האם מותר להכניס בחוזה שכירות סעיף המחייב את השוכר בתשלום נוסף עבור פיגור בתשלומים?

ריבית בחוזה שכירות

הרב משה יוסף מחבר הספר ראש יוסף – הלכות ריבית.

שאלה

אם מותר להכניס בחוזה שכירות סעיף המחייב את השוכר בתשלום נוסף עבור פיגור בתשלומים.

תשובה

מותר להתנות עם השוכר קודם תחילת השכירות שאם יעכב את התשלום יצטרך לשלם ריבית פיגורים בסך מסוים עבור אותה תקופה. אך זה בתנאי שהשוכר ממשיך עדיין את השכירות. אבל לאחר שכבר עזב את הדירה ונשאר חייב, אסור לחייב תשלום ריבית עבור אותו חוב שעבר זמנו.

נימוק התשובה

במשנה דף (סה.) מרבין על השכר ואין מרבין על המכר, כיצד השכיר לו את חצרו ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך בעשר סלעים לשנה, ואם של חודש בחודש סלע לחודש מותר. מכר לו את שדהו ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא שלך באלף זוז, אם לגורן בשנים עשר מנה אסור.

ושם בגמרא מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא, רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו שכירות אינה משתלמת אלא בסוף (פירוש, חיוב דמי השכירות הוא בסיום ימי השכירות, ואינן כחוב עד אותה שעה) והאי כיון דלא מטא זמניה למיגבא לאו אגר נטר ליה, משווא הוא דהכי שויא, והאי דקאמר ליה אם מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך בעשר סלעים לשנה אוזולי הוא דקא מוזיל גביה, סיפא כיון דזביני נינהו ובעי למשקל דמי מעכשיו, הלכך אגר נטר ליה הוא ואסור. אמר רבא דקו בה רבנן בהא מילתא ואוקמוה אקרא 'כשכיר שנה בשנה' (ויקרא כה), שכירות של שנה זו אינה משתלמת אלא בשנה אחרת.

ועל פי זה כתב מרן השולחן ערוך (יו"ד קע"ו סעיף ו) מותר להרבות בשכר הקרקע כיצד השכיר לו את החצר ואמר לו קודם שהחזיק בו, אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא לך בעשרה סלעים בכל שנה, ואם תתן שכר חדש בחדש הרי הוא בסלע בכל חדש, הרי זה מותר.

והנה יש לדון בשכירות הנהוגה בזמנינו שדרך העולם לדרוש השכירות מראש, ולא להמתין לסוף זמן השכירות, ומקפידין על כך מחשש שאחר כך יהיה לשוכר קשה לשלם את השכירות, ואף מסתבר דמי שיתבע חבירו על השכירות אחר שכבר התחיל בה, שישלם לו מיד אף אם לא הסכימו כך ביניהם בפירוש לחייב את השוכר לשלם מראש, דמסתמא אדעתא דרובא דעלמא עשו.

ובספר חכמת אדם (קל"ו י) כתב וז"ל ונראה לי דבמקום דהמנהג לעולם לסלק השכירות מתחילה אסור ואפילו בשוכר סתם, דאדעתא דמנהגא שכר, אם כן תיכף כשהשכיר לו נתחייב לו כבר. ואכן לשיטתו אין לסמוך על סברא זו בשכירות בתים.

אך רבים מהפוסקים סמכו להתיר על פי דברי התוס' (סה. ד"ה שכירות) דאפילו למ"ד בב"ק (צט.) ובקידושין (מח.) דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף מודה דאינה משתלמת אלא לבסוף כדיליף מקרא, דאף מה שנוהגים היום לשלם מראש הוא בשביל מה שיחוב לו מכאן ואילך, ומה שמקדימים המעות הוא כדי שיהיה המשכיר בטוח, וכן נראה בדברי התוס' (עג: ד"ה נטר) דכך היה מנהגם. וכך היתה דעתו של הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל שגם היום עיקר דינא הוא כך שאין שכירות משתלמת אלא לבסוף.

הרב משה יוסף מחבר הספרים 'ראש יוסף' הלכות ריבית ושו"ת