חיוב מאה ברכות בכל יום

חיוב מאה ברכות בכל יום

חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום כמו שפסק השולחן ערוך בסי' מ"ו סעי' ג' ובסי' ר"צ סעי' א'.

מקור הדין  מובא בגמ' מנחות (מג:) "תניא, היה רבי מאיר אומר: חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר: ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך".ונפסק ברמב"ם (פ"ז מהלכות תפילה הי"ד)ובטור ושלחן ערוך בסימן מ"ו (סעיף ג') ובסימן ר"צ (סעיף א') שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום.

ורמז לתקנת מאה ברכות מתוך הפסוק:

  1. עי' בשיבולי הלקט (סימן א') שפירש שהאותיות של פסוק זה הן מאה.
  2. עוד פירש שהאותיות מ"ם ה"א בחילוף אותיות א"ת ב"ש, הן יו"ד צד"י, ובגימטריא הם מאה.
  3. במדרש רבה (במדבר פרשה יח) מובא שדוד המלך תיקן מאה ברכות, שנאמר, נאם הגבר הוקם על, "על" בגימטריא מאה, שבכל יום היו מתים בישראל מאה אנשים, בא דוד ותיקן להם מאה ברכות, וכיון שתיקנן נעצרה המגפה.
  4. עוד רמז המובא בראשונים מתוך הפסוק "הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'", יבורך כתוב יברך, חסר בלא ו', "כי כן" בגימטריא מאה, ללמד שמאה ברכות יברך גבר.

והנה בכל יום אנו מברכים כמאה ואחד ברכות לפחות, כי בלילה מברך ברכת המפיל בלילה קודם שנתו, ובבוקרברכת על נטילת ידים וברכת אשר יצר בשחרית, הרי ג' ברכות, וט"זברכות השחר, וב' ברכות התורה, הרי כ"א ברכות, וברכות הטלית והתפילין, ברוך שאמר וישתבח, ושבע ברכות קריאת שמע ערבית ושחרית, הרי ל"ב ברכות, וחמישים ושבע ברכות תפילת העמידה שאדם מתפלל שלש פעמים ביום, הרי פ"ט ברכות, ושתי סעודות שאדם אוכל בכל יום, שבכל סעודה יש ששה ברכות, נט"י המוציא, וארבע ברכות בברכה"מ, עולים ליותר ממאה ברכות.

ועי' כה"ח (סקל"א) שצריך האדם להיזהר הרבה בשעת אמירת הברכות לכוין פירוש המילות ושלא יחסר מהם שום תיבה או אות, ובפרט כשמזכיר את השם בפיו צריך שיירא מאד ויזדעזעו איבריו מפחדותו אותו אשר הוא ילוד אשה ומזכיר את השם הקדוש הגדול הגבור והנורא אשר מלאכים קדושים ונוראים מתפחדים ומתרעשים ומתרגשים בהזכירם אותו כנזכר בקדושת יוצר יקח ק"ו בן בנו של ק"ו לנפשו.

והנה אף בשבת ויו"ט שחסר ממניין מאה ברכות (שאמנם נוסף בהם ברכות הקידוש וסעודה שלישית בשבת, אך לעומתם חסר הרבה מברכות התפילה שבמקום שלש תפילות של תשע עשרה ברכות, ישנן ארבע תפילות של שבע ברכות כל אחת, וכמו כן חסרה ברכת התפילין), בכל זאת צריך להשלים מאה ברכות, וכמ"ש בגמ' מנחות (שם) שרבחייאבריהדרבאויאבשבתות וימים טובים היה טורח וממלא את המכסה על ידי פירות ומגדנות, ובהרחת בשמים הטעונים ברכה, וכ"פ הרמב"ם (פ"ז מהלכות תפילה הלכה ט"ו).

נחלקו הפוסקים האם אמירת "אין כאלוקינו" בשבת מצטרפת למניין מאה ברכות, בשיבולי הלקט (סימן א') בשם רש"י כותב שאמירת אין כאלוקינו משלימה מאה ברכות, ובספר המנהיג (סימן א' עמ' לא) כתב שאין שורש וענף למנהג זה, ועי' הלכה ברורה (סי' מ"ו אות ז') שהביא מחלוקת זו.

והנה ביום כיפור וכדומה שא"א לאכל פירות וכדומה כתב בברכ"י (סק"ו) שיכול לכוין בברכות העולים לתורה, ובברכות ההפטרה שהרי אמרו (ברכות נג:) גדול העונה אמן יותר מן המברך, אמנם בשבתות וימים טובים שיכול להשלים על ידי פירות, עדיף להשלים בפירות וכ"פ המשנה ברורה (סקי"ד) ובשו"ת יחוה דעת (חלק ו' סי' כו). והמג"א (סק"ח) פסק שאף בשאר שבתות השנה יכול לעשות כן ואפי' עדיף לצאת ידי חובת מאה ברכות בשמיעת ברכות התורה, ממה שיברך על מגדנות וכיוצא בזה, מ"מ הגרע"י פסק שאין לעשות כן אלא ביום כיפור ותעניות וכדו'.

יש להחשיב את היום לעניין חיוב מאה ברכות, משקיעת החמה של ערב שבת עד מוצאי שבת, ואם האריך בסעודה שלישית עד אחר צאת הכוכבים, מצטרפות הברכות שמברך בסעודתו עם ברכת המזון לכלל חשבון מאה ברכות של יום שבת, כן פסק הגרע"י בהליכות עולם (ח"א פרשת וישב אות ט'), משום שתוספת שבת היא מן הדין, וכן פסק בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' כג).

והנה הגר"י סופר שליט"א בספר תורת חיים (סק"י) כתב שמחשיבים את הזמן למניין מאה ברכות מבוקר עד בוקר כמו ברכות התורה, ודחאו הגרע"י שלא משמע כן מסתימת הפוסקים ועוד מבואר להדיא בספר העתים (עמ' רפז סי' קצה) שיש למנות מערב שבת עד מוצאי שבת, ושכן מבואר בכף החיים (פלאג'י סי' לו אות סב), ועי' עוד ביבי"א (ח"חחאו"ח סי' כג אות כד).

אף הנשים חייבות לברך מאה ברכות בכל יום, כן פסק הגרע"י בהליכות עולם (שם אות ט'), והלכה ברורה (אות ח') ובספר ישיב משה טורצקי בשם הגרי"ש אלישיב.

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form