דיני שאלת טל ומטר וברכת השנים

הספרדים נוהגים לומר "ברך עלינו", והאשכנזים שאומרים כל השנה "ברך עלינו" משנים בתוך הברכה במקום "ותן ברכה" לומר "ותן טל ומטר לברכה" ניתן תקציר ההלכות הנחוצות למי ששכח או מסופק אם אמר ברך עלינו כיצד עליו לנהוג.

חז"ל תקנו לומר את שאלת הגשמים בברכת השנים, משום שכידוע הגשמים מסמלים את השפע הברכה והפרנסה, כמו שמבואר בגמ' בתענית (דף ז') כמה וכמה מעלות ליום הגשמים.

מתחילים לשאול בארץ ישראל מליל ז' במרחשון בתפילת ערבית, (ובחו"ל מתחילים לשאול הגשמים ששים יום אחר שמחת תורה) ואם שכח ולא הזכיר, צריך לחזור שוב ולהתפלל מחדש שמונה עשרה, ואין זה דומה לראש חודש שהשוכח בתפילת ערבית אין מחזירין אותו, והטעם משום שאין מקדשין את החודש בלילה ולכן אם שכח יעלה ויבא אין חוזר, מה שאין כן לגבי בקשת הגשמים שאם שכח לומר ברך עלינו צריך לחזור. כן כתב הברכי יוסף, והביאו משנה ברורה (סימן קי"ז סעיף קטן ו').

ואם שכח לומר ברך עלינו ונזכר ישנם כמה חילוקי דינים:

  • אם נזכר בהיותו עדיין בברכת השנים, חוזר שוב לתחילת הברכה.
  • אם נזכר לאחר חתימת הברכה קודם שהתחיל "תקע בשופר", הספרדים אומרים במקומו "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה" וממשיך תקע בשופר. שלחן ערוך (סימן קי"ד סעיף ו') ומחזיק ברכה (שם סעיף קטן ב'). והאשכנזים אומרים בברכת שומע תפילה "ותן טל ומטר". משנה ברורה (סימן קיז סעיף קטן ט"ו).
  • אם נזכר אחר שהתחיל תקע בשופר וכו', אינו חוזר לברכת השנים, אלא ממשיך עד שמע קולנו ולפני שאומר ומלפניך מלכנו וכו', יאמר "ותן טל ומטר".
  • אם נזכר אחר שחתם שומע תפילה קודם שהתחיל רצה, יאמר מייד "ותן טל ומטר".
  • אם התחיל רצה וכו', חוזר לברכת השנים. שלחן ערוך (סוף סימן קי"ז) ואפילו אם התחיל רק תיבת "רצה" בלבד צריך לחזור לברכת השנים. שו"ת יביע אומר (חלק א' סימן כב אות ח).
  • אם אמר ברוך אתה ה' ועוד לא חתם "שומע תפילה" יאמר "למדני חוקיך" ויאמר "ותן טל וכו' ומלפניך מלכנו וכו'".
  • אם המשיך את תפילתו ונזכר אחר כך קודם שגמר תפילתו חוזר לברכת השנים. (כף החיים סעיף קטן ט"ל).
  • אם סיים תפילתו, דהיינו שהגיע ל"יהיו לרצון" השני, אף שעוד לא עקר רגליו לומר עושה שלום, צריך לחזור לראש התפילה. על פי הבית יוסף בסימן תכ"ב.
  • אם הוא מסופק אם אמר ברך עלינו או לא, צריך לחזור לברך עלינו, עד שלשים יום. (שלחן ערוך סימן קי"ד סעיף ח').
  • אם אמר תשעים פעמים בליל ז' בחשוון "רופא חולי עמו ישראל – ברך עלינו", הרי הוא בחזקתו שאמר כראוי ואין צריך לחזור. משנה ברורה (סימן קי"ד סעיף קטן מ').

הרב ירון אשכנזי


0 תגובות