משולחנו של מרן - מה דיני המקררים החדשים הטכנולוגים בשבת?

הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א ככתבם וכלשונם

לכבוד

היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת הרב מאיר אלמליח נ"י

שלום רב,

מה ששאל, לגבי המקררים החדשים שנמכרים כיום לציבור שרובם יש בהם מערכות טכנולוגיות, שיש בהם חששות איסורים בשבת, כגון שהמקרר סופר את הפתיחות שפותחים אותו. ועוד חששות שונים.  

הנה יש לברר היטב את המציאות בזה. כי אם פתיחת הדלת גורמת רק להפעלת מנוע, או לספירה בדבר שאינו מתקיים, הרי לדעת רבים מאחרוני הזמן שאין זה אלא איסור מדרבנן, ואז הוי פ"ר דלא איכפ"ל בדרבנן, שדעת רבי יצחק אלחנן ועוד פוסקים רבים להקל, ויש אומרים שכן דעת החזון איש. אך אם פתיחת דלת המקרר גורמת למלאכות דאורייתא, בזה אין להקל בפ"ר אף אם ניחא ליה באיסור. על כן יש לברר היטב את המציאות ובהתאם לכך לנהוג.

ובעיקר הדבר בדין מד חשמלי אוטומטי, כתבנו בעבר תשובה לגבי מדי מים חשמליים, דדמי להכא, והעלנו בס"ד שמעיקר הדין יש להקל בזה מצד פסיק רישיה דלא איכפת ליה מהמלאכה, והוא איסור דרבנן, דכתיבת המספרים אינה דבר המתקיים ואינה דרך מלאכת כותב שהוא דבר הראוי לקיום. וכן לגבי הפעלת זרם בלא מנורה, כבר כתבנו שאין בזה איסור מבעיר אלא איסור מוליד מדרבנן, כמבואר בשו"ת מנחת שלמה ח"א סימן יא. ולכן הוי פ"ר דלא איכפת ליה בדרבנן שדעת הרבה פוסקים להקל. אך כיון שיש אומרים שהחזון איש מחמיר בזה, ויש עוד שהחמירו בזה, לכן כתבנו שמהיות טוב הרוצה לחוש לכל הדעות להחמיר בזה, תבא עליו ברכה. ואין לכוף את צבור תושבי הערים החרדים לדבר ה' להקל בזה, כי יש להתחשב ברוצים לחוש לכל הדעות, ולההחמיר בדברים כגון אלו.

שוב ראיתי בקובץ בית הלל (ספר הזכרון למרן אאמו"ר זיע"א בעמ' רו) תשובת הגר"ש וואזנר, לגבי מדי מים דיגיטליים בשבת, שצידד להקל בזה, שפשוט שאין זו דרך כתיבה, ואין זו מלאכה כדרכה לענין חיוב שבת, ואם זה גדר של כח שני, [אם פעולת הרשימה לא נעשית מיד אלא ע"י זרימת מים אחר כך], י"ל שיצא ג"כ מכלל מלאכה דרבנן.

ויש סברא נוספת לומר, שהפותח את ברז מים אין לו שום התחשבות בפעולת הכתיבה הנעשית מרחוק, ולכן גם אילו יהיה בגדר פס"ר דלא ניח"ל דפליגי בזה התה"ד והמג"א באו"ח סי' שיד, מ"מ הכא שאני, דהוי ליה שלא כדרך מלאכה, וגרמא בעלמא, ובודאי גרמא דגרמא, ואולי שייך בזה סברת הרב המגיד (שבת פי"ב ה"ב, ופ"י הי"ז) שיש הרבה מלאכות בשבת שאם נעשות שלא בכוונה אינם בגדר מלאכה כלל, ועדיפי מפס"ר דלא ניח"ל וכהאי גוונא, עיין שם היטב. וראה מה שרמז בזה בשות שבט הלוי ח"ג (סי' צז), ובח"ז (סי' לא). וסיים הגר"ש ואזנר, שיש להתיישב בזה עוד מצד המציאות, וגם צריך לבדוק אם במשך הזמן אינו יכול לגרום להרס ההלכה וההנהגה.

בברכת התורה, 

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול