איך מטפלים בגינה בשנת השמיטה? - הרב דוד יעקב

הטיפול בגינה בשנת השמיטה

מאת הרב דוד יעקב

מלאכות האסורות בשביעית מהתורה או מדרבנן והדין כיום

איסור זריעה ונטיעה בשביעית

כתוב בתורה 'ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור'.

מלאכות שנאסרו בשנת שמיטה מהתורה: זריעה, קצירה, זמירה ובצירה.

מלאכות שהוסיפו חכמים (דרבנן): לאסור סיקול אבנים מהשדה, זיבול הקרקע, חרישה לצורך הקרקע, עידור, קירסום, השקאה, הברכה והרכבה, נטיעת אילנות וכן כל שאר מלאכות הבאות לטובת הקרקע.

כיום אין הבדל בין מלאכות דאורייתא או דרבנן, ששביעית בזמן הזה היא מדרבנן (מו"ק ב:, רמב"ם הלכות שמיטה ויובל ה"ב וה"ה).

נטיעה ושתילה לפני השביעית

נטיעת אילנות מאכל קודם השמיטה

אסור לנטוע עץ מאכל אחר ט"ו באב של השנה השישית (תשפ"א), שהנוטע סמוך לשמיטה יחשבו שנטע בשביעית. ואם נטע – ייעקר העץ, אך אם לא עקר את העץ הפירות מותרים באכילה.

אולם עצי מאכל הנטועים כבר בגוש עפר קודם ט"ו באב מותר לנוטעם עד כ"ט באלול (ילקו"י עמ' רד).

נטיעת אילני סרק

אילן סרק שאינו מוציא פירות יש לנוטעו לכתחילה עד ט"ו באלול. ואם לא נטע ויש צורך, יש להקל ולנוטעו עד כ"ט באלול (ילקו"י עמ' רז).

שתילת ירקות, פרחים ועשבי בושם קודם השביעית

מותר לשותלם עד כ"ט אלול (ילקו"י עמ' ריג).

קצירה

כתוב בתורה 'את ספיח קצירך לא תקצור', כלומר שאסור לקצור ולבצור פירות שגדלו בשביעית כדרכם כמו בכל שנה. והקוצר כדרך הקוצרים – לוקה, ומכל מקום אדם שעבר וקצר אין הפרי נאסר (ילקו"י עמ' שעג).   

זריעה / נטיעה

אסור לזרוע בשנת בשמיטה כל מיני זרעים וירקות, זרעי תבואה, עצים ופרחים, קטניות וירק (רמב"ם פ"א מהלכות שמיטה ויובל ה"ב).

עבר ונטע

אדם שעבר ונטע או זרע בשביעית עצמה, בין בשוגג ובין במזיד, צריך לעקור מה שנטע או שזרע (רמב"ם שם פ"א ה"יב).

העברת אילנות

הרוצה להעביר אילנות ממקום למקום בשנת השמיטה: אם מעבירם ללא עפר כלל מסביב לשורשים של העץ, נחשב כנטיעה חדשה ואסור בשביעית. ואם מעביר את האילן עם עפר מסביב לשורשים בכמות שיכול האילן לחיות עם עפרו י"ד יום, יש להקל בזה. ויעשה שאלת חכם כיצד לנהוג (ילקו"י עמ' רסח).

זריעה בעציץ

אסור לזרוע בעציץ בין שהוא נקוב ובין שאינו נקוב, והדבר תקף בכל עציץ – שעשוי ממתכת, חרס, עץ או זכוכית.

זריעה בעציצים שבבית

כל האיסור לזרוע בעציץ בשביעית הוא דווקא כשהעציץ תחת כיפת השמים. אבל אם העציץ נמצא בתוך הבית תחת התקרה, אף אם הוא עציץ נקוב מותר לזרוע בו בשביעית, שהוא בתוך הבית (ילקו"י עמ' רצ).

סוכה על דשא

מותר לבנות סוכה על הדשא בשנת השמיטה ולפרקה לאחר החג, אף שעל ידי הפירוק חוזר הדשא לצמוח יותר, כיון שעושה כן דרך גרמא ואינו מתכון לתוספת יניקה זו (ילקו"י עמ' רצט).

גידולי מים

מותר לשתול ולנטוע בשביעית פירות או ירקות בתוך בריכת מים כשאין שם שום תערובת של עפר כלל (ועושים זאת בשיטת הידרופוניקס שנותנים זרעים על רשתות שמתחתן יש מים המהולים בחומרי מזון הדרושים לצומח), שלא אסרה התורה אלא זריעה כדרכה בעפר שיש עליו תורת קרקע. ויש להקל בזה אפילו תחת כיפת השמים (ילקו"י עמ' שא).

ברכת ירקות הגדלים על מים

כיוון שאין שום יניקה מהקרקע, שהרי המים מפסיקים בין הזרעים לקרקע, ברכתם שהכל נהיה בדברו (ילקו"י שם).

להניח גרעין בצנצנת מים או בתוך צמר גפן

מותר להניח בשנת השמיטה גרעין של אבוקדו בתוך צנצנת עם מים בלבד, וכן מותר לתת גרעיני חומוס לתוך צמר גפן ולהניחם בצנצנת מים, אף שגרעינים אלו מוציאים ענפים. אולם פשוט שאסור להעביר את הענף לתוך עפר (ילקו"י עמ' שי).

לתת פרחים לתוך אגרטל עם מים

מותר לתת פרחים תלושים בתוך אגרטל מלא במים, ואפילו אם הפרחים סגורים ועל ידי נתינתם במים ייפתחו מותר (ילקו"י עמ' שיב).

בצירה (לבצור את הענבים)

זמירה (זמירת העץ כדי להשביח את גידולו)

נאמר בתורה 'וכרמך לא תזמור', לפיכך כל הקוצץ ענף או יחור מאילן באופן שהוא מועיל לאילן שעל ידי כן הוא מתגדל או מתעבה, עובר בלא תעשה.

זמירה המותרת בשמיטה

מותר להסיר עלים מהעץ כאשר הסרת העלים באה להציל את הפרי מריקבון, שהרי לצורך קיום הפרי מותר (ילקו"י עמ' של).

מותר לקצוץ ענפים מהאילן על מנת לסכך בהם סוכתו, כיוון שאין כוונתו לצימוח העץ ונעשה מעשה הדיוט ולא אומן (ילקו"י שם).

עצים הגדלים בצידי החצר או צידי רשות הרבים ומפריעים לעוברים ושבים בהליכתם, מותר לקצוץ את ענפיהם, כי אין זמירה זו לתועלת והשבחת האילן.  

וכן אם הוא צריך להסיק את תנורו מותר לקצוץ מענפי האילן באופן שאין זה לצורך השבחת האילן (ילקו"י שם).

חרישה

אסור לחרוש את הקרקע בשנת השמיטה בין בשדה תבואה, בין בשדה ירקות ובין בשדה אילן. וכן אסור לחפור בשביעית לצורך הקרקע (ילקו"י עמ' שעד).

הכשרת הקרקע לזריעה

כל העבודות הבאות להכשיר את הקרקע לזריעה או עבודות הבאות להשביח את הקרקע לתועלת המטעים אסורות בשנת השמיטה (ילקו"י שם).

חרישה על ידי טרקטור

אסור לחרוש בשביעית על ידי טרקטור או כל מכונה המיועדת לכך, ואפילו על ידי מכונה המופעלת בשלט רחוק (ילקו"י עמ' שעז).

חרישה לצורך השנה השמינית

אסור לחרוש את הקרקע בשמיטה גם לצורך השנה השמינית (ילקו"י עמ' שפ).

השקיה בשביעית

השקיה אסורה בשביעית, ומכל מקום התירו חכמים להשקות שדה שאינה מסתפקת במי גשמים אלא זקוקה להשקיה תמידית וכן כל השקיה שבאה למנוע פגיעה בעץ או בצמחיה או בפירות (המותרים באכילה). כיום כמעט בכל השדות אם לא ישקו אותם בימות הקיץ או בימות החורף כשאין גשמים ייגרם הפסד, ולכן מותר להשקות.

אולם ברור שכל השקיה שהותרה היא לצורך פירות המותרים באכילה או לצורך ירקות שאין בהם איסור ספיחין (כגון אלו שנבטו קודם ר"ה), וכן פרחים ועשבי בשמים מותר להשקותם אם ייהרסו.

אבל ירקות האסורים משום ספיחין, כגון שנזרעו באיסור בשמיטה או שגדלו מאליהם בשמיטה, אסור להשקותם שהרי ירקות אלו אסורים באכילה וצריך לבערם מהעולם.

וישנה מחלוקת האם צריך לצמצם בתדירות ובכמות ההשקאה, ונפסק שהואיל והותר להשקות אין צריך לצמצם בהשקיה, אולם בעונת הגשמים כשאין צורך בהשקיה נוספת אין להשקות (ילקו"י עמ' שפד).

השקיית דשא

דשא שנזרע לנוי יש אומרים שאין להשקותו בכל שבוע או שבועיים כהרגלו, אלא יש להשקות רק כשייראה שהדשא מאבד את הברק או שיש בו סימני יובש. ויש חולקים ואומרים שכיוון שהותרה השקיה מותר להשקות כרגיל וכך נפסק למעשה (ילקו"י עמ' שפח).

הפעלת מזגן שמימיו יורדים לגינה

מותר להתקין מזגן או להפעילו ולהניח את פתח הצינור פתוח לגינה בשנת השמיטה, אף שיורדים מים מהצינור (והטעם שמותר הוא כי בעניין שביעית פסיק רישא בדרבנן מותר, ואף אם נוח לו בהשקיה זו) (ילקו"י עמ' תה).

השוטף ביתו והמים יורדים מהמרפסת לגינה

השוטף ביתו והמים יורדים דרך הצינור שבמרפסת לחצר הבית, ועל ידי זה משקים את גינתו, יש להקל בזה אף אם המים יורדים מכוח דחיפתו (ילקו"י עמ' שפח).

שטיפת רכב שהמים יורדים לגינתו

מותר לשטוף רכב ברחוב אפילו שהמים יורדים לגינתו, מאחר שאינו מתכוון להשקות את הגינה (ילקו"י עמ' תיא).

זיבול בשביעית

אסור לזבל את השדה בשמיטה, בין אם מזבל לצורך השנה השביעית ובין אם לצורך השנה השמינית.

וכן אין לדשן את השדה בשמיטה, כלומר לזבל שדהו בזבל כימי. ופעולה זו אסורה כיוון שהיא משבחת ומגדילה את תפוקת הפרי והאילן והיא תולדה של זורע (ילקו"י עמ' תטו).

אם לא יזבל יהרס העץ

אם נשקפת סכנה לאילן אם לא יזבלנו בשביעית, יש להקל ולזבל בשביעית. אך יעשה זאת בצמצום וימעט בזיבול רק עד כמה שהדבר הכרחי. ואם אפשר להסתפק בפעם אחת לא יעשה בפעמיים, וכל מה שאפשר לדחות עד השנה השמינית יש לדחות ולא יעשה בשביעית (ילקו"י עמ' תטז).

מלאכות לצורך השנה השמינית

אין לבצע שום פעולת הכנה כולל ניכוש, ריסוס, יישור השטח או מילויו באדמה לקראת השנה השמינית. ויש לעשות את כל הפעולות הללו רק לאחר השמיטה (ילקו"י עמ' תיז).

הגדרת המלאכות האסורות והמותרות בשמיטה

המלאכות שאסורות בשמיטה נאסרות רק אם מטרתן לשבח את גידול העץ, האדמה או הפרי. אבל אם אין מטרת המלאכות לשבח, אלא מטרתן לשמר את העץ, הפרי או האדמה שלא יינזקו ואפילו בנזק מועט, מותר לעשותן בשמיטה ולא גזרו בהן חכמים. וכן מלאכות שאינן ממש להציל את האילן ממיתה אלא להצילו מנזק חלקי והפסד שאינו גדול מותרות, כיוון ששביעית בזמן הזה דרבנן.

ריסוס וניקוי השדה

שדה שיש בה תולעים המזיקים את האילנות, מותר לרסס חומר הדברה נגדם כדי להמית את התולעים, ובלבד שיברר היטב שהריסוס הכרחי לקיום הפירות והירקות. וכיום שיש מזיקים רבים בקרקעות כמעט כל ריסוס בא כדי לשמר את האילן ומותר (ילקו"י עמ' שמה).

עשבים רעים

מי שגדלו בשדהו עשבים רעים המפריעים לצמחים וחונקים אותם, ולולי הטיפול יזיקו לצמחים נזק ממשי, מותר לרסס עשבים אלו בחומרי הדברה. ואם לא מועיל הריסוס מותר לעדור את העשבים במעדר, ובלבד שיקפיד שלא יהפוך את הקרקע (ילקו"י עמ' שנ).

ניקוי גינות נוי בשמיטה

מותר לנקות את גינתו הסמוכה לביתו ולהוציא ממנה את הלכלוך, כל עוד שמתכוון רק לצורך נקיון הגינה ולא לצורך זריעה. וכן מותר לאסוף את שיירי העלים וכד' מהגינה עם מטאטא דשא, וכן מותר להסיר האבנים ולתלוש מהחצר עשבים וקוצים, כאשר כוונתו שתהיה לו אפשרות לשבת ולהנות מהחצר או לעבור שם (ילקו"י עמ' שנא).

טיפול בגינת נוי בשביעית

גינות נוי שקיימות בבניינים וכל השכנים משתתפים בהוצאות החזקת הגינה, אם הדיירים שומרי תורה ומצוות ידאגו שלא יעבדו בגינות אלו בשביעית במלאכות האסורות כגון זמירה, זיבול, סיקול וכד' ויעשו בה רק את העבודות המותרות (ומותר להשקות את הדשא והצמחים באופן שאם לא ישקה אותם ייגרם להם נזק). ואם ישנם דיירים שאינם שומרי תורה ומצוות ואינו יכול להשפיע עליהם להפסיק מלעבוד בגינה בשביעית, ישנן מספר דרכים להינצל מאיסורי שביעית:

• בעת התשלום לועד הבית יאמרו בפירוש שתשלום זה הוא לשאר צרכים אחרים של הבניין ולא עבור הגינה, ואם אין הוצאות לועד בית חוץ מהגינה יאמר בפירוש שמשלם את הכסף רק עבור המלאכות המותרות בגינה.
• להפקיר בפני שלושה את חלקו בגינה (ילקו"י עמ' שסב).

גיזום גדר חיה

גדר חיה שבחצרות הבתים גורמת להצמחת ענפים ועם כל זה מותר לגזום גדר חיה שבצידי הבית אם זה נעשה כדי שיישאר בנויו וביופיו, שהואיל ואינו מתכוון שיצמח יותר אלא לנוי בעלמא מותר. אבל גדר חיה שעדין לא התמלאה ויש בתוכה חללים, אסור לגזום אותה משום זמירה בשביעית (ילקו"י עמ' שסו).

כיסוח דשא

אסור לכסח דשא בשנת השמיטה אם כוונתו להצמיח את הדשא, והוא בכלל איסור זומר, שכשם שאסור לקצץ עץ על מנת להשביחו כך אסור לכסח דשא על מנת להשביחו. אולם אם מטרתו בכיסוח הדשא לנוי ויופי הדבר תלוי:

אם הדשא צפוף והכיסוח לא מועיל לגידולו, יכול לכסח את הדשא כרגיל  (ילקו"י עמ' שסח). אך אם הדשא לא צפוף, יש אוסרים לכסחו שהרי הכיסוח מועיל לצמיחה (אור לציון עמ' לא), ואף שאין מטרתו להצמיח את הדשא מכל מקום נוח לו בצמיחה זו.

ויש מתירים לכסחו אם מטרתו רק לשם נוי ויופי, ואף שמשביחו בכך יש להקל כיון ששמיטה בזמן הזה היא מדרבנן. וגם יש אומרים שכל דין זומר הוא רק בגפנים, ומכל מקום לא יעשה זאת במכונה לכיסוח דשא אלא במספריים, ואם אינו יכול לעשות במספריים יכסח במכונה כל פעם באיזור אחר (ילקו"י עמ' שיז בשם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל).