מה מברכים על דפי האורז פריכיות ושלווה? הרב אהרן שטרית

שאלה: מה מברכים על דפי אורז, פריכיות אורז, ושלוה?

תשובה : על דפי האורז מברכים שהכל נהיה בדברו, ועל פריכיות אורז ושלוה מברכים בורא פרי האדמה.

הסבר ומקורות : נקדים אופן יצורו לאחר הברור אצל היצרנים נודע שדפי האורז נעשים ע"י עירוב של קמח אורז לבן רגיל ובתערובת של קמח טפיוקה שהיא קטנית ובחלק מהחברות קמח האורז הוא הרוב ובתוספת של מים ומלח {אמנם מצאתי שדפי האורז שמשווקים ברשת אושר עד אין רוב בקמח האורז אלא ששאר החומרים פ' הטפיוקה והמלח וכו' הם כ50% ובזה אין שאלה כלל שלרוב הדעות ברכתו שהכל } ולאחר גיבולם ניתנים במעין תבנית ליבוש בשמש וכך נאכלים ללא בישול או אפיה נוספת {אכן יש לצין שבדרך כלל נאכל עם דברים נוספים שמלפתים אתו ולא לבד ויש לדון מצד עיקר וטפלה שאם הדברים שנאכלים אתו הם הרוב מברכים כברכתם } ולעצם הנידון של ברכת דפי אורז אלו יש לדון אם ברכתם בורא מני מזונות או בורא פרי האדמה או ברכת שהכל ותחילה נזכיר את דברי השו"ע או"ח סימן ר"ח ס"ז וז"ל הכוסס את האורז מברך עליו בפה"א ואחריו נפשות, ואם בישלו דעת הרמ"א בשם ב"י בשם הרא"ש והר"י עד שנתמעך ,או שטחנו ועשה ממנו פת מברך עליו מזונות ואחריו נפשות ואם מעורב בתבשיל דבר אחר אם הדבר האחר הוא הרוב מברך כברכת הדבר האחר , א"כ כשהאורז הוא הרוב מברך כברכת האורז אכן יש לצין שהמ"ב ס"ק כה כ' שיש מסתפקים מהו האורז ומהו הדוחן ועל כן יש מחמירים בנתבשל עד שנתמעך לאכלו בתוך הסעודה או לברך עליו שהכל מחמת הספק אמנם רוב רובם של הפוסקים כ' לברך על האורז מזונות ,ובנידון דידן היה מקום לומר שברכת דפי האורז מזונות שהרי קמח האורז הוא הרוב ונעשה ראוי לאכילה וא"כ דינו כברכת האורז ,אולם יש לומר שהרי דין ברכת האורז הוא רק כשנתבשל או עד שע"י הבישול נתדבק ונתמעך שאז ברכתו מזונות משום שאז הוא בחשיבותו בטעמו ובתזונתו וכדמצינו לגבי חמשת המינים בתבשיל {שו"ע שם ס"ד } וכן דנינן לענין שלוה ופריכיות שלא נתבשלו אלא נתפחו בחום שברכתם בפה"א ועין בדין זה באורך בספר הלכה ברורה ר"ח ס' כ"ד ועין בבי"אוה ד"ה עד שנתמעך וכן בשע"צ אות ל' שכן דעת רוב הראשונים שכל שלא נתדבק ונתמעך ע"י בישול אין ברכתו מזונות אכן יש לדון אם תאה ברכתו בפ"הא שהרי כ' השו"ע שם ס"ז שכוסס את האורז מברך בפ"הא אמנם האוכל קמח אורז דינו שמברך שהכל שכ' השו"ע שם ס"ה קמח אפי' של חטים מברך שהכל אברא שכ' המ"ב סק"כ שהטעם שמברכים עליו שהכל משום שיצא מכלל פרי ולדרך אכילתו לא בא אולם בנידון דידן דפי האורז כן ראויים למאכל א"כ אולי יברך בפ"הא אולם מצינו למ"ב בסק"לג שכ' שעל פת דוחן פסק השו"ע מברך שהכל והטעם שכיון שיצא מתורת פרי אין יכול לברך האדמה וא"כ בנידון דידן שיצא מתורת פרי שהרי הוא קמח אין יכול לברך האדמה וכן ניראה מדברי הב"י שמקורם בר' יונה שכ' בד"ה כתב הר' יונה ועל הפת שעושים מקטנית כגון פת פולין וכיוצא בו ניראה שאין מברכים עליו אלא שהכל שאין דרך לעשות פת כל כך מקטנית כמו מאורז ודוחן ולא דינינן להו מזון והאריך לתת טעם למה יברך עליו שהכל ולא בפ"הא עכ"ל וכוונתו שכ' הרבינו יונה שיצא מכלל פרי ואין לברך עליו האדמה א"כ גם בנידונינו לא שיך שיברך בפ"הא מה גם שיש סיבה נוספת הובא בד"ה הבא בב"י ד"ה ועל ,שהק' הב"י מדוע לא יברך על תבשיל של שאר קטניות בפ"הא ותי' שכשבישל עד שנתמעכו וכיון שאין זה דרך אכילתן לכן מברך שהכל א"כ בדפי אורז שאין זה דרך אכילתן הרגיל כמו שמצאנו בשו"ע ס' ר"ה ס"א שטובים מבושלים יותר מחים כשהם חיים מברך שהכל אכן יעוין במעדני יו"ט שהסביר דברי הרא"ש בתבשיל שנעשה מקמח קטניות ויצא מכלל פרי ועוד שדרך הנאתו ואכילתו כל השנה היא כשהוא פרי ואין דרך הנאתו בכך ובזה תי' קושית הב"י ובנוסף לכל זאת יש לציין דברי הרמבם הובא בב"י ר"ח ז' ד"ה ומה שכ' רבינו ,שלשון הרמבם פ"ג ובלבד שלא יהא מעורב עם דבר אחר אלא אורז לבדו, א"כ לפי הרמבם בתערובת ודאי דינו שהכל

א"כ לאחר כל זאת ניראה שהעולה לדינא בסייעתא דשמיא שעל דפי האורז יש לברך שהכל

אמנם אם בירך עליהם מיני מזונות או פרי האדמה יצא בדיעבד