ללא שם ומלכות. ע"ש. וה"ה לברכת 'שהחיינו'. מה עוד שמרן בש"ע (סי' רכה ס"ב) כתב שמי שלא ראה את חבירו מעולם אינו מברך 'שהחיינו' פעם ראשונה שרואהו והטעם מפני שאין לו הנאה כל כך שאין היכרותם חזקה כל כך שהרי לא נפגשו מעולם [ושאני מי שלא ראה את בתו שאף שלא ראה אותה מעולם מברך 'שהחיינו' כי שמחתו גדולה, ראה מ"א סי' רכה ס"ק ג ופמ"ג שם]. ולכן להלכה סבא שראה פעם ראשונה את נכדו או נכדתו אינו מברך ברכת 'שהחיינו' בשם ומלכות.

כתב וערך:

הרב אושרי אזולאי שליט"א

רב קהילה וראש כולל בגבעת זאב