ריקודים ומחולות וכלי נגינה בסעודות מצוה

• יש אומרים שבסעודת מצוה הנערכת בימי בין המצרים מותר להשמיע שירים המלווים בכלי נגינה. כ"כ שכנה"ג (סי' תקנא הגב"י אות לג) לענין ברית מילה. וכן פסק החיים שאל (לחיד"א סי' כא). ובשו"ת חיים שאל (ח"א סי' כא) כתב שמנהג הספרדים להקל בזה. ועי' באבני ישפה (או"ח סי' קיב) וכ"פ בחזו"ע (עמ' קנ"ג). ובסידור היעב"ץ כתב להחמיר בזה ואף בסעודת מילה אוסר. והביאו היפה ללב (ח"ב סי' תקס אות ז). וכן בא"ר (סקכ"ו) כתב דאין ליקח מנגנים לשם סעודת מצוה בימים אלו. וכן פסק הגריש"א זצ"ל (תורת המועדים ס"ה אות ג) לענין סעודת בר מצוה, ברית מילה וכדומה. ומכל מקום אף לשיטת המחמירים מותר לשיר בפה, אמנם בני ספרד נוהגים היתר בכל זה וכ"פ כה"ח (סי' תקנא אות מ). והגרע"י התיר אף בשבת שחל בו ת"ב לשורר בפה ואין לחוש (עמ' קנד).
• מותר לעשות מסיבת תנאים (ללא סעודה אלא באכילת מיני מרקחת). כ"כ משנ"ב (סי' תקנא סקט"ז). ובאופן זה מותר לשיר אף שירי שמחה, אבל אסור לרקוד. כן פסק הגרשז"א זצ"ל (תורת המועדים פי"ד אות ד).
• יש מתירים בסעודת של ז' ימי המשתה ריקודים וכלי שיר. ויכול כל אדם להיות שם ולשמוח בשמחתם. כן פסק מרן הגרע"י בחזו"ע (עמ' קנג בהערות) ושכן פסק בשו"ת משנה הלכות (ח"ו רסי' קט) בשם הגר"מ פיינשטיין וכיוצא בזה פסק הגר"מ פיינשטיין (אג"מ חאהע"ז סי' צז) וכן העלה בשו"ת אבני ישפה (ח"א חאו"ח סי' קיב), ובפרט לבני ספרד שאינם נמנעים מנישואין אחר י"ז בתמוז אלא החל מר,,ח אב ואילך שמותר להם להשמיע כלי שיר ותזמורת בחופה ובשבעת ימי המשתה, לפי שאין שמחת חתן וכלה בלא שיר. והביא למהרי"ל (בהלכות עירובי חצרות) במעשה שגזר המושל על תושבי עירו ושער מקומו שלא לנגן בכלי שיר במשך שנה אחת, לאות אבל על אשתו שמתה, ושאלו להמהרי"ל אם יעשו החתונה בלא כלי שיר, והורה שאין לעשות הנישואין בלא כלי שיר, הואיל וזוהי עיקר שמחת חתן וכלה, ולכן הורה להם ללכת לעיר אחרת. ועפי"ז למד הכנסת הגדולה (אבה"ע סי' סה אות א') להתיר להביא כלי שיר לנישואי בנו, אף שהיה בתוך י"ב חודש לפטירת אמו. והגרנ"ק שליט"א (יד לבין המצרים פ"ז הגה 14) כתב להתיר ריקודים אבל אסר כלי שיר בסעודת שבע ברכות, וכן הביא במשנה הלכות (שם). ודעת השבט הלוי (ח"ג סי' קנז וח"י סי' פא אות ב) דאין לעשות תזמורת וריקודים כלל, אמנם להלכה כתב מרן הגרע"י להתיר כמ"ש.
• הנושא אישה בימים המותרים להתחתן על פי מנהגו, מותרים חבריו הנוהגים איסור באותם הימים להשתתף בשמחתו ולשמחו. אור לציון (ח"ג פכ"ה אות א) וחזו"ע (עמ' קנג) שאשכנזים רשאים להשתתף בשמחת נישואי חתן וכלה ספרדים הנישאים כדת אחר י"ז בתמוז בריקודים ובמחולות. ועי' בדברי הגרשז"א זצ"ל (הליכ"ש פסח פי"א אות יט). ואפי' הנושא אישה בימים שנוהגים בהם איסור, אף על פי שעושה שלא כדין, מכל מקום יש מקום לומר שמותר להשתתף בחתונה ולשמחו. כן פסק בשו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' קט ד"ה וגדולה) והביאו בשו"ת שמעתתא עמיקתא. עיי"ש דטעמו כי המנהג שלא לישא אינו מדינא אלא משום דלא מסמנא מילתא, ממילא אין זה איסור גמור עיי"ש.

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א