כמה זמן צריך להמתין בין בשר לחלב ובים חלב לבשר?

ההמתנה בין בשר לחלב 

כתב: הרב דוד נקי

 

בני ספרד

האוכל בשר או עוף, אין לו לאכול מאכלי חלב עד שיעברו שש שעות מסיום אכילת הבשר. ואולם במקום צורך שממהר מאוד כמו לשיעור תורה וכדומה, יש להקל לאכול מאכלי חלב אחר חמש שעות וחצי. (שפד)

 

ממתי מונים שש שעות?

אין צריך למנות שש שעות מסיום כל הסעודה, אלא די למנות שש שעות משעה שגמר לאכול את הבשר ממש. (שצא)

 

ולכן האוכל מאכלי בשר, ולאחר מכן נמשכה סעודתו כמה שעות באמירת דברי תורה ושירות ותשבחות לה' יתברך, ובאכילת מיני מתיקה וקינוחים למיניהם, אינו מונה שש שעות משעת גמר הסעודה, אלא משעת גמר אכילת הבשר.

 

תבשיל בשרי

האוכל תבשיל בשרי, כגון מרק ירקות שהתבשל עם עוף, אף על פי שאינו אוכל את העוף אלא רק את הירקות, בכל זאת ימתין שש שעות. (תיד. ז כט)

 

ביצה של חמין

נהגו ישראל קדושים ליתן ביצה בתוך התבשיל [טשולנט] של שבת, [והטעם לזה, עיין בחוברת "השבת בהלכה ובאגדה"], ויש לדעת כי ביצה זו הרי היא נחשבת למאכל בשרי גמור, וצריך להמתין אחר אכילתה שש שעות כדי לאכול מאכלי חלב. (סימן צה סעיף ב)

 

בני אשכנז

מנהגים שונים יש בבני אשכנז, בענין ההמתנה בין מאכלי בשר למאכלי חלב, יש נהגו להמתין שש שעות, כדעת הרמב"ם ומרן השלחן ערוך. ויש נהגו להמתין ארבע שעות. ויש נהגו שלוש שעות, ויש נהגו רק שעה אחת. אולם כבר כתב המהרש"ל [לפני כחמש מאות שנה]: "כל מי שיש בו ריח של תורה, ימתין שש שעות". (הרמ"א יורה דעה סימן פט סעיף א. שפח)

 

התרת נדרים

אשכנזי שנהג להחמיר ולהמתין שש שעות בין בשר לחלב, ועתה הזדקן ורוצה להקל בפחות משש שעות, יעשה התרה על מנהגו, אולם ספרדי לא מועיל לו שיעשה התרה, מאחר ומן הדין הוא צריך להמתין שש שעות. (שצט)

 

הטעם להמתנת שש שעות

ישנם שני טעמים מדוע אנו ממתינים שש שעות, בין מאכלי בשר למאכלי חלב.

 

א. הרמב"ם כותב, משום שעדיין נשאר בשר בין השיניים, וכשיאכל מאכלי חלב נמצא שאוכל בשר וחלב יחד. אך לאחר שש שעות, גם אם נשאר בשר, הרי הוא סרוח לגמרי ואין בו טעם כלל.

 

ב. רש"י כותב, משום שטבע הבשר למשוך טעם ושמנונית בפה עד שש שעות.

 

להלכה אנו פוסקים כשני הטעמים, ולכן אם אדם אכל רוטב או שומן ללא חתיכות בשר כלל, הגם שלפי טעמו של הרמב"ם, לא היה צריך להמתין שש שעות, שהרי לא לעס ואין לו בין השיניים כלום, מכל מקום מחמת טעמו של רש"י שנמשך טעם הבשר בפה, אינו רשאי לאכול חלב אלא לאחר שש שעות. (שעא)

 

שיניים תותבות

אדם שיש לו שיניים תותבות ואכל בשר, אף אם יוציא את השיניים, אינו רשאי לאכול חלב, כי עדיין יש חשש של טעם בשר בפיו. ואמנם יש לנקותם היטב משיירי בשר, כדי שיוכל לאכול בהם מאכלי חלב לאחר שש שעות. ומכל מקום כשמשתמשים בפלאטה או גשר ליישור השיניים, אינו צריך להוציאם ולנקותם, אך יקפיד לנקות את השיניים היטב קודם אכילת החלב. (שפ)

 

לעס ולא בלע

לעס בשר בשיניו ולא רצה לאוכלו ופלט אותו, אף שאין חשש שנשאר טעם מהבשר בפה, ימתין שש שעות, משום החשש שנשאר בשר בין השיניים. (שסט)

 

הבשר עודנו בין שיניהם

הרוצה לאכול חלב אחר שש שעות, ורואה שנשאר לו בשר בין השיניים, יוציא אותו ואז רשאי יהיה לאכול חלב מיד. שאנו חוששים לטעמו של רש"י שלדבריו אין הבדל בבשר שבין השיניים, אם עברו שש שעות או לא. (שעג)

 

טעימת תבשיל

טעם מעט בשר בלשונו ופלט ולא בלע כלום, אין צריך להמתין שש שעות. (שפב)

 

ספק אם עברו שש שעות

אדם שמסופק אם עברו שש שעות מסיום אכילתו או לא, רשאי לאכול מאכלי חלב מיד, כיון שאיסור זה הוא מדברי חכמים, וכשיש ספק בדבריהם לא החמירו. (שפו)

 

קטן

ילד שאכל בשר, מעיקר הדין מותר להאכילו חלב אחר שעה אחת, ובפרט כשיש צורך בדבר. ומכל מקום יש לחנך את הבנים מגיל 12, ואת הבנות מגיל 11, שלא לאכול מאכלי חלב פחות משש שעות. (ז מב. יביע אומר חלק ג סימן ג אות ז)

 

חולה או יולדת

חולה אפילו שאין בו סכנה, או יולדת בתוך שלושים יום ללידה, יכולים לאכול חלב אחר שעה אחת, כיון שעל חולה לא גזרו חכמים. אלא שיזהרו לנקות את השיניים היטב מכל שיירי הבשר. והוא הדין לאשה שמניקה בפועל שצריכה לשתות חלב, שיכולה להקל בזה גם לאחר שלושים יום. (שצח, שצט. ז מב)

 

ברכה בטעות

אכל בשר, ושכח שהוא בתוך שש שעות ובירך על חלב, ונזכר מיד שטעה, יטעם ממנו מעט ולא יותר, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. והוא הדין, אם בירך בטעות בתענית [חוץ מיום הכיפורים] על מאכל או משקה, שיטעם ממנו מעט, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. ואמנם במאכל איסור, אף אם הוא אסור מדברי חכמים, כגון "בישולי גויים", וברך עליו בטעות ונזכר, יאמר מיד: "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד", ולא יטעם ממנו כלום. כיון שאסור לברך על מאכל איסור, ולא מחמת שהזמן גורם לו להיאסר כמו בתענית, ונמצא שלא יתקן כלום בזה שיטעם ממנו. (יבי"א חלק י יו"ד סימן ג. ז ל)

 

מי שאכל מאכל חלבי ונזכר פתאום שהוא בתוך שש שעות לאכילת הבשר, יעשה תשובה על שעבר על ההלכה, ויתחרט וישנן היטב הלכות בשר בחלב. (ז כט)

 

חלב סינטטי

מותר לשתות חלב סינטטי מיד אחר ארוחה בשרית, ואין לחוש למראית העין של הרואים שיחשדו בו ששותה חלב ממש. (רסט)

 

חלב שקדים

מותר לבשל עוף או בשר בהמה עם חלב שקדים. ואולם יניח שם שקדים, כדי שיהיה ניכר שהוא חלב שקדים. (רסה)

 

נקניק צמחי, שניצל סויה

מותר לאכול מוצרי סויה פרווה עם חלב, אע"פ שהם נראים כמאכלי בשר. מאחר ומצויים שניצלים ונקניקיות פרווה לרוב. (רעא. חזו"ע ארבע תעניות רנו)

 

גלידה

אף אם גלידה פרווה נראית ממש כמאכל חלבי, מותר לאוכלה בארוחה בשרית.

 

œ ההמתנה בין חלב לבשר  

הפסק

אחר שאכל מאכלי חלב, יאכל משהו וישטוף את הפה במים, ורשאי לאכול בשר מיד. והוא הדין אם אכל מאכלי חלב קשים, כגבינה צהובה, פיצה וכדומה. ואם יש לו נקבים בשיניים, יקפיד לנקותם היטב. (תלא, תמא. ז מג, מד) ואולם אחר שתיית חלב בלבד, אין צורך לאכול משהו, ודי בהדחת הפה במשקה. (תמג. ז מג)

 

מים אמצעים

בין אכילת החלב לבשר, ישטוף את ידיו, מחמת שיירי הגבינה שנשארו בידיו. אולם אם רואה שידיו נקיות, אינו חייב לשטוף את ידיו. (תלא)

œ מאכלים שהיו במגע עם חלב או בשר  

סלטים

סלטים שהיו בשלחן בארוחה בשרית והקפידו לקחת מהם במזלג נקי ללא שיגע בבשר, מותר לאכול מהם בארוחה חלבית. אבל אם לא נזהרו בזה, לא יאכל מהם בארוחה חלבית. ומכל מקום אם אוכל מהם לבד, אין צריך להמתין אחריהם שש שעות, כדי לאכול מאכלי חלב. (תנ)

 

לחם

פרוסות לחם שהיו מונחות על השלחן בארוחה בשרית, לא יאכלם בארוחה חלבית. אולם ככר לחם שנשאר ממנו, מותר לאוכלו בארוחה חלבית, כיון שנזהרים שלא יגע בו הבשר. (תנ)

 

טיפות חלב בסוכר

מותר בתוך שש שעות מאכילת הבשר, לשתות תה עם סוכר שהתערבו בו כמה טיפות חלב. וכן מותר לבחוש את התה בכפית חלבית. (תכח)

 

מלחיה

מלחיה פתוחה בלי מכסה, מן הראוי לייחד אחת לחלב ואחת לבשר. אולם מלחיה הסגורה במכסה, אין צריך לייחד שתי מלחיות. (שמה, תנג)

 

תבלינים

טוב מאוד להקפיד לייחד קופסת תבלינים למאכלי בשר לבד, וקופסת תבלינים למאכלי חלב לבד.

 

חזקת בשרי

מסעדה המוכרת מאכלי בשר וגם מאכלי פרווה כמו פלאפל, צ'יפס וכדומה, וכתוב על מאכלי הפרווה שהם 'בחזקת בשרי', דהיינו שבאותם מלקחיים שלוקח המוכר את הבשר, לוקח בהם גם את הפלאפל, ואינו נזהר לקחת במלקחיים אחרות, יש להבהיר להם שלא נכון לעשות כן, אלא ייחדו לעצמם מלקחיים אחרות למאכלי פרווה.

 

ומכל מקום אם אינם נזהרים בזה, לא יאכל חלב יחד עם הפלאפל, אולם לאחר שאכל את הפלאפל, רשאי לאכול חלב, אף ללא המתנת שש שעות.

 

 

œ אפיית לחם חלבי 

איסור אפיית לחם חלבי

אסרו רבותינו ללוש עיסה עם חלב ולעשותה לחם, שמא יאכל הלחם עם הבשר. ואפילו אם בטעות אפה לחם כזה, אסור לאוכלו כלל. (סימן צז סעיף א)

לחם קטן

מותר לאפות לחם חלבי קטן, כשיעור שיספיק לו לסעודה אחת, שבמקרה זה אין חשש שישאר לו ויבוא לאוכלו עם בשר. (סימן צז סעיף א)

 

כמה משפחות

מותר לאפות כמה לחמים חלביים, כשיעור שיספיק לכל בני ביתו לסעודה אחת. אבל אין להתיר לאפות לכמה משפחות ולחלק להם, אפילו כמות של סעודה אחת לכל משפחה. (ה"ה רסו)

 

היכר ושינוי

מותר לאפות לחם חלבי גדול, באופן שעושה בלחם סימן והיכר של צורה משונה שאין רגילות לאפות כן, וכגון שעושה את הלחם בצורת מספר 2, שכיון שרואים את הלחם משונה משאר הלחמים, נזכרים שהוא חלבי. (סימן צז סעיף א)

 

עיסה מתוקה

הלש עיסה בסוכר והיא מתוקה, שאין דרך לאוכלה עם בשר, מותר לערב בעיסה חלב, כיון שאין חשש שיאכלה עם בשר. (ז מז)

 

סופגניות חלביות

לאור האמור, מותר למכור סופגניות שמעורב בהן חלב, אלא שחייבים להודיע לקונים שהן חלביות, כדי שלא יטעו לאוכלם בתוך שש שעות לאכילת בשר, מאחר שהרגילות היא שרוב הסופגניות הן פרווה.

 

 

œ אכילת דגים עם בשר או חלב 

סכנה

אסור לאכול דגים עם בשר או עוף, מחשש סכנה לצרעת. ולכן לאחר שאכל את הדגים יקנח פיו וידיו במים, ויאכל משהו, ואחר כך יאכל את הבשר. (שח)

 

אפיית דגים ובשר

אין לאפות דגים ובשר בתא אחד בתנור יחד, אך אם כבר אפה אותם, יש להקל לאוכלם. ומכל מקום אם אחד מהם מכוסה, מותר לכתחילה לאפותם יחד. (שיח)

 

צליית דגים ובשר

מותר לכתחילה לצלות דגים ובשר יחד על הרשת, כשאינם נוגעים זה בזה, הואיל והריח מתפזר באויר ואינם נוגעים זה בזה. (שכ)

 

דגים וחלב

לבני ספרד אין לאכול גם דגים וחלב יחד, מחשש סכנה. ואולם יש מקומות שנהגו להקל בדגים וחמאה, ורשאים להמשיך במנהגם. אך בני אשכנז מקילים לגמרי בכל מאכלי חלב עם דגים. (שח)

 

פיצה עם טונה

לכתחלה אין לספרדי לאפות פיצה עם טונה וגבינה צהובה יחד מחשש סכנה. ואולם אם בטעות בשלו דגים בחלב, יש להקל לאכול. (שיד. ז כ)

 

 

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form