האם מותר לשמוע שירים ביום איסרו חג פסח שהוא למעשה בתוך ימי העומר?

ההלכות הקשורות לאיסרו חג

כתב: הרב אושרי אזולאי שליט"א

שאלה: האם מותר לשמוע שירים ביום איסרו חג פסח שהוא למעשה בתוך ימי העומר?

תשובה: בספר בירורי חיים (סגל, ח"ג סי' כט) כתב בזה באריכות והעלה להקל בזה. וכתב שם שגם הגאון הרב אברהם צבי כהן הסכים עימו להיתרא, ע"ש.  אבל הביא שם שהגאון הרב יוסף ליברמן בעל 'המשנת יוסף' השיב לו לאיסור, וכן הסכים עימו לאיסור הגאון רבי יהודה סילמן, יעו"ש. ויש התירו במוצאי החג לשמוע מוזיקה משום מה שנקרא 'חג המימונה'. וכן יש הארה של ימי החג. וכמה מרבני מרוקו מחשיבים זה כמו סעודת מצוה מכיון שהוא לחיזוק האמונה, והתירו לשמוע מוזיקה כמו שהתירו בשאר סעודות מצוה (עי' בילקוט יוסף ספירת העומר, עמ' תמח). ולהלכה, מותר לשמוע מוזיקה מעיקר הדין ביום איסרו חג פסח, אף שהוא בתוך ימי העומר. ובפרט בתקופה זו בה אנו נמצאים במגיפה הארורה הזו, והמון אנשים לא יוצאים מביתם.

שאלה: לכבוד הרב אושרי אזולאי שליט"א האם יש איזה צד להקל בשמיעת מוזיקה בימי ספירת העומר כעת בגלל הקורונה ה' ישמרנו: א) למי שחולה קורונה ל"ע ? ב) למי שנמצא בבידוד ? ג) למי שסתם בבית כל היום עם הילדים כי אין לאן לצאת ?

תשובה: הנה יש להשיב על שאלות אלו: דלזמר בכלי זמר שלא לצורך שמחה כגון לחולה וכדו', כדי לחזק את רוחו דעת הגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה פסח פי"א הע' 54) והגר"נ קרליץ (יד בספירת העומר פל"ג סי"ח) שמותר. וכן דעת הגר"ח קניבסקי (הלכות חג בחג ספירת העומר פ"ז הע' 39) שמי שיש לו מרה שחורה  וכדו', ומחמת זה עלול לעבור איסורים החמורים יותר משמיעת כלי זמר אפשר להתיר לו לנגן בכל זמר בצינעא, ע"ש. וע"ע בקונטרס וספרתם לכם (עמ' ח). ובפרט כאשר מדובר בניגונים שקטים (ע' בקונטרס וספרתם לכם שם). וע"ע בנטעי גבריאל פסח ( ח"ג עמ' שג) שכתב דאם ששומעים שירים מונעים לשון הרע ורכילות וגם הוא להרגיע החושים ובפרט לנשים המטפלות בחינוך ילדים שעוסקות בעבודה קשה בביתן כל היום דיש מקום להתיר וכעין זה כתב בשו"ת להורות נתן (ח"ד סי' מו), ע"ש מש"כ בזה. וכן בילקו"י (ספירת העומר, עמ'  תמב) כתב דחולה שייטב לו על ידי שמיעת מוזיקה, ומוכח שדבר זה מועיל לרפואת החולה, יכול לשמוע לכתחילה שירים בכל ימי ספירת העומר שאין זו שמיעה למטרת שמחה אלא למטרת רפואה, ולא נהגו להחמיר אלא בנגינה במטרה של שמחה. וכן כתבו בשם הגר"נ קרליץ (בנתיבות ההלכה ל"ט עמ' שנז), ע"ש. ובפרט כי איסור שמיעת כלי זמר לא הובאה לא בטוש"ע ולא בנו"כ וכמש"כ בשו"ת משנה הלכות (ח"ח סי' קפח) וז"ל, באמת לא מבואר לא בטור ולא בש"ע ולא באחרונים מענין איסור לשמוע כלי זמר ואפילו לענין נשואין לא אמרו אלא שאין לעשות נשואין לכתחילה ולא מדינא, ולקדש מותר. וכתב המג"א דמותר לעשות סעודת אירוסין אבל לעשות ריקודין ומחולות של רשות נהגו לאסור. ונ"ל שאף מי שעשה שדוכין אסור לעשות ריקודין ומחולות. ומינה נראה דגם כלי זמר בכלל וכ"ש וכו', ע"ש. מ"מ נראה דמאחר ודבר זה לא נזכר בטוש"ע ובנו"כ בהדיא אלא רק נלמד מד' המ"א. וגם מרן שליט"א בספריו לא כתב 'אסור' אלא ביחו"ד (שם) כתב 'יש להמנע'. ובחזו"ע יום טוב (עמ' רנח) כתב "נכון שיחמירו", וע"ע בשו"ת אור לציון (ח"ג עמ' קפד בבאו') שכתב דעצם איסור ריקודין ומחולות לא הוזכר כלל בד' מרן הש"ע, ולמרן לא היה לנו לאסור לבני ספרד ריקודין ומחולות בימי העומר, רק נישואין ותספורת, ובפרט למי שקשה לו בלא זה, ולא היה מנהג בני ספרד כד' המ"א וכו'. ע"ש.  ולכן להלכה, אם אדם נמצא במצב רוח ירוד עקב בידוד וכיוצ"ב, ובפרט אם הגיע עד מרה שחורה בעקבות המצב של המגיפה הנוראה הזו, שאנשים בביתם, או שהוא חולה והמוזיקה נועדה לרומם את רוחו, מותר לו לשמוע מוזיקה, ויותר טוב שישמע ע"י אוזניות בצינעא ולא בפהרסיה. ואם אפשר להסתפק בשירים וואקלים או שירי נשמה ורגש בודאי שעדיף טפי.

שאלה: האם מותר לשמוע שירים ביום איסרו חג פסח שהוא למעשה בתוך ימי העומר?

תשובה: בספר בירורי חיים (סגל, ח"ג סי' כט) כתב בזה באריכות והעלה להקל בזה. וכתב שם שגם הגאון הרב אברהם צבי כהן הסכים עימו להיתרא, ע"ש.  אבל הביא שם שהגאון הרב יוסף ליברמן בעל 'המשנת יוסף' השיב לו לאיסור, וכן הסכים עימו לאיסור הגאון רבי יהודה סילמן, יעו"ש. ויש התירו במוצאי החג לשמוע מוזיקה משום מה שנקרא 'חג המימונה'. וכן יש הארה של ימי החג. וכמה מרבני מרוקו מחשיבים זה כמו סעודת מצוה מכיון שהוא לחיזוק האמונה, והתירו לשמוע מוזיקה כמו שהתירו בשאר סעודות מצוה (עי' בילקוט יוסף ספירת העומר, עמ' תמח). ולהלכה, מותר לשמוע מוזיקה מעיקר הדין ביום איסרו חג פסח, אף שהוא בתוך ימי העומר. ובפרט בתקופה זו בה אנו נמצאים במגיפה הארורה הזו, והמון אנשים לא יוצאים מביתם.

שאלה: מה היא ברכת ה'מופלטה'?

תשובה: בדרך כלל ה'מופלטה' נעשית ע"י שלשים קמח עם מים ושמרים ומוסיפים בה מעט מלח (ויש המוסיפים מעט סוכר) שוטחים את הבצק עד שנעשה דק בערך כמו 'לפה' (לא ראיתי לאחד מבני עדתינו שעושים אותה עיסה נשפכת כמו שראיתי לאחד שכתב בזה) מערבים את העיסה בכמות שמן שנרגשית בעיסה ואז מבשלים אותו במחבת עם מעט שמן (כמו של 'חביתה') משום שהעיסה בדרך כלל מעורבת כבר בשמן (וכמו שמטגנים 'מלאווח' במחבת). ולכן ברכת ה'מופלטה' 'בורא מיני מזונות' ובסוף  אם אכל שיעור 27 ג' ומעלה מברך 'על המחיה' כדין פת שנילושה בשמן וכו', ומורגש טעמה וכמו שמבואר בש"ע (סי' קסח ס"ז). ולגבי אם אכל 'מופלטה' בשיעור קביעות סעודה (216 ג' ומעלה) מברכים 'המוציא' וברכת המזון שהרי עיסה שמטוגנת במעט שמן כתב הרמ"א בסי' קסח (סי"ד) שמעט משקה שמושחים בו האילפס שלא ישרף העיסה לא מקרי משקה. ע"ש. ולכן דינה כדין פת אפויה שאם קבע עליה סעודה מברך ברכת 'המוציא' וברכת המזון. וכ"פ בספר ברכת ה' (ח"ב עמ' רטו ס"נ).