ישיבה על כסא גלגלים של אבא

אבינו היקר הולך ומזדקן, ולמרבה הצער מוליכים אותו בכסא גלגלים שנעשה בהתאם לצרכיו ולגודלו, פעמים רבות שהבנים והנכדים רוצים להתיישב עליו, ורצינו לשאול אם גם כסא זה נחשב למקום המיוחד לאבא שאסור לשבת עליו או לא.

תשובה: אם הכסא מיועד רק להעבירו ממקום למקום מותר.

בשו"ע (יו"ד סימן ר"מ סעיף ב') "איזה מורא, לא יעמוד במקומו המיוחד לו לעמוד שם בסוד זקנים עם חביריו, או מקום המיוחד לו להתפלל, ולא ישב במקום המיוחד לו להסב בביתו", משמע מהשו"ע שזהו דוקא במקום של כבוד "להסב בביתו", אבל כסא גלגלים שנועד רק בכדי להוליכו ולהעבירו ממקום למקום אינו בכלל זה.

וכבר נחלקו הפוסקים בעיקר דין זה, שבשו"ת בנין עולם (יו"ד סימן מ"ז) ובצביון העמודים על הסמ"ק (יום א' סימן ז') כתבו שאכן דין זה אמור דוקא על "מקום של כבוד" כמו שמקובל שהאב מיסב בראש השולחן, אבל במעם לועז (יתרו עמוד תקמ"ב) כתב שהאיסור אמור בכל מקום שאביו "רגיל לישב שם תמיד בשעת אכילה, או שינה", גם בערוה"ש (שם סעיף ט') כתב לאסור לישב במקומו של אביו "בחנות", ואף שאין אלו מקומות של כבוד, כל שזהו מקומו הקבוע כתב המעם לועז "שאם עושה כן מראה עצמו שווה לאביו", ולכן אסר אף לישב במטתו, ולענ"ד משמעות לשון מרן השו"ע "במקום המיוחד לו להסב בביתו" משמע שזהו דוקא במקום של כבוד, וכ"כ בספר מורא הורים וכבודם (פ"ב סעיף י"ט) בשם הגרי"ש אלישיב והגרב"צ אבא שאול זצ"ל שכל הקפידא דוקא על מקום של חשיבות, ובילקוט יוסף (כיבוד אב ואם פ"ה סעיף ט"ו) פסק כן שהאיסור דוקא כשאביו יושב שם דרך חשיבות, כגון בראש השלחן, "אבל מקום שיושב שם ללימודו או לעבודתו, ובוחר לו אז את המקום הנוח לו יותר, ואפילו קובע לו המקום הזה תמיד, אבל אינו בדרך חשיבות אפשר דמותר לישב שם".

ונראה שבאופן זה שהכסא גלגלים מיועד רק להעבירו ממקום למקום, כו"ע מודו להתיר בזה, שאינו מוגדר כלל מקומו, ודומה הדבר לאב שנותן לבנו לנהוג ברכבו, שמנהג העולם להתיר לבן לישב במקומו של אביו ברכב, וכמו העלה ידידי הרה"ג ברוך חורש שליט"א בספר תורת הכיבוד (פט"ז בביאורים לתשובה ב') שמקום זה משמש לצורך הנהיגה ואינו נחשב כלל למקומו של האב, ומעתה גם בכסא הגלגלים אין להחשיבו למקומו אלא רק לצורך העברתו ממקום למקום, ואם אכן הוא כסא מפואר ומשוכלל שנעשה לפי כבודו של האב, ובאופן שיושב עליו גם בזמן שמסב על השולחן, אה"נ שיש לאסור לבן לשבת עליו כדין מקומו.