אני משוכנעת שכדאי לי לשמור על "טהרת המשפחה" איך עושים זאת?

שאלה:

אני משוכנעת שכדאי לי לשמור על "טהרת המשפחה", אולם נראה לי קשה ומסובך מאוד להכניס זאת לפסים מעשיים. איך עושים זאת?

תשובה:

"כל ההתחלות קשות" - זה לא רק פתגם יפה, אלא מציאות ברורה. כולנו זוכרים את תקופת ההסתגלות למחשבים בקופות החולים. חלק ניכר מן השהות אצל הרופא עבר ב"טיפול" במחשב במקום הטיפול בחולה, תקלות בלתי צפויות גרמו לעיכובים נוספים, תורים התארכו, ואנשים כמובן התלוננו. היה צורך להכשיר את כל צוות הרופאים, מהם מבוגרים, לקניית ידע בסיסי לשימוש במחשב. הכל היה מסורבל, אולם בכל זאת נעשה - מתוך ידיעת התועלת לטווח הארוך. היום כשכל המשרדים כבר ממוחשבים, קשה לנו להבין איך בכלל היה אפשר להסתדר בלי זה: מעבירים כרטיס - וכל הפרטים האישיים עולים על הצג, ניתן לקבל תוצאות בדיקה דרך המחשב, או דרך מכשירים אוטומטיים המוצבים בקופות, מבלי צורך להמתין בתור. אפשר להצליב מידע, להעבירו ממקום למקום בקלות, הוקל העומס והסרבול של הניירת, ועוד יתרונות משמעותיים.

שמירה על דיני טהרת המשפחה - נראית אולי קשה ומסובכת. אולם למעשה היא אינה כה קשה, וכאשר היא נכנסת למסלולה הקבוע, הופכת היא לשגרת חיים מובנת מאליה, ותשואתה עצומה ומובטחת!

כדי להקל את הקושי של ההתחלה, מומלץ תחילה ללמוד את דיני הטהרה בעל פה, על ידי מדריכה מוסמכת. בדרך כלל כשהדברים מועברים מפה לפה, הם קלים ופשוטים יותר. ישנן נשים מכל רחבי הארץ, הפעילות בנושא טהרת המשפחה, והן תשמחנה מאוד לעזור לך! [לבירור על מדריכה באזור מגורייך, ראי עמוד ???????].

דרך ארוכה - וקצרה

סיפר התנא רבי יהושע בן חנניה: מימי לא נצחני אדם, חוץ מילד אחד. כיצד? פעם הייתי מהלך בדרך וראיתי ילד יושב על פרשת דרכים. אמרתי לו: באיזה דרך נלך לעיר? אמר לי: שני דרכים לפניך, "זו קצרה - וארוכה, וזו ארוכה - וקצרה". הלכתי בדרך ה"קצרה - וארוכה". אולם כאשר הגעתי סמוך לעיר, נחסמה דרכי בגינות ובפרדסים, ונצרכתי לחזור חזרה את כל הדרך, עד פרשת הדרכים. אמרתי לילד: "בני, הלוא אמרת לי 'קצרה'?!" אמר לי: "וכי לא אמרתי לך 'וארוכה'?!"... נשקתיו על ראשו ואמרתי לו: "אשריכם ישראל, שכולכם חכמים גדולים אתם, מגדולכם ועד קטנכם".

לימודים ולקחים רבים ניתן להפיק מסיפור זה. אבל הלימוד העיקרי הוא שיש דרכים שנראות ארוכות, קשות ומייגעות, אבל למעשה הן קצרות כי הן מובילות אל המטרה. ויש דרכים הנראות קצרות - קלות ונוחות, אבל בסופו של דבר מובילות הן למבוי סתום. הדרך העקבית של שמירת טהרת המשפחה, יתכן שתיראה 'ארוכה' - קשה לביצוע, דורשת איפוק וריסון. אבל זו דרך "ארוכה - וקצרה", כי היא מוליכה אל מטרות ברורות של טוב אמיתי בעולם הזה ובעולם הבא.

מי אינו מעריך זהב?

מעשה שהיה: רב אחד שמע כי בעירו ישנו אדם קל דעת המזלזל במצות טהרת המשפחה, ולא מקפיד על דיני ההרחקות כדת וכדין. מתוך הרגשת אחריות, שלח הרב לקרוא לו והזהירו בחומרה: "דע לך, כי בהתנהגותך אתה מאבד את עצמך משני העולמות: מן העולם הזה, ומן העולם הבא!".

ענה האיש בחוצפה: בעולם הבא עוד לא הייתי, ואיני יודע מה קורה שם, אבל בעולם הזה - בודאי שאין לי מה להפסיד, ויש לי אפילו הוכחה ברורה על כך!

"למה כוונתך?"  שאל הרב.

אמר לו: "אם למשל תעבור שמועה כי במקום מסוים התגלה מכרה של זהב, מיד ינהרו לשם המונים, וייאבקו על כל פיסת קרקע כדי למצוא ולקחת את המתכת היקרה. והנה אם מצות טהרת המשפחה היא כה יקרה, מדוע צריך אתה לשכנע אותי לקיימה, איפה מצאנו שצריך לשכנע אדם לקחת דבר יקר?"

לא נבהל הרב מתשובתו המחוצפת, חייך ואמר: "מה אעשה - ואתה טועה! רבים רבים לא מחשיבים את הזהב כלל וכלל, ומתייחסים אליו באדישות כאילו היה אשפה".

קטע האיש את דברי הרב ואמר: "אין בעולם מי שלא מעריך עושר וזהב!"

אולם הרב התעלם מן ההפרעה, הוא המשיך ואמר בנחת: "לא זו בלבד שישנם רבים שאינם מעריכים את הזהב, אלא שאלה שמעריכים את הזהב מהוים מיעוט זעיר בעולם!"

לתמיהתו, המשיך הרב ואמר: "הלוא תודה - כי הבהמות והחיות רבות הן פי כמה מבני האדם, והן אדישות כליל לזהב!"...

"מתפלא אני על הרב, שמביא הוכחה מבעלי חיים", השיב האיש בתמהון, "הלוא פתיים הם, ואין בהם דעת להבין את ערכו הרב של הזהב".

- "מדוע תחשוב שבעלי החיים פתיים הם, הלוא את גבעול הדשא יודעות הן להעריך?!"

- "מה  ההשוואה" מחה הלה, "את הדשא אוכלות הן, כי יש בו הנאה מיידית, אבל הזהב אין בו הנאה מיידית, והן אינן מבינות בשכלן כי טמון בו ערך רב".

- "ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר" אמר לו הרב. "לגבי טובתן של המצוות, "הנחמדים מזהב ומפז רב" (תהלים יט יא), רוב בני אדם נוהגים כאותן בהמות. מסתכלים על ההנאה המיידית, מחפשים את השחרור וסיפוק היצרים העכשווי, ואינם רואים את התועלת העתידית. אבל התורה האלוקית גילתה לנו שהמצוות הן האמצעי הבדוק להשגת אושר בעולם הזה, מלבד רוב שכרן בעולם הבא. דורות דורות שמרו על הלכות הטהרה, ומעידים על התוצאות הברוכות. והריני תובע ממך להתעלות לדרגת 'אדם' המרחיק לראות ושולט על יצריו, ולא תהיה כבהמה המעדיפה את הירק הרענן על פני אוצרות הזהב"... (מחשבת הטהרה)

אשרי היודעים זאת, אשרי המיישמים זאת, מאושרים הם בחיי נישואיהם, מוכיחים הם בכך, שיודעים הם להוקיר ולהעריך את הממד העמוק יותר והאמיתי יותר שבחיי הנישואין, ולא רק את הרובד הפשוט. ולא רבים יחכימו להוקיר זאת! וזאת כמובן מלבד השכר הצפון להם לעולם הבא. אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלוקיו.

ניסים וישועות בזכות "טהרת המשפחה"

שמירת טהרת המשפחה היא זכות נפלאה העומדת למקיימיה, ומוסיפה להם שפע טובה וברכה ושכר עצום ורב לעולם הבא. אולם יש אשר זכות המצוה עומדת להם גם בעולם הזה, כפי שאומר החפץ חיים זצ"ל (טהרת ישראל): "ידוע שמכל מצוה נברא מלאך מליץ טוב אחד. אם כן, כמה מאות מלאכים קדושים יש לה, לאשה השומרת על טהרת המשפחה, שימליצו טוב עבורה בעולם הזה, שלא תמות חס ושלום על ידי חבלי לידה, וכן להצילה מכל פגעי הזמן...", ואכן ישנם עובדות וסיפורים מדהימים אודות ישועות וניסים אשר התרחשו בעקבות שמירה על "טהרת משפחה" (מתוך "הדרכה לטהרה" - מדריכות טהרה מספרות על מקרים שהן היו שותפות להם):

N חנה מבית שמש סבלה מדימומים, והרופאים לא מצאו סיבה לכך. היא עברה גרידה, והדבר לא הועיל לה. גיסתה השומרת תורה ומצוות, דיברה איתה ואמרה לה: לחינם את מבזבזת כסף וזמן על רופאים, תרופות וטיפולים. שמרי טהרת המשפחה, ובעזרת ה' תראי ישועה. אולם חנה סירבה, בטענה שהא מפחדת מן המים. הגיסה, שגרה בירושלים, הבטיחה לה ששום דבר לא יקרה לה, והיא מוכנה לבוא לבית שמש לעמוד לידה ו"להשגיח" עליה... לבסוף היא השתכנעה. זמן קצר אחרי שהתחילה לשמור, הדימומים ברוך ה' פסקו.

N אשה שמתגוררת בשכונת קטמון בירושלים ספרה, ששמרה את מצות טהרת המשפחה מהחתונה, כי כך למדה ברבנות. כעבור כמה שנים החליטה שהיא פשוט צבועה, והפסיקה לשמור. היא סיפרה, כי בחודשיים שלא שמרה "המצב בבית היה כמו בין עכבר לחתול". ברור היה לה מעבר לכל ספק כי שמירת הטהרה היא המביאה אל ביתה שלום, שלוה וברכה.

N לאשה משכונת ארמון הנציב בירושלים, היה בן בכתה א', שהתקשה מאוד בקריאה, עד שחשבו להכניס אותו לבית ספר מיוחד. באותה תקופה היו לאותה אם מחשבות והתלבטויות, האם להתחיל לשמור על "טהרת המשפחה". לבסוף התחילה לשמור, והנה חודש אחרי הטבילה הראשונה שאלה אותה המורה של הילד: "מה עשיתם, לאן פניתם? להפתעתנו הפך הילד לאחד המצטיינים בכתה..."

 Nשתי מדריכות הסתובבו ביבנה והגיעו לבית אחד. האשה פתחה את הדלת, ואמרה: "חיכיתי שידפקו לי בדלת, אני כמעט מתמוטטת". נכנסו המדריכות וראו בית מבולגן ובני משפחה לחוצים. האשה ספרה שלפני כמה ימים מצאו אצל הילד הקטן גידול על יד הצואר. המדריכות הציעו עזרה, ואף שידלו אותה בנועם שתתחיל לשמור טהרת המשפחה. האשה הסכימה. כעבור שבועיים הגיעו המדריכות שוב, הפעם קדמו את פניהן אשה רגועה ונינוחה, ובית מסודר. האשה סיפרה, שהיא ספרה שבעה נקיים וטבלה. כעבור כמה ימים הלכו לרופא מומחה בירושלים, הוא בדק את הילד ולא מצא זכר לגידול! תוצאות האולטרא סאונד פשוט הראו שהגידול נעלם!

בולטים במיוחד הם הסיפורים אודות זוגות שנפקדו בילדים בעקבות שמירה על טהרת המשפחה, כפי שאומר המדרש (ויקרא רבה יד ז): "אמר הקב"ה: אם שמרת ימי נידה, אני נותן לך בן, ואתה מלו לשמונה ימים". דומה כי לעתים הקב"ה מחכה ומצפה לבני הזוג, כדי לתת להם פרי בטן שיוולד דווקא בקדושה ובטהרה.

N מעשה בזוג שגר בבאר שבע, שבמשך 17 שנות נישואיהם לא זכו לילדים. הם הלכו לרופאים, למגידי עתידות, וניסו סגולות שונות - ולא נושעו. סיפרו להם אודות המקובל האלהי רבי מרדכי שרעבי זצ"ל, שעקרות רבות נפקדו בזכות תפלתו. האשה והבעל ביטלו את הדברים במחי יד, אולם לאחר זמן שכנע אותם אברך מבאר שבע לעלות לירושלים אל הרב. אמר להם הרב: נעשה לכם תיקון, ובעזרת ה' אני מבטיחכם כי בעוד עשרה חודשים תהיו הורים לתאומים, אך תנאי אחד קודם לכל, והוא - שתקפידו על שמירת טהרת המשפחה וצניעות האשה. בני הזוג חזרו לבאר שבע ובעידודו של ידידם האברך החלו בלימוד ובקיום הלכות נידה, האשה אף שמרה על צניעות לבושה. לאחר כחודש ימים התעברה האשה. משראו בני הזוג כי ברכת הצדיק מתקיימת בפועל לנגד עיניהם, התמידו בקיום המצוות וחזרו בתשובה. במלאת עשרה חודשים מיום בואם אל הרב, ילדה האשה בלידה רגילה וקלה תאומים, וזאת לפליאתם של הרופאים שאצלם ביקרו בני הזוג במשך שנים. בהגיע היום השמיני ללידה, ערכו את הברית בישיבה של הרב שרעבי, וכבדו את הצדיק בסנדקאות. הצדיק הרעיף על הילדים ברכות שמים, ולהורים איחל לגדל את ילדיהם לתורה, לחופה ולמעשים טובים. (הרב שרעבי עמוד רמא)

N בחורה אחת עמדה להינשא, והרופאים אמרו לה שחתנה עקר, כיון שחלה בחצבת כשהיה ילד ולא טיפלו בזה. למרות זאת היא התחתנה עימו, והנה זמן קצר לאחר נשואיהם נפטר אביו של החתן, והחתן הציע שישמרו על טהרת המשפחה - לעילוי נשמתו. חיי הנישואין עוד היו טריים, והיה קשה לו לחכות עד שתטבול, אך דווקא היא שכנעה אותו: "התחלנו בדבר טוב, נגמור אותו!". אחר שטבלה נכנסה להריון, הרופאים ששמעו על כך אמרו שזהו "פשוט נס". (הדרכה לטהרה)

N אשה אחת זכתה ברוך ה' לשני ילדים, שההפרש בגילם היה בערך שנה. אחרי כמה שנים השתוקקה עד מאוד לילד נוסף, אך למרות כל מאמציה לא נקלטה. חברתה השומרת טהרה הציעה לה לשמור. הטבילה הראשונה היתה קרובה למחזור, אבל אחרי הטבילה השניה נקלטה, וזכתה ברוך ה' לבן. היום האשה וכל משפחתה התחזקו ברוך ה' בתשובה. (הדרכה לטהרה)

N בני זוג שהגדירו את עצמם כ"אנטי דתיים", החליטו לשמור טהרת המשפחה, כי היו להם שלושה בנים ומאוד רצו בת. האשה אומנם התעברה, אבל כעבור זמן קצר הפילה. בגילוי לב אמרה למדריכת הטהרה שליוותה אותה בשמירת הטהרה, כי לאמיתו של דבר היא לא שמרה כמו שצריך. לאחר ההפלה החליטה לשמור שוב, והפעם ברצינות ובהקפדה מלאה. כתוצאה מן ההפלה היא לא חשה בטוב, והיתה מרותקת למיטתה עם כאבי בטן, אך בכל זאת לא ויתרה על שמירת הטהרה. היא בדקה את עצמה בכל יום מימי השבעה נקיים, וכשהרגישה שהיא מסוגלת לצאת מן הבית - הלכה מיד לטבול במקוה. תשעה חודשים אחר כך קיבלו את מבוקשתם - נולדה להם ברוך ה' בת!