אדם ששט בספינה באגם מים, האם ביציאתו יש לברך הגומל?

שאלה: אדם ששט בספינה באגם מים (כמו שיש בפארק הלאומי ובגני יהושע וכהאי גוונא) האם ביציאתו יש לברך הגומל?

הרב אושרי אזולאי

תשובה: הנה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזו"ע (ברכות, עמ' שסג בבאו') כתב, דמי שנכנס לים לשחות או לשוט בספינה וכדו', צריך לברך 'הגומל'. ונראה פשוט דמה שכתב לשחות, היינו הכוונה שחייה ממש ולא שנכנס במים קרוב לחוף, וגם אין צורך שישחה 72 ד' וכמבואר בספר מעיין אומר (ח"א עמ' תח ועמ' תטו) בשם מרן זצוק"ל דעל הפלגה בכנרת או בים יברך אפילו פחות מע"ב דק', כי זהו מקום סכנה, ע"ש. וכן השיב הראש"ל שליט"א בעל ה'ילקו"י' במכתב (מיום ד' תמוז התשע"ז) ששיעור של ע"ב ד' נאמר רק בהולכי דרכים שכל הדרכים בחזקת סכנה, דהתם בעינן ע"ב ד', אבל כשנכנס למים למקום עמוק הוא בכלל יורדי הים והוי מקום סכנה ויברך אע"פ שלא שהה בים ע"ב דקות, ע"כ. וחזינן דאף בפחות מע"ב דק' יש לברך. ועוד שמענו ממרן הראש"ל שליט"א כמו שכתבנו לעיל דמרן זצוק"ל מיירי במים עמוקים ולא במקום שיכול לעמוד וכדו' [והובא גם בשיעור השבועי (תשע"ז, עמ' שמ בהערה) שהדין של מרן זצוק"ל נאמר ששוחה במקום שיש חשש סכנה, ע"ש].

וכאן בשאלה שלנו אני מסופק מעט דמחד נראה דתלוי האם המקום עמוק, דאם המקום עמוק ויש חשש של טביעה בנפילה דמי לכאורה לים. ואולם מאידך גיסא יש לומר דלא דמי כ"כ לים וכדו'  דהתם יש פחות סחף מאשר בים התיכון וגם אין רוחות כמו בים תיכון וממילא הסכנה לא מצויה. ובפרט שנכנס עם חליפת הצלה למקומות אלו שיותר יש צד שלא יברך (וכל זה מדובר שגר בקרבת מקום לאותו מקום דאם גר רחוק וממילא נוסע שבעים ושתים דקות הלוך, או הלוך וחזור מעיר לעיר באותו היום, יש לו לברך 'הגומל' מחמת נסיעתו ופוטר את חיובו מחמת שחיה בים וכדו').

הלכך נראה דמי ששט בספינה באגם מים (כמו שיש בפארק הלאומי ובגני יהושע וכהאי גוונא) לא יברך ברכת 'הגומל' אף אם האגם עמוק. ובפרט אם נכנס עם חליפת הצלה (ואם האגם אינו עמוק אלא בגובה אדם, פשוא שלא יברך. וכל זה מדובר שגר בקרבת מקום לאותו מקום דאם גר רחוק וממילא נוסע שבעים ושתים דקות הלוך, או הלוך וחזור מעיר לעיר באותו היום, יש לו לברך 'הגומל' מחמת נסיעתו ופוטר את חיובו מחמת שחיה בים וכדו'). וטוב שיפטור את עצמו בברכת ה'גומל' שחייב בה בודאי, כאשר האגם מים הוא עמוק שיש בנפילה סכנת טביעה.