מאגר שאלות ותשובות שנשאלו בקו ההלכה

האם מותר לאכול גבינה וטונה ביחד?

בגמרא (פסחים ע"ו עמוד א') מבואר שאסור לאכול בשר עם דגים יחד מפני שיש בזה סכנה למחלת הצרעת, ונחלקו הפוסקים (בית יוסף אורח חיים סימן קע"ג ושלחן ערוך יורה דעה סימן פ"ז) האם גם בחלב ודגים יש סכנה או שאין סכנה.

להלכה - האשכנזים מקילים בזה, ונוהגים לאכול חלב עם דגים (דרכי משה או"ח סימן קע"ג אות ד'). והספרדים מחמירים בזה ונמנעים לכתחילה שלא לאכול דגים בחלב או גבינה. זבחי צדק (סימן פ"ז סעיף קטן י"ח) ובן איש חי שנה שניה פרשת בהעלותך אות ט"ו). אבל אם בטעות נתבשלו דגים עם חלב מותר אף לספרדים לאכול. כמו כן כל החשש הוא רק בדגים עם חלב או גבינה, אבל בדגים עם חמאה יש להקל אף לספרדים. הליכות עולם (חלק ז' עמוד כ"ג).

מה מברכים על צנימים – בורא מיני מזונות או המוציא?

ברכתם המוציא משום שקודם כל אופים אותם כלחם ורק אחר כך אופים אותם שוב להקשותם, אבל אם אופים אותם מלכתחילה והופכים אותם מבצק לצנימים, במקרה זה ברכתם בורא מיני מזונות. (אור לציון חלק ב' פרק מ"ו הלכה י').

לגבי הנחת תפילין - אני שמאלי ושכחתי את התפילין שלי של רבינו תם. יש מישהו שיש לו תפילין והוא ימיני האם אפשר באופן חד פעמי להניח? לא יודעים להתיר את הקשר ולהחזירו.

יש להפוך את התפילין באופן כזה שהקשר יהיה לצד הפנימי והקשירה לצד חוץ ובמקרה זה יוצא שהקשירה היא למטה והבית נמצא למעלה. על פי המבואר בשלחן ערוך (סימן כ"ז סעיף ג') וכן פסק בשו"ת אבני ישפה (חלק ז' סימן א').

צריך לייחד בגדים לכבוד שבת ויום טוב, האם מותר להשתמש בבגדים אלה גם לראש חודש וחתונות של חברים?

מדברי מרן הרב עובדיה בחזון עובדיה (שבת א' פרק א') משמע שהעיקר הוא שיהיו לו בגדים מכובדים לשבת ולא כתוב שאסור ללבשם בימי החול כלל, גם בדברי האחרונים [המובאים בסי' רס"ב סעיף ב'] משמע שיכול ללבוש את הבגדים בימים חשובים רק שיהיו הבגדים מיוחדים לשבת, אמנם כף החיים (סימן רס"ב סעיף קטן כ"ד) הביא בשם ספר פרי עץ חיים "צריך להיזהר ששום מלבוש מכל מה שלבש בחול אין ראוי ללובשו ביום שבת, ואפי' החלוק של שבת אין ראוי ללובשו בימי החול כלל". ועל כן ראוי להיזהר בזה לכתחילה למי שאפשר.

בדיני טבילת כלים – האם משטח מזכוכית לחיתוך ירקות או מפצח אגוזים וכדומה טעונים טבילה?

כל כלי שאין רגילות לאכול מתוכו, מעיקר הדין אינו חייב בטבילה, ועל כן נפסק לגבי צלוחית של זכוכית שאין משתמשים בה לשתות אלא רק לאחסון יין, שאין צריך להטבילה. (שו"ת שלמת חיים החדש סימן ש"ז) וכן סכין שמיועד לחיתוך ירקות מעיקר הדין אין צריך טבילה. זבחי צדק (סימן ק"כ סעיף קטן כ"ח). ואם כן הוא הדין לענייננו שאין הכלי מיועד לאכילה אלא לחיתוך ופירוק אינו חייב בטבילה, ומכל מקום ראוי להטבילם בלי ברכה. הליכות עולם (חלק ז' פרשת מטות אות ה' ואות י"א).

 שאלות בעניין ערב שבת והדלקת נרות

חייל שב לביתו ביום שישי ומתעתד לשוב אל הבסיס ביום ראשון בבוקר, האם מותר להפעיל את המכונת כביסה קודם השבת, והמכונה תמשיך לפעול לאחר כניסת השבת ותכבס את בגדיו?

מותר להפעיל את מכונת הכביסה, וכך מצאנו במשנה מסכת שבת דף י"ז עמוד א', שמותר להשרות את הסממנים בתוך מים מיום שישי, אף שהמלאכה מסתיימת בשבת. אבל אין לתלות את הכביסה עד מוצאי שבת (שו"ת יחוה דעת חלק ג' סימן י"ח).

האם מותר להפעיל ממטרות ביום שישי לקראת ערב, שיפסיקו את פעולתם בליל שבת לאחר כניסת השבת?

מותר להפעיל ממטרות ביום שישי סמוך לשבת על ידי שעון שבת, וכך מבואר במשנה מסכת שבת דף י"ח עמוד א' "פותקין מים לגינה מערב שבת, ומתמלאת והולכת כל השבת".

כמה נרות צריך להדליק לשבת?

מעיקר הדין די בהדלקת נר אחד, (רמב"ם הלכות שבת פרק ה' הלכה א'). אמנם מנהגינו כמו שכתב רבינו יעקב בעל הטורים להדליק שני נרות, אחד כנגד "זכור" ואחד כנגד "שמור".

האיש והאשה מתווכחים על הדלקת נרות, טוען האיש "פעם בשבועיים אני מעוניין להדליק את הנרות" האם הצדק עימו?

זכות הקדימה בהדלקת הנר ניתנת לאשה, כתיקון על חטאה של חוה, ולכן אם האשה מעוניינת להדליק, היא הקודמת.

אם האשה נמצאת בבית יולדות וכדומה בשבת, ונשארו האב עם בנותיו בביתם, מי ידליק את הנרות, האם האב ידליק או שתדליק אחת הבנות?

אם אין בנות ידליק הבעל, ואם יש בת גדולה, הבת תדליק והיא קודמת לאביה לעניין הדלקת הנרות. (מרן הרב אלישיב בספר שבות יצחק).

היכן המקום הראוי ביותר להדלקת נרות שבת, האם בחדר שינה או במקום שבו רגילים לאכול?

עיקר המצווה היא להדליק בחדר האוכל, כפי שמבואר בזוהר הקדוש פרשת עקב דף רע"ב עמוד ב'.

אם נמצאים כמה משפחות יחד באותו הבית, ורוצות כל הנשים להדליק בברכה, כיצד ינהגו?

תלוי במחלוקת הפוסקים האם ניתן לברך על "תוספת אור", לפוסקי האשכנזים יכולות כל הנשים להדליק באותו החדר וכולן יכולות לברך.

לפוסקי הספרדים אין לברך על "תוספת אורה" ולכן אם האורחות מדליקות עם בעלת הבית, יצאו ידי חובה בברכה שבירכה בעלת הבית וידליקו בלא ברכה. (שולחן ערוך סימן רס"ג סעיף ח') אם יש חדר מיוחד לאורחת, יכולה להדליק בחדרה בברכה, אף לפוסקים הספרדים.

אדם הולך לבית מלון כיצד יוכל לברך על הדלקת נרות שבת?

לפוסקי האשכנזים מכיון שמברכים על "תוספת אורה" יכולה האשה להדליק במקום שהמלון מייחד להדלקה ולברך.

לפוסקי הספרדים אם קדמה אשה והדליקה, אינה יכולה לברך ולכן הפתרונות הם כדלהלן:

• או שתדליק ראשונה קודם לכולן, ואז יכולה לברך.
• או שתדליק שתי פנסים עם סוללות, ויכולה לברך על זה.
• או שתדליק את האור בחדר ותברך על הדלקתו. 

שאלות מצויות לימי החופשה

שאלה: האם חייבים ללבוש ציצית אף בימי שרב או שיש מקום להקל בזה?

אף בזמן שקשה ללכת בטלית קטן כגון כשיש חום רב, יש להשתדל שלא להסיר הטלית קטן. אמנם מי שמצטער הרבה יכול להסיר את הציצית ואין איסור בזה. [עיין שו"ת אז נדברו (חלק ב' סימן נה), ובספר אשרי האיש (פרק ב' אות כג)].

שאלה: אדם הרוחץ בים, האם צריך לברך על הציצית כשעולה מן הים או בריכה וכדומה?

הפושט הטלית קטן בעודו בים, בבריכה וכדומה, למנהג הספרדים אם שהה יותר מחצי שעה צריך לחזור ולברך. ומנהג האשכנזים לא לברך אלא אם כן שהה זמן רב יותר משעתיים. [בן איש חי (פרשת בראשית אות י') שו"ת אור לציון (חלק ב' פרק מ"ד אות י) הליכות שלמה (פרק ג' אות ג')].

שאלה: יצאנו לטיול וברכנו בדרך ברכת שהכל, מתי חייבים לברך שוב פעם על מה שאוכלים או שותים?

בשלחן ערוך (סימן קע"ח סעיף ד') מבואר שהולכי דרכים ההולכים ממקום למקום, מכיון שלא קבעו מקום לאכילתם, מותרים להמשיך באכילתם אף אם יצאו ממקום למקום. [הלכה ברורה (שם אות טז)] ואפי' אם אינו רואה עתה את המקום שהיה בו בשעה שבירך על המאכל, אף אם זה מחמת המרחק הרב שעבר בינתיים, רשאי לעשות כן לכתחילה. [משנה ברורה שם (סעיף קטן מ"ב)]. ולכן אם בירך על מאכל או משקה בתחילת הדרך, אינו צריך לחזור ולברך עד שנכנס למקום חפצו. ולכן מותר למהלך בדרך לברך ולאכול תוך כדי הילוכו מיני קטניות כגון גרעינים ובוטנים, או סוכריה שנותן בפיו, או ללגום מן המשקה בדרך הילוכו. [הליכות עולם (חלק ב' עמ' מא)].

שאלה: הנוסע במכונית ובירך על דבר מאכל, ויצא לטייל ושב אל המכונית, האם צריך לברך שוב על אכילתו?

אם התחיל לאכול במכונית והמכונית גומעת מרחקים, מותר לכתחילה אף שנכנסים ויוצאים מרשות לרשות כל הזמן. [בצל החכמה (חלק ו' סימן עג)].

ואף אם התחיל לאכול במכונית כשהיא נוסעת ועצר ויצא ממנה לחוץ אפילו אינו רואה מקומו (המכונית) דאינו חוזר ומברך. [בצל החכמה (חלק ו' סימן עב)]. וכן אם התחיל לאכול מחוץ למכונית יכול להמשיך ולאכול במכונית והוא הדין להיפך. [שו"ת אור לציון (חלק ב' פרק י"ב הלכה ט"ו)].

שאלה: מתפללים מנחה על אם הדרך, האם מותר, או שצריך להקפיד על מקום ראוי לתפילה?

לכתחלה לא יתפלל במקום פתוח כמו בשדה או ברחוב, משום שכאשר מתפלל במקום צנוע יש עליו יותר אימת המלך. [שלחן ערוך (סימן צ סעיף ה)]. ועוברי דרכים רשאים להתפלל במקום פתוח, ומכל מקום אם יש במקום אילנות וכדומה עדיף לעמוד ביניהם בשעת התפלה. ואם המקום מגודר אף שאינו מקורה מותר להתפלל בו לכתחלה, משום שיש במקום זה יישוב הדעת ואימת מלך. [משנה ברורה (סימן צ' סעיף קטן יא ויב).]

דיני שאלת טל ומטר וברכת השנים

ביום שני הקרוב ליל ז' בחשון בתפילת ערבית מתחילים לשאול את הגשמים.

הספרדים נוהגים לומר "ברך עלינו", והאשכנזים שאומרים כל השנה "ברך עלינו" משנים בתוך הברכה במקום "ותן ברכה" לומר "ותן טל ומטר לברכה" ניתן תקציר ההלכות הנחוצות למי ששכח או מסופק אם אמר ברך עלינו כיצד עליו לנהוג.

חז"ל תקנו לומר את שאלת הגשמים בברכת השנים, משום שכידוע הגשמים מסמלים את השפע הברכה והפרנסה, כמו שמבואר בגמ' בתענית (דף ז') כמה וכמה מעלות ליום הגשמים.

מתחילים לשאול בארץ ישראל מליל ז' במרחשון בתפילת ערבית, (ובחו"ל מתחילים לשאול הגשמים ששים יום אחר שמחת תורה) ואם שכח ולא הזכיר, צריך לחזור שוב ולהתפלל מחדש שמונה עשרה, ואין זה דומה לראש חודש שהשוכח בתפילת ערבית אין מחזירין אותו, והטעם משום שאין מקדשין את החודש בלילה ולכן אם שכח יעלה ויבא אין חוזר, מה שאין כן לגבי בקשת הגשמים שאם שכח לומר ברך עלינו צריך לחזור. כן כתב הברכי יוסף, והביאו משנה ברורה (סימן קי"ז סעיף קטן ו').

ואם שכח לומר ברך עלינו ונזכר ישנם כמה חילוקי דינים:

• אם נזכר בהיותו עדיין בברכת השנים, חוזר שוב לתחילת הברכה.
• אם נזכר לאחר חתימת הברכה קודם שהתחיל "תקע בשופר", הספרדים אומרים במקומו "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה" וממשיך תקע בשופר. שלחן ערוך (סימן קי"ד סעיף ו') ומחזיק ברכה (שם סעיף קטן ב'). והאשכנזים אומרים בברכת שומע תפילה "ותן טל ומטר". משנה ברורה (סימן קיז סעיף קטן ט"ו).
• אם נזכר אחר שהתחיל תקע בשופר וכו', אינו חוזר לברכת השנים, אלא ממשיך עד שמע קולנו ולפני שאומר ומלפניך מלכנו וכו', יאמר "ותן טל ומטר".
• אם נזכר אחר שחתם שומע תפילה קודם שהתחיל רצה, יאמר מייד "ותן טל ומטר".
• אם התחיל רצה וכו', חוזר לברכת השנים. שלחן ערוך (סוף סימן קי"ז) ואפילו אם התחיל רק תיבת "רצה" בלבד צריך לחזור לברכת השנים. שו"ת יביע אומר (חלק א' סימן כב אות ח).
• אם אמר ברוך אתה ה' ועוד לא חתם "שומע תפילה" יאמר "למדני חוקיך" ויאמר "ותן טל וכו' ומלפניך מלכנו וכו'".
• אם המשיך את תפילתו ונזכר אחר כך קודם שגמר תפילתו חוזר לברכת השנים. (כף החיים סעיף קטן ט"ל).
• אם סיים תפילתו, דהיינו שהגיע ל"יהיו לרצון" השני, אף שעוד לא עקר רגליו לומר עושה שלום, צריך לחזור לראש התפילה. על פי הבית יוסף בסימן תכ"ב.
• אם הוא מסופק אם אמר ברך עלינו או לא, צריך לחזור לברך עלינו, עד שלשים יום. (שלחן ערוך סימן קי"ד סעיף ח').
• אם אמר תשעים פעמים בליל ז' בחשוון "רופא חולי עמו ישראל – ברך עלינו", הרי הוא בחזקתו שאמר כראוי ואין צריך לחזור. משנה ברורה (סימן קי"ד סעיף קטן מ').

עניינים הקשורים לערב שבת וקבלת  שבת

האם מותר לכוין רדיו או טלויזיה שיפעלו באופן אוטומטי במשך השבת, ומה הדין אם אנו חפצים לשמוע זמירות שבת, או שיעור תורה ומכוונים שעון שבת כדי שמערכת הסטריאו תפעל מעצמה בליל שבת?

אסור להפעיל את הטלויזיה אפילו אם עושה כן על ידי שעון שבת. (יביע אומר חלק א' סימן כ'). וכן אסור להפעיל את המערכת של השירים והשיעורים על ידי שעון שבת, משום שבדבר זה יש זלזול בכבוד השבת.

מדוע בקבלת שבת כל הציבור הופכים את פניהם לצד השני, ולאיזה צד צריכים להפנות את פניהם?

אף שהתפילה תמיד לכיוון בית המקדש, מכל מקום כאשר מקבלים את השבת פונים לצד מערב, וכך מבואר בשער הכוונות דף ס"ד עמוד ג'.

השכינה נמצאת במערב. (גמרא בבא בתרא דף כ"ה עמוד ב', זוהר חלק ג' דף קי"ט עמוד ב', ספר מורה נבוכים חלק ג' פרק מ"ה).

מה שורש המנהג שאומרים בקבלת שבת פרק "במה  מדליקין"?

הטעם משום שיש בו את דיני הדלקת נרות שבת, וגם שלשה דברים שצריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה. וכן אם לא הפריש מעשרות שלא יאכל אותם הפירות, ואם לא ערבו עירובי חצירות לא יטלטל בחצר.

נוהגים לומר בקבלת שבת פיוט "לכה דודי", מה הטעם לאמירתו?

נוהגים לומר פיוט לכה דודי, אף שאין לו טעם על פי הסוד, משום שמדבר בעניין קבלת שבת. פיוט לכה דודי חובר בצפת ע"י המקובל האלקי ר' שלמה אלקבץ זצ"ל וחתם בו שמו בראשי תיבות, והתפשט בכל תפוצות ישראל. ואף שלכאורה היה לנו להימנע מלאומרו בין מזמור לדוד, למזמור שיר ליום השבת מחשש להפסק, מכל מקום כיון שמדבר בעניין קבלת השבת אינו נחשב הפסק.

מדוע ביום טוב שחל בשבת, אין אומרים "במה מדליקים"?

יום טוב החל בשבת, שמעתי אין אומרים לכה דודי משום שנראה כביוש ליום טוב, שאומרים פני שבת נקבלה דמשמע ולא פני יום טוב, ובמה מדליקין אין אומרים במקרה כזה, וכן שבת חול המועד ושבת חנוכה אין אומרים במה מדליקין ששמנים הפסולים לשבת כשרים לנר חנוכה. כן כתב הב"י (סי' ער) בשם הרוקח (סי' ש"כ) ושבולי הלקט (סי' ס''ו) שאין לאומרו.

אדם שעשה עבירה ורוצה לחזור בתשובה וכעת נמצא בשבת עצמה, או בימים שאין אומרים בהם תחנון האם יכול להתוודות על חטאו?

נחלקו הפוסקים האם יכול להתוודות או לא, יש אומרים שבאמת אסור להתוודות ויש אומרים שבודאי מותר להתוודות וידוי פרטי כדי לא לסתום לו את הפתח שיכול להתוודות ולהתחרט. ולהלכה אנו נוקטים שבשבת וימים טובים אסור להתוודות, אבל בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון ואינם ימים טובים, יכול להתוודות. ולכן אדם שחזר בתשובה בחודש ניסן או תשרי (אחר יום כיפור) יכול לומר וידוי באותו היום, מלבד יום שבת או יום טוב. שדי חמד (ח"ו אסיפת דינים מערכת ו' אות ג')

שאלות הקשורות לאמירת סליחות

שאלה: המשכים קום קודם עלות השחר לאמירת סליחות, ונטל ידיו בקומו משנתו, האם צריך לשוב וליטול ידיו שוב בהגיע עלות השחר?

אינו צריך לשוב וליטול ידיו שוב בהגיע עלות השחר. (שו"ת יין הטוב להגר"י ניסים זצ"ל חלק א' סימן ו').

שאלה: מי שקם באשמורת וכבר הציבור אומרים סליחות ואין פנאי לומר תיקון חצות וסליחות וצריך לבטל אחד מהם, האם יאמר סליחות או תיקון חצות?

טוב שיאמר תיקון חצות, שמעלת תיקון חצות גדולה יותר מן הסליחות. (כף החיים סימן תקפ"א סעיף קטן ד')

שאלה: השומע סליחות דרך הלויין או הרדיו, האם יכול לענות אמן אחר הקדיש וי"ג מידות וכדומה, או לא?

רשאי לענות אמן אחר הקדיש, והברכות, ולענות י"ג מידות אף שיש שהייה של כמה שניות מרגע האמת עד הרגע שבו נשמע השידור, בכל זאת מועיל הדבר. חזון עובדיה (ימים נוראים עמוד כ"א).

שאלה: באילו שעות ביום ניתן להתפלל סליחות?

הזמן הראוי ביותר לאמירת סליחות הוא מחצות הלילה ואילך שאז הוא עת רצון לפני ה', והזמן המשובח ביותר הוא באשמורת הבוקר קודם עלות השחר. ואם אינו יכול לומר באשמורת, יאמר בחצות לילה, ואם לא הספיק לומר בלילה יאמר במשך היום. אגרות משה (חלק ב' סי' ק"ה) יחוה דעת חלק א' סימן מ"ו).

שאלה: נכנסתי לבית כנסת קודם חצות לילה והפצירו בי להשלים מניין לסליחות קודם חצות לילה, האם אני יכול להשלים להם מניין?

בחצי הראשון של הלילה אסור לומר סליחות וי"ג מידות, ואסור להצטרף למניין כזה האומרים סליחות קודם חצות, ואף אם יאמרו לו שהוא עשירי למניין, בכל זאת יצא מבית הכנסת. מגן אברהם בשם רבינו האריז"ל (סימן תקס"א סק"ה) ולדעת מרן הרב עובדיה זצ"ל יש לו לצאת מבית הכנסת כדי שהמניין יתבטל. ויש מקהילות בני אשכנז שהקילו בזה בשעת הדחק כהוראת שעה. אגרות משה (חלק אורח חיים חלק ב' סימן ק"ה).

שאלה: נוהגים לעשות התרת נדרים קודם ראש השנה, באלו ימים נהגו לעשות כן?

נוהגים לעשות התרת נדרים ביום כ' באב שהוא ארבעים יום קודם ראש השנה, ובראש חודש אלול שהוא ארבעים יום קודם יום הכיפורים, ובערב ראש השנה ובערב יום כיפור. על פי הזוהר הקדוש (פקודי דף רמט עמ' ב') וכף החיים (סימן תקפ"א סעיף קטן י"ב – י"ט).

שאלה: ממתי חל המנהג לאחל לחבירו "לשנה טובה תיכתב ותיחתם?

מתחילת חודש אלול כבר מתחילים לאחל "שנה טובה" כפי המבואר בפוסקים שמתחילת חודש אלול כשכותב אדם איגרת לחבירו צריך לרמוז לו בהתחלתו שמבקש עליו לשנה טובה תכתב ותחתם. כ"כ בדרשות מהרי"ל (הלכות ימים נוראים) וא"ר (סק"א) וכף החיים (סימן תקפ"א סעיף קטן י"ח).

שאלה: בנוסח התרת נדרים, האם נכון לומר "בצירוף קודשא בריך הוא" או "ברשות קודשא בריך הוא"? יותר נכון לומר "ברשות קודשא בריך הוא ושכינתיה" שאין זה מן הכבוד לצרף את הקב"ה אלינו. כף החיים (סימן תקפ,,א סעיף קטן כ').

שאלה: כמה אנשים צריכים להיות בשעת התרת נדרים?

משתדלים לכתחילה שיהיו עשרה אנשים המתירים, ואם אי אפשר אז עושים בשלשה. כף החיים (שם).

מעלתו של יום "ערב ראש השנה" והסגולות בו

האם ישנם דברים מיוחדים שכדאי לעשותם בערב ראש השנה?

מעלתו של היום האחרון של השנה גדולה מאד, ויזהר בו האדם ביותר שלא לאבד אפי' רגע אחד, וישתדל בלימוד התורה ובתפילה בכוונה ובקיום המצוות, כי יש בכח יום זה לכפר על כל עוונותיו של כל השנה. ונאמרו כמה וכמה דברים בדברי הפוסקים שטוב לעשות בערב ראש השנה:

• יעשה חשבון נפש על מעשיו במה צריך לתקן, ויעשה תשובה על חטאיו.השל"ה הקדוש (דיני ראש השנה נר מצוה אות ז').
• טוב לקרא בתורה מהחומש פסוקים מתחילת פרשת כי תבא עד והגר אשר בקרבך (דברים פרק כ"ו, פסוקים א-יא) רבינו חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי (סימן י"ב אות ב').
• יש נוהגים להתענות ערב ראש השנה, שולחן ערוך (סימן תקפ"א סעיף ב').
• מנהג ישראל קדושים ללכת ביום ערב ראש השנה לבית עלמין, ולבקש רחמים מהשם יתברך על קברות הצדיקים, כדי שיבקשו עלינו רחמים, וכן שירחם עלינו בזכותם, ובגמ' ובזוהר מבואר שנפשות המתים עולות למעלה בראש השנה לחקור ולדרוש מה נעשה בדיננו, ולכן אנו מקדימים ומתפללים שם, כדי שיהא להם כח לבקש עבורנו ועוד מבואר בזוהר שאלמלא תפילת המתים על החיים לא היינו מתקיימים בעולם אפי' חצי יום. ספר חסידים (סימן תשט – תשיא) זוהר חומש שמות (ט"ז עמוד ב').
• כאשר מתפלל על קבר הצדיק יבקש מה' יתברך שיתן אליו רחמים בזכות הצדיק וזכות תורתו ומעשיו, ולא יבקש מהצדיק עצמו משום שיש בזה איסור שלא לדרוש אל המתים. ספר שופר בציון (פרק א' סעיף ז') הביא לזוהר הקדוש ועוד דברים בעניין זה.
• טוב לנשים לעשות בערב ראש השנה הפרשת חלה, לכפר על חטא חוה שנבראה בראש השנה וגרמה לחטא אדם הראשון שהוא "חלתו של עולם". (מטה אפרים סימן תקפ"א אות נא).
• ירבה בנתינת צדקה ביום זה, כי היא מסוגלת מאוד ביום זה לכפרה, וגם יכולה שתגן בעדינו בעמדנו למשפט שיוציא לאור משפטינו. שופר בציון (עמוד יח).
• מצוה על כל איש לטבול בערב ראש השנה במקוה של טהרה כשר, ויועיל לו להשליך מעליו כל הטומאות והמחשבות זרות שנדבקו בו מכל השנה, ויש בעניין זה סודות ורמזים נפלאים לתועלת האדם ביום הדין, ובלבד שיהרהר תשובה בשעה זו. ספר המנהגות (דף ב' עמוד א').
• נוהגים להסתפר קודם ראש השנה, כדי להראות בזה שאנו בטוחים בהשם יתברך שיוציאנו זכאים בדין, ושיעשה לנו ניסים ונפלאות, והמסתפר ביום ערב ראש השנה ישתדל להסתפר קודם חצות היום, ועל פי הקבלה טוב מאד לגלח שערות הראש הרומזות לדינים וגבורות. שולחן ערוך (סימן תקפ"א סעי' ד') וזוהר הקדוש פרשת בהעלותך (קנ"א עמוד ב').

מצוות עונג שבת והכנת צרכי שבת

מה זוכה אדם שמקיים מצוות עונג שבת?

בגמרא מסכת שבת (דף קי"ח) מצאנו כמה מעלות במי שמענג את השבת:

• "אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי, כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים (כלומר שזוכה לעושר).
• "אמר רב נחמן כל המענג את השבת, ניצול משיעבוד מלכויות".
• "רב יהודה אמר רב כל המענג שבת, נותנין לו משאלות ליבו".
• "אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כל המשמר את השבת כהלכתה אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו". והטעם כתב הבית יוסף מפני שבזה ששומר שבת מוכיח שאינו מאמין בעבודה זרה, אלא בבורא בלבד, ולכן מתכפר לו.

מהי מצוות עונג שבת, והאם היא חיוב מן התורה?

מצוות עונג שבת נאמר בנביא "וקראת לשבת עונג", ודעת הרמב"ן שמצוות עונג שבת היא מן התורה, וכך פסק מרן הרב עובדיה (בחזון עובדיה שבת א' עמ' ב') שחיוב מצוה זו היא מן התורה. ולכן צריך לכבד ולענג את השבת במאכלים ערבים ובמגדנות, כל מקום כפי מנהגו.

גדר "עונג שבת" הוא להוסיף מהרגילות שלו ביום חול, ולכן אם רגיל ביום חול לאכול תבשיל אחד, יכין לשבת שני תבשילים, ואם רגיל בשני תבשילים יכין ג' תבשילים, כלומר יוסיף תבשיל אחד שיהיה ניכר כבוד שבת. (מגן אברהם סימן רמב בשם הזוהר).

מה המקור למנהג שכולם מתאמצים כדי להכין צרכי שבת?

בגמרא במסכת קידושין (דף מ"א) מבואר שגדולי האמוראים היו מתאמצים לכבוד שבת קודש, משום שמצוה בו יותר מבשלוחו, ומבואר בדברי הזוהר (בשלח מ"ז) והפוסקים (רמב"ם פרק ל' מהלכות שבת הלכה ו') שיעשה זאת בעסק גדול כאדם המקבל הכלה לביתו ברוב פאר והדר, ויאמר בפיו שעושה כן לכבוד שבת קודש, ואפי' אם הוא אדם נכבד מאד יעשה כן.

וכתב החיד"א במחזיק ברכה (סימן ר"נ אות א) בשם ספר הכוונות הישן, שהזיעה שאדם מזיע בצרכי שבת, בה מוחק הקב"ה כל העוונות כמו הדמעות, ולכן צריך לטרוח הרבה בשביל כבוד השבת. והביאו בספר בן איש חי (פרשת לך לך אות ד').

נהגו לכסות את השולחן שאוכלים עליו, במפה מיוחדת, האם יש חיוב גם לכסות את השולחן במטבח?

בזוהר (חלק ג' דף ער"ב) מובא שצריך לפאר את הבית בכל מיני כרים וכסתות רקומים וכדו', כמו שמתקינים חופה לכלה, לכן נזהרים המקובלים לכסות את כל השולחנות שבביתם, ואת הכסא שיושב עליו לכבוד שבת קודש. (שיבת ציון עמ' ו').

האם יש דין "זכר לחורבן" בשלחן שבת?

אף שנהגו ישראל שבכל סעודה אפילו סעודת מצוה מחסרים איזה מין מאכל אחד הראוי להיות על השולחן, או להניח מקום פנוי בשלחן בלי קערה אחת מן הקערות הראויות לתת שם, ומביאים אותם לאחר תחילת הסעודה, זכר לחורבן, כפי המובא בשלחן ערוך (סימן תק"ס). מכל מקום בסעודת שבת ויום טוב אין צריך לחסר את השולחן, ואף יש בזה איסור אם ניכר שמקומו פנוי משום כך, משום שאין אבילות בשבת. ספר נזר  ישראל (סי' לד אות טז).

בישלנו ספגטי בסיר בשרי שהיום בשלו בו בשר (הסיר היה נקי לפני הבישול של הספגטי) וכעת אנו רוצים לערב את הספגטי עם גבינות וחמאה, האם מותר לעשות כן?

לספרדים מותר לעשות כן לכתחילה (שלחן ערוך יורה דעה סימן צ"ה סעיף א') והליכות עולם (חלק ז' פרשת קורח אות י"א). והאשכנזים נוהגים איסור בזה. (הרמ"א שם) אמנם אף לאשכנזים יש להקל במקרה שבישלו את הספגטי בקדירה שאינה בת יומה (שעבר 24 שעות מהפעם האחרונה שבישלו בה בשר) שבמקרה זה מותר לערב את הספגטי עם חלב. (דרכי משה שם אות א').

האם השותה באולם ללא כשרות יכול לשתות משקה בכוס זכוכית רגילה, או שצריך דוקא מכוס חד פעמי כי לא טבלו את הכלים?

במקום בלי הכשר אין להשתמש כלל בכלים שלהם, וטוב להרחיק עצמו מזה לגמרי שלא יגיע חס ושלום לאכילת איסור בטעות, ואף שאין איסור מצד טבילת כלים, כי ישנם פוסקים רבים שסוברים שאין צריך להטביל כלים אלו שעשויים לעשות בהם סחורה, וכמבואר ביחוה דעת (חלק ד' סימן י"ד), ויביע אומר (חלק ז' סימן י"א),  ובכל אופן שכפי שביארנו למעלה צריך להרחיק עצמו לגמרי שלא יגיע לידי איסור.

מדוע בקבלת שבת כל הציבור הופכים את פניהם לצד השני, ולאיזה צד צריכים להפנות את פניהם?

אף שהתפילה תמיד לכיוון בית המקדש, מכל מקום כאשר מקבלים את השבת פונים לצד מערב. שער הכוונות דף ס"ד עמוד ג'. וטעם הדבר משום שהשכינה נמצאת במערב ולכן צריך לפנות למערב לקבל את השכינה הקדושה. (גמרא בבא בתרא דף כ"ה עמוד ב', זוהר חלק ג' דף קי"ט עמוד ב', ספר מורה נבוכים חלק ג' פרק מ"ה).

אדם שעשה עבירה ורוצה לחזור בתשובה וכעת נמצא בשבת עצמה, או בימים שאין אומרים בהם תחנון האם יכול להתוודות על חטאו?

נחלקו הפוסקים האם יכול להתוודות או לא, יש אומרים שבאמת אסור להתוודות ויש אומרים שבודאי מותר להתוודות וידוי פרטי כדי לא לסתום לו את הפתח שיכול להתוודות ולהתחרט. ולהלכה אנו נוקטים שבשבת וימים טובים אסור להתוודות, אבל בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון ואינם ימים טובים, יכול להתוודות. ולכן אדם שחזר בתשובה בחודש ניסן או תשרי (אחר יום כיפור) יכול לומר וידוי באותו היום, מלבד יום שבת או יום טוב. שדי חמד (ח"ו אסיפת דינים מערכת ו' אות ג').

גידלתי שום או פלפלים בעציץ בתוך הבית, או לימונים ופירות שגדלו בעציץ, האם חייבים לעשר את זה, או שמכיון שאינם גידולי שדה פטור ממעשרות?

מן התורה רק דבר הגדל בשדה חייב במעשר, שנאמר (דברים י"ד כ"ב) "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל-תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָֽה", אמנם דעת הרמב"ם (הלכות מעשר פרק א' הלכה י') שגם דבר הגדל בבית צריך לעשר מדרבנן, ויש חולקים וסוברים שפטור לגמרי ממעשרות. (הראב"ד שם). ולהלכה כתבו הפוסקים שיעשר בלי ברכה. דרך אמונה (פרק א' מהלכות תרומות סעיף קטן רכ"א).

ליל ראש השנה

מה המיוחד בתפילת מנחה האחרונה של השנה?

לכתחילה ראוי לבוא לבית הכנסת בעוד היום גדול, להתפלל מנחה בכוונה, כי היא התפילה האחרונה של השנה, ויש בכוחה לתקן כל תפילות השנה, אם היו פגומות, לכן יזהר מאוד לאומרה בכוונה ובזמנה. מטה אפרים (סימן תקפא אות נז).

מדוע בראש השנה אומרים את הפרק "הרנינו לאלוקים עוזנו"?

משום שהלוים היו אומרים אותו במוסף של ראש השנה, ויש בפרק זה ארבעה דברים הרומזים ליום זה: "תקעו בחודש שופר" מרמז על תקיעת שופר, וכן כתוב "כי חוק הוא משפט לאלוקי יעקב" שמרמז על המשפט ביום זה, ונאמר "עדות ביהוסף שמו" רמז ליוסף הצדיק שיצא מן הבור ביום ראש השנה. ועוד נאמר בו "הסירותי מסבל שכמו" שביום זה פסקה העבודה מאבותינו במצרים. גמרא ראש השנה בכמה מקומות (דף ח' ודף י"א ודף ל').

מה מקור המנהג לעשות "סימנים" של מיני פירות וירקות בראש השנה?

הסיבה משום שיש בהם רמז לסימן טוב לכל ימות השנה. (הוריות י"ב עמוד א'), ונהגו להניח על השולחן רוביא, כרתי, סלק (יש הנוהגים בעלי סלק ויש הנוהגים בסלק אדום), דלעת, תמרים, רימון, תפוח בדבש או סוכר, וראש כבש או ראש דג. והמנהג ליטול ידיים ולאכול כזית פת, ואח"כ לברך עליהם.

מוסיפים בתפילה בברכת אבות "זכרינו לחיים מלך חפץ בחיים, כתבינו בספר חיים למענך אלהים חיים", מדוע?

יש בקטע זה ד' פעמים את המילה "חיים" משום שאנו מבקשים להינצל מד' מיני סכנות חיים העלולים להתעורר במשך השנה: סכנה שאדם נקלע אליה מחמת עבירה, מחמת שהגיע זמנו, כשנופל ביד אוייב, שיש נספה בגלל סיבה כל שהיא או כפרה על אחרים, וגם על זה מבקשים. כן כתב במחזור אהלי יעקב (ראש השנה דנ"ב ע"ב) לרבי יעקב יצחקי בשם השל"ה.

אם שכח לומר זכרינו לחיים ונזכר אחר שאמר ברוך אתה ה' האם יכול לומר למדני חוקיך ולחזור שוב "זכרינו לחיים וכו'"?

אינו רשאי לסיים למדני חוקיך, מכיון שאם שכח אינו חוזר, לכן אין לו לומר "למדני חוקיך" שאין מוסיפים פסוק זה אלא במקום שאם טעה מחזירין אותו. בן איש חי (פרשת נצבים אות כ') ומרן הרב עובדיה (חזון עובדיה עמוד ס"ו).

בסוף היום הראשון של ראש השנה בשעת המנחה נוהגים לעשות סדר "תשליך" מה מקור המנהג?

במדרש תנחומא (וירא סימן צט) מבאר מדוע לקח לאברהם אבינו שלשה ימים דרך מבאר שבע להר המוריה? וביאר שהשטן עיכב אותם ונעשה לפניהם כנהר גדול שלא יוכלו לעבור, ירד אברהם אבינו לנהר עד שהגיעו המים עד צואריהם, תלה אברהם את עיניו לשמים ואמר: רבון העולמים נגלית עלי וציוית אותי להעלות את בני לעולה, ולא הרהרתי אחר דבריך, ועכשיו באו מים עד נפש, אם טובע יצחק בני היאך יתייחד שמך? מייד גער הקב"ה בשטן והלך לו". על פי זה כבר נהגו בזה כל ישראל. (רמ"א סימן תקפ"ב).

האם מותר לצאת לנופש ביום שישי ועשיית מלאכה אחר הצהריים

האם מותר לצאת מחוץ לעיר ביום שישי כדי לשבות בעיר אחרת?

אסור לנסוע בערב שבת לעיר אחרת שרחוקה שנים עשר קילומטר (שלשה פרסאות), אלא אם כן לקח צרכי שבת עימו, או שבאותה עיר הכינו לו צרכי שבת. גמרא סוכה (דף מ"ד) ואם מוזמן להתארח ומבשלים בשבילו אין איסור זה.

אם לא הכין צרכי שבת, אבל בעיר שהולך לשבות בה, ישנן חנויות המוכרות אוכל מוכן לשבת, האם עדיין יש איסור לצאת מחוץ לעיר או לא?

בבית יוסף (סימן רמ"ט) מבואר שאם שלח שליח להודיע ביאתו, מותר לצאת מעירו בערב שבת ללא חשש, והוסיף בספר כף החיים (סעיף קטן ח') שהוא הדין אם באותו מקום מוכרים אוכל מבושל כל היום, יש להתיר.

ומכל מקום אף כאשר הכינו לו צרכי שבת צריך לצאת מוקדם שיעור זמן שיגיע למחוז חפצו מספר שעות קודם כניסת השבת, מחשש עיכוב או תקלה בדרך חס ושלום.

מאיזו שעה ביום שישי אסור לעשות מלאכה?

אסור לעשות מלאכה בערב שבת מתשע שעות וחצי שביום (בקיץ – בסביבות שעה 16.00 ובחורף בסביבות שעה 14.00),  כדי שיהיה פנוי לעסוק בצרכי שבת, וכל העושה מלאכה בזמן הנ"ל אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם. על פי הגמרא בפסחים (דף נ') וכן פסק בשלחן ערוך (סימן רנ"א).

האם מותר לעשות עסקים ביום שישי סמוך לשבת, או שנחשב לעשיית מלאכה?

מעיקר הדין המיקל יש לו על מה שיסמוך, אמנם כתב מרן הרב עובדיה (חזון עובדיה שבת א' עמוד מד בהערות) שכל זה הוא באופן שיש לו אחרים או בני ביתו שעוסקים בביתו ומכינים לו צרכי שבת.

האם מותר לחנויות מכולת וסופרים להישאר פתוחים עד סמוך לכניסת שבת או שיש בזה משום איסור מלאכה?

מרן הרב עובדיה (שם) פוסק שהדבר פשוט שחנויות מכולת שמוכרים כל מיני מאכל ומשקה, נחשבים לצרכי שבת, ומותר להם למכור עד סמוך לכניסת השבת, ומכל  מקום עליהם להקפיד שהעובדים לא יחללו שבת מחמת כן, אלא יסגרו את החנות כשעתיים או שלש קודם השבת, בזמן שהעובדים יספיקו לשוב לביתם ולהתארגן קודם השבת, ולהגיע לבית הכנסת בזמן.

אלו מלאכות מותר לעשות ביום שישי גם לאחר שעה תשיעית?

• דווקא מי שעושה מלאכה להשתכר אסור, אבל אם אינו מקבל שכר על כך, מותר כל היום, ולכן מותר לתקן בגדיו או בגדי חבירו לצורך השבת כל היום.
• מותר לאדם לכתוב ספרים דרך לימודו כל היום. (בית יוסף).
• מותר לכתוב אגרת שלומים בערב שבת. (דרכי משה).
• כן מותר לאדם לחשב חשבונותיו והוצאותיו כשם שמותר בחול המועד. (כף החיים).
• מותר להסתפר בערב שבת אף אחר זמן המנחה, אף שהספר נוטל שכר, מכיון שניכר לעין כל שעושה כן לכבוד שבת. (בית יוסף).

האם מותר לקנות ברד או קפה בחנויות שמצהירים שהמוצרים כשרים אבל החנויות עובדות בשבת?

אסור לקנות במקומות אלו כל מוצר שהוא בלי אריזה, כי אינם נאמנים לומר שהמוצר כשר, ובפרט בענייננו שהמכונה נאסרה עקב העבודה שעבדו בה בשבת והיא צריכה לעבור הגעלה. (אף שיש המקילים שאין המכונה צריכה הגעלה כמ"ש בהליכות עולם חלק ד עמוד ל"ט, מכל מקום יש להחמיר ולהרחיק כי יש עוד כמה סיבות נוספות).

ודברים באריזה סגורה וחתומה מעיקר הדין מותר לקנות, אבל ראוי להרחיק ולא לקנות ממקומות אלו כל דבר, כדי שלא לסייע בידי עוברי עבירה.

אדם ההולך בגילוי הראש, האם מותר לו לשמוע ולדבר דברי תורה, או שצריך לכסות ראשו?

ראוי מאד להקפיד לשים כיפה וכיסוי ראש כדי שתהיה עליו יראת שמים בשעה ששומע דברי תורה (שו"ת זכרון יהודה סימן כ') וכמו שמובא בגמרא שבת (דף קנ"ו) שכיסוי ראש גורם ליראת שמיים, אמנם אם אין בידו כיפה ועלול מחמת כן להתבטל מהשיעור תורה, אפשר להקל ולשמוע השיעור גם בלא כיסוי ראש. (יביע אומר חלק ו' אורח חיים סימן ט"ו אות ז')

אדם שהלך במקום הפקר וראה עץ שהבשילו פירותיו וקטף מהפירות והביאם לביתו האם חייב במעשרות?

כלל בידינו שפירות הפקר פטורים ממעשרות (שלחן ערוך יורה דעה סימן של"א), ולכן אם לקח מעט פירות אינם חייבים במעשרות, אבל אם הניח הפירות בארגז באופן שזה נחשב כמו שרגילים לקבץ לצורך מסחר חייב לעשר. ראב"ד (הלכות תרומות פרק ב' הלכה י"ב).

שקית חלב קפואה שהניחו אותה בכלי בשרי שבישלו בו בשר בתוך 24 שעות, וכעת עירו מים רותחים על שקית החלב, האם נאסר החלב או הכלי?

אם השקית חלב היתה נקיה, יש להתיר את הכל, משום שלהלכה אנו נוקטים שעירוי של מים רותחים שאינם על גבי האש מבשלים "כדי קליפה" וא"כ השקית נתבשלה לבדה ולא החלב, וממילא לא היה מגע של חלב ובשר זה בזה, אמנם אם על גבי השקית היו שיירי חלב, הכלי צריך הכשר מחמת השיריים של החלב שהיו על השקית ויש לערות מים רותחים על הסיר ולהכשירו.

בית כנסת המתקיימים בו מניינים רבים והנה במניין של שעה 6 לא הגיעו אלא תשעה אנשים, ובשעה רבע לשבע הגיע מתפלל נוסף למניין של 7 אמנם המתפללים של המניין הקודם הפצירו בו שיתפלל עימהם וידלג את פסוקי דזמרה ויודע שאם לא ישלים להם המניין חלקם יתפללו ללא מניין, ומאידך חפץ להתפלל כפי הסדר, וכעת שואל האם עליו לדלג התפילה ולהשלים מניין או שיתפלל בשלימות במניין הבא וישאיר את המניין הזה לגורלו?

עליו לדלג את פסוקי דזמרה ולהתפלל במניין הזה ואח"כ ישלים את החסר. טעם הדבר: מבואר בשלחן ערוך (סימן נ"ב) שהבא לבית הכנסת ומצא שהציבור התקדמו מדלג על כמה מזמורים וכו' ואח"כ משלים את התפילה, ואף שמבואר בכף החיים שתפילה שאינה מסודרת מבלבלת את צינורות השפע, מכל מקום אין זה מעכב את התפילה בדיעבד, ומאידך תפילה בציבור יש לה חשיבות עצומה, ויש פוסקים שנוקטים שזה חיוב מעיקר הדין להתפלל במניין (תלוי בסתירה שבשו"ע סימן צ' סעיף ט' - ט"ז, ועי' באגרות משה חלק א' סימן כ"ח כ"ט). ובפרט שמצאנו בגמרא ברכות (דף מ"ז) שרבי אליעזר שחרר את עבדו כדי לקיים מצווה של תפילה במניין, ולכן נראה שעדיף שיזכה את הרבים להתפלל במניין ועדיף יותר מאשר להתפלל אח"כ מתחילה ועד סוף.

מאימתי מתחילים מנהגי האבילות של בין המיצרים?

מנהגי האבילות של בין המצרים מתחילים בי"ז בתמוז בלילה. חיים שאל (חלק א' סימן כ"ד), ארחות רבנו חלק ב' עמוד קכז אות ו') ואור לציון (חלק ג' פרק כ"ה אות ג') ושבט הלוי (חלק ח' סימן קסח) ועוד. ולצורך נישואים נוהגים לעשות החופה לפני השקיעה קודם ליל י"ז בתמוז, ובאופן זה מותר אף לעשות הסעודה בליל התענית. הגאון הרב ניסים קרליץ שליט"א (דיני בין המצרים עמ' יד הגהות יא-יב).

כשאומרים תיקון חצות בימים אלו מה אומרים בדיוק?

מבואר בכוונות האר"י ז"ל שיש להתאבל על החורבן בבין המצרים אחר חצות לילה ואחר חצות היום, ויבכה כמו חצי שעה. משנה ברורה (סימן תקנ"א סעיף קטן ק"ב)]. וביום אומר תיקון רחל בלבד, ובלילה אומר תיקון רחל ותיקון לאה, חוץ מערב שבת, ערב ראש חודש, ראש חודש וערב תשעה באב שאין אומרים בו תיקון חצות. ערוך השלחן (סימן תקנ"א אות ל"ט) חזון עובדיה (עמוד קכח).

כמה פרטים לראש השנה

עניינים שונים ביום טוב

האם מותר לאכול דברים חריפים בראש השנה?

עיקר המנהג הוא לאסור דברים חמוצים בלבד, כגון לאכול לימון בפני עצמו ושאר פירות חמוצים או מרים, אבל לא לגבי חריף, ומותר לאכול חריף בראש השנה, ומכל מקום יש אף המחמירים שלא לאכול חריף בראש השנה. פסקי תשובות (סימן תקפ"ג).

האם יש איסור לאכול ענבים בראש השנה, ומה מקור האיסור?

יש נוהגים שלא לאכל ענבים בראש השנה, משום שמבואר בגמרא (ברכות נ"ו) שענבים שחורים זה סימן רע, ובפרט שיש אומרים שעץ הדעת שממנו אכל אדם הראשון היה של ענבים, אמנם כל עניין זה הוא דווקא בענבים שחורים, אבל ענבים ירוקים מותר לאכול, ואדרבא מעלה היא לאוכלם. כף החיים ( סימן תקפ"ג סעיף קטן כ"א).

מדוע לא אוכלים אגוזים בראש השנה, ומה הדין בעוגות שיש בהם אגוזים?

נמנעים שלא לאכול אגוזים בראש השנה, משום שזה מרבה כיחה וניעה, ועוד שאגוז הוא גימטריא חט"א. אמנם אם הניח אגוזים בעוגה וכדומה, אין איסור משום שהאפיה או הבישול מבטלים את הכיחה וניעה. (באר משה חלק ג' סימן צ"ז).

לקראת ערב קודם השקיעה ביום הראשון של ראש השנה, אני רוצה להוציא דברים מן ההקפאה, האם מותר לעשות כן, או שנחשב ל"מכין מיום טוב לחבירו"?

מותר להוציא דברים מההקפאה לצורך הפשרה ללילה השני. מהרש"ג (חלק א' סימן ס"א) ובשו"ת יביע אומר (חלק י' סימן כ"ו).

פתיל צף – האם מותר לחבר את הפתילה ל"צף" ביום ראש השנה, או שחייב להכין מראש?

מותר ליקח פתיל צף ולהכניסו בתוך הצף ביו"ט ואין לחוש משום מתקן כלי, והמחמיר תבא עליו ברכה. שבט הלוי (חלק ט' סימן קכ"ח אות א').  

יש לי זוג פמוטים שאני רגילה להדליק בהם נירות, כיצד אוכל להכין אותן להדלקה לקראת היום השני של ראש השנה, וכיצד אוכל לפנות את הפתיל צף שהדלקתי בו אתמול, ללא חשש של מוקצה?

מותר לטלטל את הפתיל צף ולקחת אותו בפני עצמו, משום שטלטול מוקצה לצורך הדלקה ביום טוב מותר, אמנם ראוי שיעשה שינוי, דהיינו שיקח את הכוסיות עם המים והפתילה, וישפוך הכל יחד אל הפח הנמצא בכיור.

תקיעות

אדם שהוצרך לנקביו באמצע תפילת מוסף, בין תקיעות שבישיבה לתקיעות שבעמידה, והלך לבית הכיסא, האם יברך בשובו "אשר יצר" או שנחשב להפסק באמצע התקיעות?

מותר לברך אשר יצר ואינו נקרא הפסק. ציץ אליעזר (חלק י"א סימן מ"ה), ושבט הלוי (חלק ה' סוף סימן מ"ו).

בתפילת מוסף בדרך כלל אני מסיים לפני השליח ציבור את תפילת שמונה עשרה, האם מותר לי ליטול ספר בינתיים וללמוד בהרהור הלב, או שנחשב להפסק באמצע התקיעות?

בזה יש לחלק: בהפסקות שבאמצע התפילה, אסור לעשות כלום וצריך להמתין לשליח ציבור, אבל לאחר שסיים תפילתו וממתין לחזרת הש"ץ יכול ללמוד מתוך ספר, בהרהור הלב בלי להוציא בפיו. יביע אומר (חלק ב' סימן ד' אות י"ג).