משולחנו של מרן - האם מותר להסתרק במסרק בשבת?

 תשובות שהשיב לשואליו מרן הראשון לציון והרה"ר לישראל נשיא הרבנות הראשית

הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א ככתבם וכלשונם

לכבוד היקר והנעלה, כש"ת ה"ה אביחי דרשן נ"י

שלום רב,

 

לשאלתו בדבר להסתרק במסרק בשבת בזמנינו, באדם ששערו קצר וחלק, ומסתרק אך ורק למטרת נוי, ולא למטרה להסיר נימין המדולדלין, ובפרט לפי מה שמבואר בספר ילקוט יוסף שבת כרך ה' שאיסורו הוא רק מדרבנן. וא"כ לכאורה האם ניתן להקל באופן כזה להסתרק בשבת.

הנה במברשת רכה, או מסרק שהשיניים שלו רחוקות זו מזו ואין פסיק רישיה שיתלשו שערות, מותר לסדר את השער במברשת כזו או במסרק רחב כזה. אבל במסרק צר, שפסיק רישיה שייתלשו שערות, דעת כל האחרונים שאסרו להסתרק במסרק בשבת, שהרי בהכרח נתלשים שערות, ובע"כ ניחא ליה, וגם אם מסתרק למטרת נוי בהכרח שיתלשו שערות, והדבר מועיל לו ליופי וסידור השערות, ורק לסדר השערות במברשת רכה בזה התירו, כמבואר שם בילקוט יוסף. וע' בגמ' נזיר (מב.), דכל הסורק, להשיר נימין המדולדלין מתכוין. והיינו שנתלשו קצת ועדיין לא נעקרו לגמרי, ובסירוקו מתכוין להסיר שערות התלויות ועומדות אלה. וכן מבואר בתשו' הריב"ש (סי' שצד), הובא בש"ע (ס"ס שג), שאין להסתרק בשבת אפי' באותו שעושים משער חזיר, שהרי א"א שלא יעקרו שערות, והוי תולדת גוזז. ואפי' למ"ד בעלמא מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור, הכא חייב, דבמשכן היו גוזזים עורות תחשים אע"פ שלא היו צריכים לצמר. ואפי' למ"ד דפסיק רישיה דלא ניחא ליה שרי, [כמו שנתבאר בסוף סימן שכ], מ"מ כיון שהוא רוצה בהפרדת השערות, וזה א"א זולת הסרת השערות, הוי כפסיק רישיה דניחא ליה. ועיין בשעה"צ (שם ס"ק עב) שהביא שכ"כ בחי' הר"ן בשבת (צד.) בשם הרא"ה. אמנם התוס' שם ס"ל דתליא בפלוגתא, ואמנם איסורא לכו"ע יש בזה. ע"כ. וע"ע במ"ש בילקו"י שבת כרך ב' (עמוד קו).

 

ואמנם האיסור הוא מדרבנן, כמבואר ברמב"ם (פ"ה מהלכות נזירות הי"ד): נזיר לא יסרוק במסרק, ולא יחוף באדמה מפני שמשרת השער ודאי. ואם עשה כן אינו לוקה. והסביר שם הכס"מ דה"ט שאינו לוקה משום דדבר שאינו מתכוין הוא וקיי"ל כר"ש. אלא שהרב פרי הארץ ח"א (בלשונות הרמב"ם דף פט) הקשה ע"ז, דהא פסיק רישיה הוא, ואע"פ שאינו מתכוין חייב. ולכן כתב דס"ל לרבינו דפסיק רישיה דלא ניח"ל פטור אבל אסור. והו"ד בשו"ת יביע אומר ח"ד (חאו"ח סי' לג אות ז'), והעיר ע"ז, דהא הרמב"ם פסק כן גם לגבי סורק, ואמרינן בנזיר (מב.) דמתני' א"ש כר"ש וכל הסורק להשיר נימין המדולדלין מתכוין. ומשמע דניחא ליה בהשרתן. וכ"כ המאירי (שבת קג.). וכן מבואר יותר בשו"ת הריב"ש הנ"ל. וז"ל מרן הב"י (ס"ס שג) שמעתי שיש מהנדזין בדבר לומר דלמ"ד לא מודה ר"ש אלא בפסיק רישיה דניח"ל אבל היכא דלא ניחא ליה לא, מותר לסרוק בשבת דהא לא ניחא ליה בתלישת שערות. ויש לדחות דבריהם, שכיון שהוא רוצה להשוות שערו שיהיה חלק ויפה, ואי אפשר להשוותו אא"כ ישיר קצת שערות, הוי פסיק רישיה דניחא ליה. וכן נראה מדברי רבינו ירוחם (נתיב יב ח"א). ע"כ. [ושם משמע דשרי]. ולכאורה יש מקום לקיים דברי הרב פרי הארץ לפי מ"ש בשו"ת הרדב"ז (בפ"ה מהלכות נזירות), שכיון שנדלדלו נימין קצת אין כאן גילוח ללקות עליו. ע"ש. ונמצא שאפי' הוי פסיק רישיה דניח"ל אין לחייבו מלקות לדעת הרדב"ז. ועיין להאגלי טל (מלאכת גוזז אות יד) שחידש מדנפשיה שאין איסור תורה בסריקת השער בשבת. ע"ש. וראה מה שהאריך בזה ביביע אומר הנ"ל.

 

וז"ל הרב ישועות יעקב (סי' שג): ראיתי אנשים מקילים לסרוק ראשם בשבת, וכמעט נעשה הדבר כהיתר אצלם, ואוי לעינים שכך רואות לעבור בשאט נפש לחלל שבת בידים, ומהראוי לכל חכם בעירו להזהיר על זה אולי ישמעו ויקחו מוסר. עכ"ד. והוסיף במשנ"ב (סי' שג ס"ק פו). ומה שמשיבין שמוכרח לתקן השער כדי שלא יתגנה בפני חבריו, הלא יכול לעשות באופן ההיתר, ומלבד כ"ז הלא יכול לחוף ולפספס שערותיו ביד, ולמה יעבור על איסור חמור כזה בידים. וע' בשו"ת מהר"מ שיק (סי' קכח) דהמסתרק בשבת למה לא יהיה נחשב כמחלל שבת בפרהסיא, שהרי ניכר לכל שהסתרק בשבת. ע"ש. וצ"ל דה"ט כיון שאין ברור שעשה באיסור, דיש לו דרך היתר.

 

ולכן קשה להתיר להסתרק במסרק צפוף בשבת בכל גוונא, נגד חומרת המשנ"ב שכתב בזה בכל תוקף. ורק במברשת רכה מותר לסדר השערות בשבת. וכ"ה בילקו"י שבת כרך ה'.

 

בברכת התורה, 

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form