• המנהג הפשוט בירושלים ובארץ ישראל, להימנע מאכילת בשר מיום שאחר ראש חודש אב (חזון עובדיה עמ' קס"ט).
• מראש חודש אסור לאכול בשר, אבל לגבי שתיית יין בני אשכנז נוהגים להחמיר (משנה ברורה סימן תקנ"א סעיף קטן נ"ח) ומנהג הספרדים להתיר שתיית יין (חזון עובדיה עמוד קע"ג).
• אבקה שנעשית ממרק עוף בשרי, ושופכים עליה מים חמים, ונעשית למרק, פסק מרן הרב עובדיה להתיר.
• מותר לתת בשר לקטנים גם אחר חודש אב, בזמן הזה שירדה חולשה לעולם, ואפי' הגיעו לחינוך, ובפרט אם הוא קטן שאינו בריא כל כך, ורק כשהגיע הקטן לגיל שתים עשרה שנה ויום אחד, שהוא כבר סמוך לבר מצוה, טוב להחמיר עליו שלא יאכל מאכלי בשר בימים אלה עד אחר יום ט' באב (חזון עובדיה עמ' קצ).
• יולדת בתוך ל' יום אחר לידתה מותרת באכילת בשר בימים אלו, וכן יש להתיר לכל חולה שאין בו סכנה.
• מי שהיה חולה ונתרפא, אך נשאר חלש, מותר לו לאכול בשר בימים אלו.
• מותר לאכול בשר בסעודת ברית מילה (רמ"א סימן תקנ"א סעיף י'). או סעודה שעושים לכבוד בר מצוה ביום ששלמו לנער י"ג שנה ויום אחד (יד אפרים סעיף קטן ל"ג). או סעודת סיום מסכת שנזדמנה בימים אלו. (חזון עובדיה עמ' קצז).
• בלילה שקודם המילה, שעושים לימוד של "ברית יצחק" ולאחר מכן עורכים סעודה, אין הסעודה נחשבת לסעודת מצוה ואסור לאכול בה בשר (משנה ברורה סעיף קטן ס"ב).

הרב ירון אשכנזי