משולחנו של מרן - קפה קלוי שקונים בצרפת בצנצנת זכוכית האם מותר להשתמש בצנצנת או שצריכה טבילה?

 תשובות שהשיב לשואליו מרן הראשון לציון והרה"ר לישראל נשיא הרבנות הראשית

הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א ככתבם וכלשונם

לכבוד

היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת ה"ה ר' נתן ביטון נ"י

 

שלום רב,

 

לשאלתו אודות קפה קלוי שקונים בצרפת אצל הגויים בצנצנת של זכוכית, ואח"כ זורקים אותה לפח, ושואל אם לקח בכפית קפה וראה שזה הרבה, האם מותר להחזיר את העודף חזרה לתוך הצנצנת, או שכיון שאינה טבולה אסור להחזירה.

 

הנה בשו"ת אג"מ (יו"ד ח"ג סי' כג) כתב שכלים חד פעמיים א"צ טבילה. הגם שדעתו שאפשר לקדש בכוס חד פעמי. [וע"ש בסי' כ"ב מ"ש בכלל לגבי חיוב טבילה בכלי אלומניום]. וגם בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' עו, ח"ד סי' קיד, ח"ה סי' לב, ח"י סי' כג) כתב, שאינם צריכים טבילה, ושנראה ג"כ שאינם מקבלים טומאה. [והביא מדברי הרמב"ם (הל' כלים פ"ה ה"ז) שקרן שמשתמש בה ומשליכה אינה מקבלת טומאה. והטעם דל"ה כלי רק כשנעשה להשתמש בו תדירות, אבל לא כשנעשה להשליכה תיכף. אלא שהוא שנוי במח' האח' אם דין זה תלוי בדיני כלי לגבי קבלת טומאה]. וכ"כ בשו"ת חלקת יעקב (ח"א א"ח סי' קנב, יו"ד סי' מו) ומטעם שאין על כלים אלו שם כלי לגבי קבלת טומאה, כיון דעומדים להזרק, וכמבואר במשנה (כלים פט"ז מ"ה ובר"ש שם) וברמב"ם (כלים שם) דבחושב לאכול מה שבתוכו ולזרקו, טהור, וה"ה שאין עליהם שם כלי לענין טבילת כלים. וכ"כ בקובץ מבית לוי (ח"ה עמ' כד), ובשו"ת אז נדברו (ח"ז סי' עא). ומה שכשר לקידוש הוא משום דסו"ס הוא כלי המחזיק בו רביעית יין.

 

אמנם בשו"ת משנה"ל (ח"ז סי' קיא) השיב ע"ד המנחת יצחק כיעו"ש. וכ"כ עוד בחט"ז (סי' כ, וסי' קלא) דמה בכך שמשתמשין בו רק חד פעמי, דאטו דכמה פעמים השתמשות כתיב בתורה, כלי סעודה כתיב, וכל שהוא כלי חייב בטבילה, ובשלמא אילו לא הי' ראוי רק להשתמש פעם אחת, היה מקום לדון בזה, אבל כלים אלו הם ראוים לשימוש כמה פעמים, וכמה אנשים באמת משתמשין בו כמה פעמים, ובודאי שחייבין בטבילה כשאר כלים. ומאן ספון להתיר איסור דאור' בכלי אלומיניום שלא לטבול מכח איזה סברות. עכ"ד. והעיד שכך הסכים לדבריו הגרי"ש אלישיב בפשיטות שכלים אלו חייבים בטבילה. רק שלא יברך על הטבילה.

 

ומ"מ הקונה קופסאות שימורים כשרים או בקבוקי בירה מגוי, אינו חייב לערות המאכל או המשקה מיד לכלי אחר מאחר והצנצנת לא הטבילוה, דהוי שוא"ת, ואינו נחשב כשימוש לכתחלה בלא טבילה. כמ"ש מהרי"ל דיסקין (קו"א אות קלו), וע"ע בשו"ת משנה"ל (ח"ד סי' קז) שהתיר מטעם דאיסורא לא ניח"ל למקני, ואין דעתו לקנות הקופסא והקנקן. והובא ביבי"א (ח"ז יו"ד סי' ט)

 

וע' באול"צ (ח"א סי' כד), שצנצנות של קפה נמס וכי"ב שקונים מבתי חרושת של גויים, במקומות שלאחר השימוש בתי החרושת אינם מקבלים את הצנצנות בחזרה, ונועדו לשימוש חד פעמי, אינם צריכים טבילה. ואפי' אם בדעתו להשתמש בצנצנת לאחר שיסיים להשתמש בתוכנה, כיון דבשעת הייצור אינו נחשב לכלי, ורק בשעה שחושב הישראל הקונהו להשתמש בו ולעשותו כלי, רק אז חל עליו שם כלי, והרי הוא ברשות הישראל כבר, וברשותו נוצר כלי, בכה"ג לא בעי טבילה, ובפרט בכלי זכוכית שחיוב טבילתן דרבנן, וכמ"ש הרמב"ם (פ"א מכלים ה"ה) דיש להקל]. ועל כן, גם אם רוצה להחזיר קפה לתוך הצנצנת מותר להחזיר.

 

והנה נודע כי מותר לכהנים לטוס במטוס מעל בית קברות, כמבואר בחזו"ע (אבילות ב' עמ' נ') ושם הביא מהאג"מ, שאין מקבלים טומאה מדאורייתא אלא שש מיני מתכות המוזכרים בתורה. ומרן זצ"ל סמך על זה לגבי טומאת כהנים שטסים במטוס, שהמטוס עשוי משאר מיני מתכות וממילא אינו מקבל טומאה, והתיר להם לטוס במטוס מעל בית קברות.

 

ומטעם זה יש להקל בשעת צורך גדול שלא להצריך טבילה לכלים חד פעמיים העשויים מאלומניום או נירוסטא דקים מאד, ונזרקים מיד לאחר השימוש, ואמנם ידוע מ"ש בחזו"ע (שבת ב' עמ' נ"ו) שכלים אלה צריכים טבילה בלי ברכה, דכיון שאנו נוקטים שכלי חד פעמי נחשב לכלי גמור, ונוטלים בהם ידים, ומקדשים ומבדילין בכוסות חד פעמי, לפיכך צריכים טבילה. ובשו"ת יהודה יעלה אסאד (חיו"ד סי' רטז) כתב, שגם כלי שאינו מקבל טומאה ממש לעניין טבילת כלי סעודה חדשים הנקחים מגוי, שטבילתן היא כדי שיצאו מרשות טומאת הגוי לקדושת ישראל, צריכים טבילה בלי ברכה. וכתב ע"ז, וכן נ"ל נכון.

 

ויש מי שכתב ששמע בשם הגרי"ש אלישיב, שיש עצה לזה, שיעקם דופן אחת של התבנית, באופן שאינה ראויה לשימוש, דהוי כמו סתירת הכלי, ואחרי כן כשמיישר את הדופן, נחשב שבנה את הכלי מחדש. ושמועה זה אינה מוכרחת כ"כ, שהרי מעיקרא אין כאן סתירה גמורה, שהרי בקל אפשר ליישר בחזרה ויהא ראוי לשימוש בחזרה. וגם צ"ע אם הדבר תלוי שיהיה לו ד' דפנות, ולא יצא מכלל שימוש, שיש עוגות שאפשר לאפות אותם גם באופן כזה.

 

ובחזו"ע שם בנה יסודו עפ"ד אח' רבים שיש תורת כלי גם על שימוש חד פעמי, וא"כ כלים אלו יש עליהם תורת כלי. וסיים שבשו"ת יהודה יעלה אסאד (חיו"ד סי' רטז) כתב, שאף במקום שאין הכלי מקבל טומאה ממש, לענין טבילת כלי סעודה חדשים הנקחים מגוי, שטבילתן היא כדי שיצאו מרשות טומאת הגוי לקדושת ישראל, צריכים טבילה בלי ברכה. וכתב ע"ז, וכן נ"ל נכון. ע"כ. ומ"מ למעשה כשקשה לו ללכת לטובלם, בפרט כשהזמן דחוק בער"ש וצריכים כעת לאפות, אפשר שיוכל לסמוך על הסברא הנ"ל.

 

והנה באמת במשך שנים היו כמה מהבדצי"ם משווקים תבניות מהארץ בהכשר, וכך יכלו המוני בית ישראל להשתמש בתבניות חד פעמיות בלי לטרוח ולהטבילם, אמנם בזמן האחרון החלו כמה בדצי"ם לשווק תבניות מחו"ל ואינם מטבילים אותם, כי סומכים על מ"ש במנחת יצחק שאין לזה חשיבות כלי, ולא די בכך שיהיה כשר לנטילה ולקידוש, אלא בעינן שיהיה לזה שם חשיבות של כלי. וראייתו מהרמב"ם לגבי קרן. ואמנם בחזו"ע מיאן בסברא זו, אך י"ל דגם לדעתו כ"ז לכתחלה לבדצי"ם השונים שינהגו כן, אבל היכא שהדבר קשה מאד לביצוע, וכמעט בלתי אפשרי, יתכן שגם מרן זצ"ל יסמוך להקל בשעת צורך גדול והיכא דא"א בענין אחר. בצירוף סברת האג"מ הנ"ל. והכא נמי נימא כאן שהכלי הזה שעשוי מאלומיניום גם אם נחייב אותו בטבילה אינו חייב אלא מדרבנן.

 

זאת ועוד נצרף את מחלוקת הפוס' אם כלי חד פעמי נחשב לכלי, דשמא כדעת המנח"י וסיעתו דכלי חד פעמי אינו חשוב כלי כלל, ואף שאנו נוקטים דהוי כלי גמור לעניין קידוש ונט"י, מ"מ הכא שכל הנידון אינו אלא בדרבנן, שמא יהיה ניתן לצרף שיטת הפוסקים דכלי חד פעמי אינו נחשב לכלי וממילא אינו מקבל טומאה כלל.

 

ואף אם נאמר שכלי חד פעמי רגיל נחשב לכלי, שם מרן זצ"ל נקט כן משום שראוי לשימוש רב פעמי, ומחמת שהוא זול זורקים אותו, אפשר לומר דבתבניות חד פעמיות שלאחר בישול בהם אינן ראויות לשום שימוש, ואין אפשרות לנקותם ולשפשפם כי מיד התבנית מתעוותת עד שאין שייך להשתמש בה, א"כ כאן הוי כלי גרוע יותר מכלי חד פעמי.

 

וגם הגד הוגד לנו מפי עד נאמן, שבזמנו שאלו את מרן זצ"ל האם יהיה ניתן להקל בזה במקום צורך גדול, ומרן השיב דאיה"נ יהיה ניתן להקל בזה. [והיה מי שלחץ להחמיר בזה כדי להראות שהבד"ץ שלו מחמיר].

 

ומכל הסברות הנ"ל ומכיון שיש צורך גדול להקל להמוני עמך ישראל, היכא דא"א בענין אחר והוא צורך גדול, יהיה ניתן להקל בזה, ורק הבדצי"ם למיניהם מן הראוי שיעמדו על כך בעת מתן ההכשר למכור את המפעלים של ייצור התבניות בשותפות ליהודי, כך שיהיו פטורים לכ"ע מטבילה.

 

  

בברכת התורה, 

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form