האם מותר לתפוס תור או לעקוף

הרב יהודה יצחקי
אקטואליה בהלכה - האם מותר לתפוס תור או לעקוף? הרב יהודה יצחקי   - 736475673

שאלה: בבית הספר של ביתי יש אסיפת הורים, אחת האמהות מבקשת ממני שאכתוב את שמא ברשימת הממתינים כדי לתפוס לה תור, שנים קודמות עשיתי טובה זו לכמה שביקשו ואני חוששת שאולי יש בזה גזל מאחרים, למרות שכבר כמה שנים ראיתי הרבה שעושות כן, מה עלי לעשות.

תשובה: אסור לעשות כן.

אף שכולם עושים כן וכבר השתרש מזה שנים רבות, זהו מנהג שנוסד באיסור ואין להם על מה לסמוך, ואין לומר שכולם באים על דעת כן, שבודאי אלו המקדימים להגיע אינם מוכנים שיתפסו את התור לאלו הבאים אחריהם.

מקורות:

עיקר האיסור בתפיסת תור או עקיפת התור מצינו בשו"ע (סימן ט"ו סעיף א') "צריך הדיין שיקדים לדון הדין שבא לפניו תחלה", וביסוד האיסור שבזה נאמרו כמה דרכים בפוסקי דורנו, בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ח סימן ס"ט ד"ה הוה אומר) כתב, "שענין קביעה לפי התור וכו', הוא רק ענין הנובע מכח תקנה והסכמה ציבורית בשתיקה כהודאה כדי שלא יבואו להתקוטט, ודינו ככל שאר הסכמות ותקנות בסדרי חברה וטובתה, אשר חלים גם כאשר מבחינת ההלכה אין לזה אחיזה, כמבואר בדברי הפוסקים במקומות שונים", וכן הוא בספר אור ישראל (כוכבי אור עמוד ע"ב) שהוא "מנהג העולם במקום אשר יתאספו המון אדם רב וכו', וכל אחד רוצה למהר ולהשיג חפצו בתחילה, הנה הושם לחוק ולמנהג קבוע, כי כל מי אשר מקדים לבוא, הוא ישיג מטרתו תחילה, ועל כן למען שמור על הסדר, יעמדו כל הבאים בשורה זה אחר זה, למען אשר כל המקדים לבוא, יזכה להיות ראשון", ויש הסוברים שיסודו משום איסור גזל וכמו שכתב בתשובות והנהגות (ח"ד סימן שי"ח) "זהו ענף מאיסור גזל, שדיני התורה בענייני ממונות היינו כפי השכל והסברא, ופשיטא שקיום הצדק הוא בשמירה על התור, ולכן הוא בכלל ועשית משפט וצדק, והמשנה הוא בגדר גזלן, ורק אם מוותרים לו כולם יכול להקדים", וציין שעיקר הדין מפורש בסנהדרין (ל"ד ב'), והנה בספר מעשה איש (ח"א עמוד קמ"ז) הובא בשם החזו"א שהעוקף תור הרי הוא בכלל "פורץ גדרי עולם", ומשמע כהציץ אליעזר שיסודו מתקנה ציבורית, אולם עוד הביאו בשמו (ח"ה עמוד קמ"ו) שהוא בכלל "משיג גבול", ולכאורה מזה משמע יותר שהוא משום לתא דגזל, ובחשוקי חמד (סנהדרין ח' א') נקט כדרך הראשונה שאינו משום לתא דגזל ממש, ועל כן הסתפק במי שעקף התור אם יש לו דין גזלן או לא, שיתכן שכיון שאינו אלא מדין פשרה של צדק, או ממנהג שנהגו כן, לא גזל לו כלום, אלא עבר על המנהג, אך יתכן שלאחר שכבר נהגו, א"כ הזמן הזה שייך אליו, וגורם לו נזק. ועכ"פ עובר על "ואהבת לרעך כמוך", שכמו שכל אחד רוצה שלא יעקפו אותו בתור, כן יש לו להקפיד שלא לעקוף אחרים.

ספרים: מוצרים

ספר "משפט הריבית"

ספר

45

לפרטים והזמנה

ספר משפטי שיח

ספר

40

לפרטים והזמנה

ספר שגמלני כל טוב

ספר

35

לפרטים והזמנה

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב


תגובות