היתר עיסקא זה לכתחילה או בדיעבד? הרב משה יוסף

היתר עיסקא זה לכתחילה או בדיעבד?

הרב משה יוסף - מחבר הספרים ראש יוסף – ריבית. ושו"ת.

שאלה

הלואה על פי היתר עיסקא האם הוא היתר דחוק או שזו דרך המתיר לכתחילה ללוות בריבית.

תשובה

הלוקח הלואה בהיתר עיסקא לצורך קניית דירה או הקמת עסק יכול לסמוך לכתחילה ללוות על פי היתר עיסקא, ולשתף את המלוה ברווחים. אבל הלוקח הלואה לצורך הוצאותיו, אין לסמוך בזה על היתר עיסקא אלא על פי היתר של תלמיד חכם הבקי בהלכות ריבית.

נימוק התשובה

הלואה על פי היתר עיסקא מיוסד על פי גדולי הפוסקים כבר מאות שנים, ומבוסס על העיסקא שהיו עושים כבר בתקופת חכמי הגמרא, שהיו נותנים למתעסק להרויח ולקבל חלק גדול ברווחים. ובפוסקים הוסיפו על זה היתר לשלם את הריבית גם באופן שיסכימו שלא לחלק את העיסקא כפי שהסכימו תחילה.

וכל שעושה בדרך זו הרי זה היתר גמור, ואין לחשוש בזה לאיסור ריבית, אלא אדרבה מצוה הם עושים שזה שיש לו מעות ואינו יודע להתעסק בהם יכול להרויח, וגם זה שאין לו מעות להתעסק בהם יהיו המעות מצויים בידו להתפרנס ולהרויח על ידם. ואין לך מצות צדקה גדולה מזו שעושים בדרך של זה נהנה וזה נהנה, ואינו נוטל הריבית אלא על ידי הריוח שהרויחו, ואם התעסק בדרך טובה ובאותן מעות והפסיד העסק הרשות בידו להוכיח שכך הוא והמלוה יפסיד עמו אף מהקרן.

ולכן כל שלוקח מתחילה למטרה שעשוי להיות ממנו ריוח וכמו שלוקח כדי לקנות דירה או לצורך הקמת עסק כדי שיהיה לו אומנות להתעסק ולהרויח על ידה, מותר לכתחילה לקחת בדרך זו, ושניהם יוצאים נשכרים, ויש ללווה לקחת את הכסף למטרה שהסכימו בה לריוח.

אלא שאם לוקח את המעות למטרות שאינן עשויים להניב רווחים בוודאי שאין בזה ענין להלואה של עיסקא ומה שעושה בהיתר עיסקא אינו יכול להתיר את האסור. אלא שגם בעניין זה יש דרכים שאפשר להתיר ולסמוך על ההיתר עיסקא ללוות מעות בריבית, ואין לאדם להקל בעצמו אלא על פי הוראת חכם הבקי בזה, כדי להורות לו את הדרך ללכת בה. ונתבאר דין זה בספר ראש יוסף הלכות ריבית סימן קע"ז.