דיני בדיקת הפסק בטהרה

דיני בדיקת הפסק בטהרה

 

השלב הראשון לטהרתה - 'הפסק בטהרה'

א. בראשית טהרתה של האשה עליה לוודא שאכן פסק הדם ממקורה, וזהו הנקרא 'הפסק בטהרה', שמוודאת שפסק הדם, ובזה היא מתחילה את תהליך הטהרה. רק על ידי בדיקה זו תוכל האשה להתחיל בספירת "שבעה ימים נקיים", כלומר, שבעה ימים שלמים שיהיו אכן נקיים בוודאות מדם.

 

וכיצד היא מוודאת שאכן פסק הדם? על ידי שבגמר הדימום היא בודקת את עצמה בדיקה פנימית בעומק הנרתיק בבד הנקרא 'עד בדיקה'. ונקרא שמו כן, כיון שהוא מעיד על האשה שאכן היא נקייה מדם.

 

מהו עד בדיקה

ב. 'עד בדיקה' הוא: חתיכת בד לבן, נקי ורך. [ניתן לקנות חבילת 'עדים' מוכנים ברשתות השיווק או במקוואות, אולם אפשר להשתמש גם בכל פיסת בד שהיא לבנה, רכה ונקיה]. במקרה שאין לה בד כזה, תבדוק בגאזה, או בצמר גפן, או במגבון בד סחוט היטב, או בנייר לבן, רך, סופג ונקי. אבל בנייר דק וחלק [כמו נייר של קופסת סיגריות] או באצבעה, אין מועילה הבדיקה כלל. (נב, נג)

 

מנסיוני, שמעתי מנשים שטענו, שאין צורך בבדיקה פנימית זו, כי הן מבחינות בהסתכלות או מניגוב חיצוני שלא נותרו עוד שאריות של דם. תתפלאי לשמוע שאפילו נשים המחכות עוד מספר ימים כ"בקשיש" לאחר סיום ירידת הדם, מוצאות לעתים גם לאחר מכן דם על עד הבדיקה. דומה הדבר לבקבוק "ריק", שכבר אין אפשרות להוציא ממנו חומר נוסף, אבל כשמנגבים היטב רואים שבכל זאת נדבק חומר לצדדים. רק על ידי ניגוב יסודי בתוך הבקבוק אפשר לנקותו לגמרי.                                                                גב' חוה פרל תחי'

 

זמן הבדיקה

ג. זמן הבדיקה הוא לקראת סוף היום, הֵחֵל כשעתיים לפני שקיעת השמש [והוא זמן 'מנחה קטנה']. והטוב ביותר לבדוק חצי שעה לפני השקיעה. אולם אין לאחר את בדיקת ההפסק טהרה לאחר זמן השקיעה. [זמני השקיעה וצאת הכוכבים, מפורסמים בלוחות שנה]. (נב)

 

ד. אשה ששגגה ובדקה לאחר השקיעה, קודם צאת הכוכבים [שהוא זמן "בין השמשות"] ונמצאה הבדיקה נקיה, בדיעבד מועילה לה בדיקה זו, ויכולה להתחיל למחרת לספור "שבעה נקיים". אך אם בדקה לאחר צאת הכוכבים, לא מועילה לה הבדיקה, וצריכה לחזור ולעשות הפסק טהרה למחרת לפני השקיעה. (הב"ח, ערוך השלחן, זכרון יוסף, אגרות משה, ועיין באר משה שטרן, ה"ע נח)

 

ה. אשה שהתפללה ערבית קודם השקיעה, יכולה עדיין לעשות הפסק בטהרה, אך לכתחלה לא תעשה כן, אלא תבדוק ואחר כך תתפלל ערבית. והוא הדין בערב שבת שלכתחלה תבדוק קודם הדלקת נרות, ואם שכחה תבדוק אחר ההדלקה. (ת"ה יג)

 

ו. אשה שיודעת שלעת ערב לא יהיה באפשרותה לעשות 'הפסק בטהרה', או שחוששת שתשכח לעשות כן בערב, רשאית לעשות את הבדיקה בצהריים, ואפילו מהבוקר. ואם יתאפשר לה אחר כך לבדוק בערב קודם השקיעה, תבדוק שוב. (נב. טה"ב רנז)

 

קודם הבדיקה

ז. קודם הבדיקה, טוב שתרחץ האשה את אותו מקום וסביבתו. ותסתכל על ידיה היטב שאינן מלוכלכות מאיזה דבר. וכמו כן תסתכל היטב על העד קודם הבדיקה, אם הוא נקי ואין בו שום כתם או לכלוך. (נב. ע"ה כו)

 

אופן הבדיקה

ח. לאחר מכן תסובב את העד על אצבעה, ותכניסנו באותו מקום בעומק עד מקום שאבר הבעל מגיע בשעת התשמיש. ואם נגרם לה צער בבדיקה כה עמוקה, תבדוק לעומק ככל האפשר [אך לא די שתכניסנו מעט]. וכשהעד בפנים תסובב אותו סיבוב מלא בכל דפנות הנרתיק ובכל הפינות. ועצה טובה שתניח את רגלה האחת על מקום גבוה כמו כסא או שפת האמבטיה, ואת רגלה השניה תניח על הארץ. (נג. ת"ה טו)

 

ט. אם הבדיקה בעד יבש מכאיבה לה, תרטיב את העד במעט מים ותסחט אותו, באופן שיהיה לח ולא רטוב ממש, ותבדוק. (טה"ב שמב. ע"ה כז)

 

בדיקת העד

י. לאחר הבדיקה תוציא את העד ותתבונן בו: אם נמצא העד נקי לגמרי, דהיינו שאין בו מראה אדמומי כלל, הרי זו הוכחה שפסק ממנה הדם והועילה לה בדיקת 'הפסק טהרה', ועתה היא מוכנה לשלב השני של טהרתה - להתחיל לספור שבעה ימים נקיים, שאינה רואה בהם דם כלל.

 

אך אם נמצא שהעד אינו נקי לגמרי מאדמומית, תשטוף שוב היטב את אותו מקום, תמתין כמה דקות ותבדוק שוב: אם הפעם יצא העד נקי, הרי היא מוכנה לשלב השני של הטהרה. ואם שוב לא נמצא העד נקי, יכולה עד השקיעה לחזור על הבדיקה שוב ושוב עד שיצא העד נקי, ותמתין מעט זמן בין בדיקה לבדיקה. אולם כמובן, שאם היא רואה לפי הבדיקות שהמקום עדיין מדמם, ואין סבירות שהעד יצא נקי לפני השקיעה, תדחה את בדיקת ההפסק ליום המחרת. (נג. טה"ב רסב)

 

יא. יש להתבונן היטב בעד הבדיקה על כל חלקיו, כי פעמים והמראה נראה בכללותו טהור, אך ישנה נקודה קטנה ביותר שאינה נראית לעין בסקירה שטחית מבלי התבוננות.

 

ולכן יש לבחון את עד הבדיקה לאור היום או לאור החשמל, ובדיעבד אפילו בדיקה לאור הנר מועילה. ומכל מקום אם אין העד נקי לגמרי ומצאה עליו איזשהו מראה, נכון שלא לבדקו לאור החשמל, מפני שאור החשמל משפיע על צבע המראה, אלא תבדקהו באור היום דוקא. ובינתיים תניח אותו במקום נקי, כדי שלא יקבל לכלוך ואבק וישפיע על המראה. ומומלץ שלא להניח את העד בתוך שקית ניילון, מפני שהדבר גורם לשינוי מראה העד, אלא תמתין שיתייבש העד ותניחהו במעטפת ניר וכדומה. (ה"ע עח. ע"ה כח)

 

ספק מראה

יב. כל מראה שאין ברור לה בוודאות שהוא טהור [מראה טהור = לבן, ירוק, כחול, אפור, צהוב], לא תסמוך על השערותיה או על השערות בעלה לטהר או לטמא, אלא יביאו את המראה לפני מורה הוראה שיורה להם אם הוא טהור או לא. ואין להם להחמיר או להקל על עצמם מספק. (ע"ה כח)

 

ויש לחזק את המודעות בציבור בענין זה, כי לצערנו הרב, ישנם זוגות שאינם מבינים את חשיבות הענין, שאסור לאסור את האשה ללא כל סיבה, ומפאת עצלותם או ביישנותם, אינם הולכים לשאול מורה הוראה אם המראה או הכתם שראתה בבגד, טהור או לא, ואוסרים אותו על דעת עצמם. ישמע חכם ויוסף לקח.

 

פצע

יג. אשה שהבדיקה בעומק גורמת לה לראיית דם, או שיש לה פצע באותו מקום ובודאי תמצא דם ב'עד הבדיקה' מחמת הפצע, תשאל חכם כיצד לנהוג. (ת"ה יד, טו)

 

טבעת

יד. אשה שקבלה היתר מרב להתקין לה טבעת ברחמה למניעת הריון, יכולה לעשות את הבדיקות של 'הפסק טהרה' ו'שבעה נקיים' בעוד הטבעת ברחמה. (ה"ע קפד)

 

בדיקת "מוך דחוק"

טו. מלבד הבדיקה האמורה לעיל, שהיא חובה לגמרי, הורו לנו חכמים על בדיקה נוספת שנכון להחמיר לעשותה, כמצוה מן המובחר, לאחר בדיקת ההפסק הרגילה (הנזכרת לעיל). בדיקה זו נקראת "מוך [בד] דחוק [שדוחקים אותו באותו מקום]". (ה"ע עח)

 

טז. מטרת הבדיקה: בדיקה זו נעשית כדי לוודא שבאותה שעה ממש, שמתחילה האשה את ספירת ימי השבעה נקיים [בתחילת הלילה], היא אכן נקייה מדם. [בדיקת ההפסק הרגילה לא מבררת זאת בודאות גמורה, משום שעדין יתכן שלאחר הבדיקה, קודם תחילת הלילה, תצא טיפת דם].

 

יז. כיצד נעשית הבדיקה? תכניס 'עד בדיקה' באותו מקום מעט זמן קודם השקיעה ותשאיר אותו שם עד כמה דקות אחר צאת הכוכבים [ולא יותר, כדי שלא יגרום לה העד לשריטות, ומטעם זה גם רצוי שתנוח ולא תלך בזמן זה]. אם יצא העד נקי לגמרי, הוברר בוודאות גמורה כי בעת תחילת ספירת השבעה נקיים, היתה נקייה לחלוטין מדם, ומתחילה לספור שבעה נקיים. אך כאמור, אין זו חובה מן הדין. (נד, ע"ה כט)

 

 

יח. אשה רגישה שהמוך גורם לה כאב או שריטות, וכן אשה מתחזקת המתחילה בשמירת הלכות טהרה, אינן צריכות להחמיר לתת 'מוך דחוק'. (ת"ה טז)

 

יט. אשה ספרדיה שראתה דם וסת יום אחד בלבד, ופוסקת בטהרה באותו יום [כפי שיתבאר בהלכה כא ובהלכה כה, שיש אופנים שהדבר אפשרי לבנות ספרד], צריכה מן הדין לתת 'מוך דחוק'. ומכל מקום אם כבר עשתה בדיקת 'הפסק טהרה' ולא נתנה 'מוך דחוק', מועילה לה הבדיקה, ויכולה להתחיל לספור שבעה נקיים. ואם הקדימה לפסוק בטהרה, קודם זמן מנחה קטנה, לא מועילה לה הבדיקה. (טה"ב רפ)

88888888

ימי ההמתנה קודם בדיקת 'הפסק בטהרה'

כ. ביארנו שבדיקת "הפסק טהרה" נעשית ביום שבו פסק הדימום. אולם ישנם מצבים שבהם למרות שפסק הדימום, אין האשה יכולה לעשות 'הפסק' באותו יום, אלא עליה להמתין יום נוסף או יותר.

 

הטעם להמתנה זו, מפני שה'שבעה ימים נקיים' צריכים להיות נקיים לא רק מדם, אלא גם מפליטת זרע. והרי אשה ששמשה עם בעלה, פולטת לאחר מכן זרע, ובתוך שלושה ימים שלמים [72 שעות] שלאחר התשמיש, הזרע עדיין חי ופליטתו מעכבת את ספירת ה"שבעה נקיים", אך לאחר ג' ימים שלימים, כבר אין בו ממש, ואינו מעכב. ובדיני המתנה זו יש הבדל בין בני ספרד לבני אשכנז.

 

כא. מרן השולחן ערוך רבנו יוסף קארו שבני ספרד קיבלו הוראותיו פוסק (סימן קצו סעיף יא), שכאשר האשה פסקה מלראות דם, ועברו ארבעה ימים מעת ששימשה עם בעלה, יכולה לפסוק בטהרה באותו יום.

 

הרמ"א שבני אשכנז קיבלו הוראותיו פוסק, שעל האשה להמתין עד שיעברו לפחות חמישה ימים מעת התחלת ראיית הדם, ולאחר מכן תעשה בדיקת 'הפסק בטהרה'. ואפילו לא שימשה עם בעלה בימים האחרונים, ואף לא היה בעיר בימים אלו.

 

לדוגמא: התחילה לראות דם ביום ראשון, והמשיך הדימום ארבעה ימים בלבד [ראשון, שני, שלישי, רביעי], בנות אשכנז תעשנה 'הפסק בטהרה' ביום חמישי.

 

אולם בנות ספרד תעשנה 'הפסק בטהרה' ביום רביעי, ואף אם פסק הדימום קודם לכן, כגון ביום שני או שלישי, יכולות לעשות 'הפסק בטהרה' באותו יום בערב לפני השקיעה, ובתנאי שעברו ארבעה ימים מיום ששימשה עם בעלה. (טה"ב שצב)

 

ופשוט, שאם היא ממשיכה לראות דם במשך יותר מארבעה ימים, אינה יכולה לעשות בדיקת 'הפסק טהרה' עד אותו יום שיפסיק הדם. (טה"ב שצג)

 

כב. במקרים מסוימים אף בנות אשכנז אינן צריכות להמתין חמשה ימים אלא ארבעה, כגון, שהרופא קובע שתקופת הביוץ תעבור אם היא תמתין חמשה ימים. ולכן בכל מקרה כיוצא בזה, יש לשאול מורה הוראה כיצד לנהוג. (ת"ה י)

 

כג. כלה מבנות אשכנז העומדת להנשא, ומועד החתונה מתקרב ובא, ואם תמתין חמשה ימים מיום ראייתה, לא תספיק להטהר לליל חופתה, רשאית לפסוק בטהרה מיד ביום שפסק הדם, ותתחיל ממחרת לספור שבעה ימים נקיים. (ת"ה ט)

 

ימי ההמתנה לאשה שראתה כתם

כד. אשה שנאסרה לבעלה מחמת שראתה כתם: לבנות ספרד - טוב שתמתין ארבעה ימים מיום ששמשה עד שתפסוק בטהרה, כדין אשה שראתה דם נדה. אולם במקום צורך יכולה לפסוק בטהרה באותו יום [וטוב שתעשה לפני הבדיקה שטיפה וקינוח, כפי שיבואר בהלכה כה], ותתחיל למנות ממחרת שבעה נקיים.

 

ומנהג אשכנז להמתין חמשה ימים גם לאחר ראיית כתם כדין הרואה דם וסת. ומכל מקום אם לא היה בעלה בעיר בימים שקדמו לראיית הכתם, יכולה לפסוק בטהרה מיד באותו יום. (ת"ה י)

 

שטיפה וקינוח

כה. אשה ששמשה עם בעלה ואחר כך ראתה דם אפילו יום אחד, בארנו לעיל שלבנות ספרד צריכה להמתין ארבעה ימים, וביום הרביעי תפסוק בטהרה. אולם ישנה אפשרות שבה היא תחסוך מעצמה להמתין ארבעה ימים, ותהא רשאית לפסוק בטהרה באותו יום שהפסיקה לראות דם, וזאת על ידי שתקנח היטב באותו מקום בבגד רך, כדי להפליט את כל הזרע. או שתשטוף היטב את אותו מקום במים חמים, ובזה יפָּלֵט כל הזרע. ויותר טוב שתעשה את שניהם. אולם ברור שכל עוד שלא פסק הדם, אין לה שום אפשרות לקצר את הימים. (כן פסקו התוספות, הרשב"א, מהר"ם מרוטנבורג, הגהות מימוניות, הרא"ש, התרומה, הרוקח, המרדכי, הטור, המאירי, ומרן בשלחן ערוך סימן קצו סעיף יג. וכתב בשו"ת פני אהרון אמריליו שכך מנהג בני ספרד כדעת רוב ככל הראשונים ומרן שקבלנו הוראותיו. וכן כתב אב בית דין דסלוניקי בשו"ת צרור הכסף שהמנהג כדעת מרן, וכ"כ הגאון רבי יחיא צאלח אב"ד דתימן בשו"ת פעולת צדיק, שכן המנהג, ובמקומותינו לא שמענו על חומרת הרמ"א כלל. וכן פסק בשו"ת חן הטוב, ובשו"ת רב פעלים ועוד. טה"ב תלה. ה"ע נא. ע"ה קט)

 

מנהג אשכנז שלא לסמוך על העצה הנ"ל, וממתינים דוקא חמשה ימים. (רמ"א ס"ס קצו)

 

בגדים לבנים

כו. לאחר ה'הפסק טהרה' מיד, תלבש האשה במשך כל השבעה נקיים, בגד תחתון לבן ונקי, וכן טוב שתציע על מטתה סדין לבן ונקי. ואשה שעלולה לראות כתמים בתוך השבעה נקיים, כגון שיש לה פצעים באותו איזור או טחורים, או שהיא לאחר לידה, או כלה שמצוי פעמים שמדממת, יכולה ללבוש בגד תחתון צבעוני, שאף אם ימצאו עליו כתמים לא תיאסר, כפי שבארנו לעיל (פרק א הלכה ט) שלא גזרו חכמים איסור כתמים על בגד צבעוני. (ברית יעקב, זכרון יעקב, חמדת שלמה, מעיל צדקה, מהרש"ם, שואל ומשיב, אגרות משה פיינשטיין ועוד. טה"א שצח. ע"ה פה)

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form