משולחנו של מרן - האם מותר לחבוש כובע ששוליו רחבים יותר מטפח בשבת?

 תשובות שהשיב לשואליו מרן הראשון לציון והרה"ר לישראל נשיא הרבנות הראשית

הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א ככתבם וכלשונם

בס"ד, ‏י' כסלו תשפ"א 

אודות שאלתו בדבר לבישת כובע ששוליו רחבים יותר מטפח, אם יש לחוש בזה לאוהל.

הנה כבר לפני כשלושים שנה כתבנו בזה בילקוט יוסף שבת כרך ב' (סי' שא) ושם הבאנו את דעות הפוסקים בזה. וגם דיברנו בזה בשיעור ביזדים במוצ"ש באחרונה.

אקדים ואומר, שהשיעור ביזדים אינו נועד לשיעור הלכתי גרידא, אלא נועד להנחיל דרך לצעירי הצאן, ולאברכים ורבנים, שידעו כיצד יש להתייחס לפסיקת ההלכה, והדרך שאנו רוצים להנחיל לאברכים היא לעיין בפוסקים, כפי שכתב בהקדמת רב פעלים ח"א, לרבינו הגרי"ח. ולא להסתפק בלימוד הב"י ש"ע ונושאי כליו בלבד, אלא יש לחפש בפוסקים, וככל שאדם יודע פוסקים ההלכה משתנה כדעת רוה"פ החשובים. ולמי שקשה לפתוח ספרים, ואינו בקי בפרט בספרי השותי"ם, אדרבה שיעיין בספריו של מרן זיע"א וימצא שם את דברי הפוסקים, שקטנם עבה ממתנינו, וא"א לנו לחלוק על הפוסקים.

וכאשר אנו רואים לכמה חכמים שנעלם מהם דברי פוסקים חשובים, ואנו מעירים עליהם שלא ידעו את הפוסקים הנזכרים, אין לנו שום כוונה חלילה לפגוע ולמעט בכבודם, חלילה לנו לעשות כן, כל כוונתינו לשכנע את השומעים שידעו, שמי שאינו בקי בפוסקים כל כך, יכול לטעות להיתר או לאיסור, והבקיאות בספרים היא הדרך הנכונה שלא לטעות בהלכה. זו מטרתינו בשיעורים שלנו.

ואני משתדל להנחיל דרך על פי המבואר בגמ' ע"ז ז. דכאשר שני חכמים חולקים ביניהם, הולכים אחר הגדול בחכמה ובמנין. ואין ספק שהבקי בש"ס בבלי וירושלמי, תשובות הגאונים וגדולי האחרונים, הוא זה נחשב גדול בחכמה. כי מה יעזרו הסברות למיניהם אם בגדולי הפוסקים מבואר איפכא מסברתם. ומעתה, אין כאן שום פגיעה בחכמים שלא ידעו הפוסקים, אלא הכוונה היא למסקנת הדברים ללכת אחר הגדול יותר, ולכבד לאחרים כיאה לתלמידי חכמים.

ובשיעור הבאנו כ-17 גדולי הפוסקים שכתבו להקל לצאת בשבת עם כובע ששוליו רחבים יותר מטפח מכמה טעמים. ומהם: הרדב"ז, הג"מ, מג"א, ט"ז, הגר"ז, שו"ת פני יהושע. ספר שלחן עצי שטים, ערוה"ש. שו"ת גור אריה יהודה, שו"ת נודע ביהודה, ישועות יעקב, מהרשד"ם, מכתם לדוד פארדו. תורת שבת, ארחות שבת, ישועות יעקב (סי' שטו סק"ג), ועוד. 

וכאשר אני רואה ל- 17 מגדולי הפוסקים שכתבו כמה סברות להקל בזה, ואתה שומע לרבנים אחרים שאמנם ציינו לב"י ש"ע ונ"כ, אבל פשוט לא ידעו את שאר הפוסקים שהובאו בחזון עובדיה שבת כרך ה' (עמ' שכב). ולכן דיברנו בהרחבה להנחיל דרך לדעת פוסקים, בלא שום כוונה לפגוע באחרים, אלא לדעת מי גדול ממי ואחר מי יש לילך. ואת זה אני אומר בבירור בבחינת ויגבה לבו בדרכי ה', ולא תגורו מפני איש.

ובעיקר הנידון לגבי כובע ששוליו רחבים טפח, הנה מקור הדין בגמרא שבת (קל"ח:) דמבואר שם, שבכובע רחב טפח אם אינו מהודק אסור לצאת בו בשבת. שיטת רש"י שהטעם הוא שמא יעוף בשבת ויבא לטלטל ד' אמות. ולכן אם מהודק היטב בראשו מותר, ואם לאו אסור. ומצינו למעלה מ-10 ראשונים התופסים כשי' רש"י, שאין כאן שאלה של אוהל כלל. כך סוברים הר"ן, נימקו"י, רשב"א, המאירי, הסמ"ג, התרומה, מהר"ם מרוטנבורג, רבי ישעיה מטירני, רבנו גרשום, שבולי הלקט, תניא רבתי, ועוד. גם המהרי"ל כתב, דהלכה כשיטת רש"י. וכך פוסקים הא"ר, מלבושי יו"ט. שו"ת פני יהושע. ועוד. ולפי כל הפוסקים הנז', אין שום חשש של אוהל בשבת. וכל החשש שמא יעוף בשבץת ויבוא לטלטל, ולכן אם זה מהודק היטב בראשו מותר.

אמנם התוס' שם כתבו בשם ר"ח, שד"ז הוא מצד אוהל בשבת. וכך משמע שפוסק הרמב"ם (הלכות שבת פרק כ"ב הלכה ל"א) שכתב וז"ל: "כובע שעושים על הראש ויש לו שפה מקפת שהיא עושה צל כמו אוהל על לבושו, מותר ללובשו, ואם הוציא מהבגדים סביב לראשו או כנגד פניו כמו אוהל והיה מהודק על ראשו, והיתה השפה שהוציאה קשה ביותר כמו גג, אסור מפני שעושה אוהל ארעי", עכ"ל. גם הרא"ש פוסק כהרמב"ם שזה מטעם אוהל. ויש מדייקים כך גם מלשון הרי"ף. וכ"כ ראבי"ה, רבנו ירוחם, או"ז, ארחות חיים, כל בו, והאהל מועד.

ומרן בשו"ע (סי' ש"א סעי' מ' מ"א) פסק כמו עמודי ההוראה, שיש כאן איסור אוהל, וגם הביא את דעת רש"י, שמא יעוף, ולכן אם הוא מהודק בראשו או שהוא עמוק... או שהוא קשור מותר". ולכאורה לפי מרן יוצא שאסור ללכת ברחוב עם כובע או כיפה שאינו מהודק שמא יעוף. וכן אסור ללבוש כובע עם שוליים רחבים טפח, היינו, רוחב 8 ס"מ ויותר מדין אוהל.

אכן יש כמה רבנים בדור שלנו שהורו ברבים להחמיר בזה. לדעתם בעת קניית מגבעת לגברים או כובע לנשים צריך למדוד את שולי הכובע. ואם יש בהן פחות מטפח (ולא עד בכלל) מותר ללובשם בשבת, יש בהם רוחב טפח אסור. ובפשטות דבריהם צודקים לאסור בזה, מכח דברי הש"ע הנז'.

אולם המעיין באחרונים יראה שיש כמה סברות להקל בזה.

א. יש שכתבו דכל שאינו מכוון לאוהל אלא רק לכסות ראשו כשאר לבוש, ודרך כבוד, אין בזה איסור גם לדעת מרן הש"ע. וכך כותבים הט"ז (שם ס"ק כ"ז ובסי' שט"ו ס"ק ח'), בש"ע הגר"ז(סי' שא סעיף מח ומט)ספר שלחן עצי שטים (סי' ג הבונה והסותר, בהערה). שו"ת פני יהושע (סי' טז)ובערוה"ש. ובספר אשרי האיש (עמוד רס) הביא כן בשם הגרי"ש אלישיב.

ב. ויש שכתבו שכל האיסור של הרמב"ם שהוא דוקא כאשר עכשיו מושך את השוליים ומסדר את זה ועושה אוהל בשבת. אבל אם זה קבוע, ומניח על ראשו מותר. וכך מבואר בשו"ת גור אריה יהודה (סי' קלא), שלדעת הרמב"ם, אם נתפשט מן הכובע לחוץ קודם שלבשו, ולבש אותו כך, אפי' במהודק אין איסור, ורק באופן שלא היתה השפה יוצאת מן הכובע כשלבשו, שהיתה השפה פשוטה למעלה שוה לכובע ולבשה, ואח"כ הוציא את השפה מן הכובע סביב לראשו כמו אהל, אם היה מהודק אסור, דהוי כעושה אהל עראי, שהרי כשהניח הכובע על ראשו מתחלה עשה עצמו כעין מחיצה, ואח"כ עשה אהל כשהוציא השפה לחוץ. וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה מה"ת (סוף סי' ל), להקל בכובע העשוי מראש כך. גם הישועות יעקב (סי' שטו סוף סק"ג) כתב כן. וכבר קדמם בשו"ת מהרשד"ם (חלק או"ח סימן ד), דכאשר שהכובע הזה היה מוכן מער"ש, והוא לובשו בשבת שרי. וכ"כ בשו"ת מכתם לדוד פארדו (חאו"ח סי' א).

ג. ובשו"ת הרדב"ז ח"ב (בלשונות הרמב"ם סי' עז), כתב, שלא אסרו אלא בכובע שיוצא ממנו טפח, והוא קשה ביותר שאינו נכפף, והכובע מהודק בראשו. ע"ש. והיוצא מזה שבכובע נכפף אין בזה שום בעיא לצאת עמו בשבת.

ד. יש עוד סברא, במג"א (שם ס"ק נ"א) הביא בשם הג"מ שאם זה משופע אפשר להקל, ולכך יניחנו בשיפוע.

ה. וחזי לצרף סברת רש"י וכל הראשונים שעמו שכל הטעם שמא יעוף ואין כאן בכלל איסור אוהל. ובודאי ששיטת הראשונים הנ"ל אינה בטלה, אף שבש"ע פסק כהרמב"ם. וכן פסק בספר שלחן עצי שטים (סי' ג הבונה והסותר, בהערה). וכן כתב הרב תורת שבת (סי' שא ס"ק לו), בשם האחרונים, שמותר להניח בראשו כובע גדול, אפילו מתפשט להלן מראשו טפח, מפני שסומכים על פירוש רש"י וסיעתו, שאין האיסור מתורת אהל, אלא גזירה שמא יפול ויביאהו ד' אמות ברה"ר, ומשום שאינו עשוי לצל. וע"ע במשנה ברורה (סי' שא ס"ק קנב), ובארחות שבת (עמוד שכב).

ו. והישועות יעקב (סי' שטו סק"ג) אתי עלה משום דפסיק רישיה בדרבנן מותר. וצירף מ"ש ההשלמה, שדעתו להתיר פ"ר בדרבנן. כמו תרוה"ד. וכן פסקו הגאון ר' יצחק אלחנן בשו"ת באר יצחק, ובשו"ת תורת חסד מלובלין.

  

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form