האם מותר להלוות מהבנק בהיתר עיסקא לצורך אדם אחר? הרב משה יוסף

הלואה מהבנק בהיתר עיסקא לצורך אדם אחר

הרב משה יוסף מחבר הספר ראש יוסף – הלכות ריבית.

שאלה

ראובן רצה לקנות דירה או להקים עסק ולשם כך ביקש הלוואה מהבנק, אך הבנק סירב לתת לו, ביקש ראובן מחבירו שמעון שיקח על שמו את ההלואה על מנת שכל מה שיחייבו אותו מהבנק הוא ישלם לו. כמובן ששמעון לוקח את ההלואה בהיתר עיסקא כפי המקובל בבנק הממשלתי, האם יש כאן איסור ריבית? והאם צריך לחזור ולעשות היתר עיסקא כשנותן לראובן.

תשובה

מעיקר הדין כיון שלקח שמעון את ההלואה בהיתר עיסקא ונותן לראובן באותם תנאים, אינם צריכים לחזור ולעשות היתר עיסקא, אבל כאשר שמעון לקח בריבית מגוי ונותן לחבירו, יש להם לעשות היתר עיסקא ביניהם. ומ"מ גם כשההלואה הראשונה היתה בהיתר עיסקא, אם רוצים להחמיר לחזור ולעשות היתר עיסקא ביניהם תבוא עליהם ברכה.

נימוק התשובה

השולחן ערוך ביורה דעה (סימן קסח סעיף יז) כתב, ישראל שאמר לחבירו לווה לי מעות מגוי בריבית, ונתן לו משכון ללוות עליו, אם אחריות הגוי על המשכון בלבד ולא על השליח כלל, מותר לשליח ליקח הרבית וליתנו לגוי. ואם לא נתן לו משכון אסור, אלא אם כן אמר לו לוה לי מעות ברבית מהגוי על שמי, והאמינו הגוי והוא סומך על הלווה ולא על השליח.

ומדברי השולחן ערוך מבואר דכל שנוטל מגוי בריבית לצורך חבירו, ואין הגוי סומך אלא על מקבל המעות, אסור לו לחזור וליתן המעות בריבית לאדם אחר, כדין הלואת ישראל מישראל.

וכן הזהיר הט"ז ביורה דעה (סימן קע סק"ג) על אותם אנשים שיש להם שותפות, ולוקחים מגוי בריבית, ומכניסים לשותפות, שיש בזה איסור ריבית. כיון שהגוי סומך רק על מי שהלוהו, נמצא שחבירו מתחייב בריבית לאותו שנטל את ההלואה מהגוי. אבל אם הראשון לקח בעיסקא מותר כיון שהם שותפים, ולא יחלקו הריוח אלא רק אחרי שהחזירו הוצאותיהם לעסק. ומדבריו נראה דשני אנשים שאין להם שותפות אסור להם לעשות כן אף כשהראשון לקח בהיתר עיסקא.

אך עיין שם בתפארת למשה שכבר השיג על דברי הט"ז דכל שלוקח בהיתר עיסקא, אינו דומה למי שלקח תחילה בריבית מהגוי, וכשנותן לחבירו את ההלואה באותן תנאים פשוט הדבר שחייב לפרוע לו כפי מה שהוצרך לתת על אותן מעות ואין בזה איסור ריבית כלל.

עוד עיין בשיירי כנסת הגדולה (הגה"ט סימן קלח) שהאריך בדין זה שיש לחלק בין אם ההלואה הראשונה נעשתה בריבית אפילו בהיתר וכגון מן הגוי, או אפילו נעשה ערב לחבירו בהלואת ריבית מגוי, באופן שיכול הגוי לתבוע לערב תחילה שזה אסור. לבין אם נעשה הדבר תחילה בהיתר עיסקא, דמעיקרא לא היתה כאן התחייבות על ריבית ומותר. וביארנו דין זה בספר ראש יוסף הלכות ריבית (מהדורה שניה סימן קס"ח וק"ע) שיש חילוק בין התחייבות על הלואה בריבית לבין התחייבות על הלואה בהיתר עיסקא, וכמו שהט"ז עצמו הזכיר שיש בזה חילוק.

ועל כן הדבר ברור במי שלוקח בהיתר עיסקא מהבנק וחוזר ונותן באותם תנאים לחבירו שיתחייב לו כפי ההוצאות שיש לו מחוב זה, ואינו עושה להרויח בהלואה זו, מעיקר הדין מותר לעשות כן גם בלי לחזור ולעשות היתר עיסקא. אך אם רוצים לעשות היתר עיסקא על זה לרווחא דמילתא תבוא עליהם ברכה.

הרב משה יוסף מחבר הספרים 'ראש יוסף' הלכות ריבית ושו"ת