כרטיסי אשראי והקצאת אשראי בנקאית

הרב יהודה יצחקי
אקטואליה בהלכה - האם יש ריבית בכרטיסי אשראי והקצאת אשראי בנקאית? הרב יהודה יצחקי  - 3465346234

שאלה: בזמננו מרבית התשלומים, העסקאות, הוראות קבע ואפילו תרומות מתבצעות באמצעות כרטיס אשראי, ומפעם לפעם מתעוררות שאלות של רבית בעניינים אלו, רצינו לבקש אתמצית ההלכות בנושא זה.

תשובה: אכן נושא זה מתחלק לכמה נושאים, בשורות דלהלן נסכם בקצרה את עקרי הדינים.

ההשתמשות הרגילה ועמלות הכרטיס - מותר לכתחילה לבצע תשלום בכרטיס אשראי, וכן לשלם את העמלות הקבועות הנדרשות מידי חודש בעד החזקת הכרטיס.

קנייה בתשלומים ובקרדיט - כמו כן מותר לפרוס את הקנייה לכמה תשלומים לפי המקובל שלא דורשים על כך תוספת רבית, אולם בעסקת "קרדיט" שהקונה צריך להוסיף כפי גודל פריסת התשלום, יש בזה איסור רבית קצוצה, ועל כן צריך שיהיה היתר עיסקא בינו לבין חברת האשראי [אבל בינו לבין החנות אין צורך].

יש לדעת שברוך ה' כיום כל חברות האשראי בארץ חתומים על היתר עיסקא, אלא שלצורך כך צריך שיתקיימו ב' תנאים, א. שיש לו עסק המניב פירות, ב. שסכום הרבית לא יהיה גבוה מידי, והיינו שגובה האחוזים יהיה סביר ביחס למה שעסק יכול להניב, ואם זה יותר מ-10% זהו סכום מידי גבוה, אולם גם לזה יש פתרונות כגון שיעביר את קרן הפנסיה שלו או של בת זוגתו לקרנות בארה"ב ששם אחוזי הרווח גבוהים יותר.

עסקת קרדיט מצויה בכל התשלומים לרשויות כמו מיסים, טסט לרכב ואגרות שונות, וזאת משום שאין שום ענין לשלטונות לתת אפשרות של תשלומים [בשונה מרשתות השיווק שהם מעוניינים להקל על הקונים כדי שיקנו אצלם], ועל כן האפשרות לפרוס את התשלומים היא ע"י עסקת קרדיט שיש בה תוספת רבית קצוצה, ומן הנכון שלא להזדקק לכך, והנצרך לעשות כן זהו רק ע"י היתר עיסקא באופן המועיל כנ"ל.

יובהר, אף שכיום הרבה מהחברות הגדולות חתומות על היתר עיסקא, כמו חברת החשמל, בזק וסופרגז, ובאופן כללי גם הממשלה עצמה חתומה על כך, מ"מ ההיתר עיסקא צריך להיות בדוקא עם חברת האשראי שממנה מקבל את הקרדיט, ועל כן יש לוודא שסכום הרבית לא יהיה גבוה מידי.

תשלום העסק לחברת האשראי - מותר למוכר לשלם לחברת האשראי אחוז מסוים על כל עסקא הנעשית דרכם, כיון שהתשלום אינו משום המתנת המעות אלא על התיווך שהחברה מביאה אליו לקוחות.

להטיל את העמלות על הקונים - מותר למוכר לדרוש מהלקוחות שישלמו הם את אותו האחוז שמעביר לחברת האשראי, אבל לא יותר מכך, ובכלל היתר זה מה שמקובל כיום בגמ"ח "קרן הוכשטיין" שמעניקים הלואות בתנאי שעלות האשראי תהיה על הלוה.

קנייה בקרדיט בבכרטיס של אחר - המשתמש בכרטיס אשראי של חברו לעסקת קרדיט, צריך לעשות היתר עיסקא בינו לבין בעל הכרטיס באופן שיש לו עסק המניב פירות או שלכה"פ יש ברשותו דירה או רכב, והמיקל בזה יש לו על מה שיסמוך.

תשלום על השימוש בכרטיס של אחר - אסור לשלם לחברו עבור השימוש בכרטיס האשראי שלו אלא רק על ההוצאה או הטרחה הנגרמת לו מכך כפי המקובל.

הקצאת אשראי בנקאית - "הקצאת אשראי" שהבנק נותן ללקוחותיו עבור תשלום מראש, יש בו איסור רבית קצוצה אלא שאפשר לסמוך בזה על ההיתר עסקא הקיים בכל בנק, והמקפידים שלא להסתמך לכתחילה על ההיתר עיסקא הכללי של הבנק, עליהם לבקש מהבנק להסיר מחשבונם את האפשרות של הקצאת אשראי, ומכל מקום יש להימנע מקבלת הלואה לפי יתרת הזכות שבחשבונו [מצוי בכמה בנקים], ויתכן שגם היתר עיסקא לא יועיל לזה.

להסתמך על היתר עסקה באשראי בנקאי - עיקר הקפידא שלא להסתמך לכתחילה על ההיתר עיסקא הוא דוקא בלקיחת הלואה מהבנק כדוגמת יתרת חובה הנקראת אוברדרפט, אבל בתוכניות חסכון למיניהם או בזיכוי על יתרת זכות שהבנק הוא הלוה, יש בזה כמה היתרים שניתן יותר לסמוך עליהם, ועכ"פ אין שום מניעה מלהשתמש בשירותי הבנק כהוצאת תדפיסים וכדו'.

ספרים: מוצרים

ספר "משפט הריבית"

ספר

45

לפרטים והזמנה

ספר משפטי שיח

ספר

40

לפרטים והזמנה

ספר שגמלני כל טוב

ספר

35

לפרטים והזמנה

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב


תגובות