האם מותר לעשות מים אחרונים על ידי קינוח במטפחת לחה?

הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א ככתבם וכלשונם

בס"ד, ‏כ"ט תמוז תשע"ז

1504-2/ע"ז

לכבוד היקר והנעלה, כש"ת ה"ה ר' מיכאל זכאי נ"י

שלום רב,

לשאלתו אם מועיל לקנח ידיו במטפחות לחות מים אחרונים, הנה אם יש בו טופח על מנת להטפיח מותר, אם אין לו מים, אך אם יש לו מים יטול לכתחלה במים, ובפרט לפי מה שכתב המגן אברהם בשם הרש"ל (סי' קפ"א סק"א) שאין לרחוץ ידיו בתוך הכלי, וכן פסק במשנה ברורה שצריך שישפוך המים על ידיו שירד לתוך הכלי, וכן כתב הכף החיים שע"פ הסוד נראה שצריך שפיכה דוקא. וכ"כ הרב שלחן הטהור, ומ"מ מי שנוהג ליטול מים אחרונים ע"י הכנסת ידיו לתוך קערה של מים יש לו על מה שיסמוך, וכמבואר בספר ילקוט יוסף ברכות (סי' קפ"א סעיף ז') ע"ש.

ומ"מ אם אין לו מים מבואר שם (בסעיף י"ח) שינקה ידיו בעפר או במידי דמנקי, וכן יכול לנקות ידיו במטפחות לחות, אף אם אין בהם טופח על מנת להטפיח.

ולשאלתו אם מותר לגרוף מים במגב שיש לו בית יד שעשוי מגומי כעין ספוג, מבואר בילקוט יוסף שבת כרך ב' (סי' ש"ב סעיף כ"ב) שכל דבר העשוי מגומי או מניילון או חומר סינטטי אין בו משום שרייתו במים זהו כיבוסו, ולכן מבואר שם (בסעיף כ"ה) שמותר לנגב בשבת את השלחן במגב פלסטיק, וכן מים או שאר משקים שנשפכו לארץ, מותר לנגבם בשבת במקל גומי ע"ש. ורק יעשה בנחת ולא יתכוין לסחוט.

בברכת התורה, 

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול