הושענא רבה ושמחת תורה

יום השביעי של חג הסוכות נקרא יום "הושענא רבה" ומנהג ישראל להיות ערים בלילה זה. ומרבים בו בלימוד תורה ובתפילה, ומרבים בסליחות ותחנונים (חזו"ע עמ' ת"מ).

מעלת ליל הושענא רבה

כתוב בשבולי הלקט (סימן שע"א): יום הושנא רבה הוא יום חתימת הדין והכל הולך אחר החיתום. וכן כתב באורחות חיים שיום הושענא רבה הוא תכלית הכפרה, וכן כתב בשער הכוונות (דרוש ו') וז"ל: אמיתות הענין הוא שעיקר הדין נידון ונגמר בחצות הראשון של ליל הושענא רבה, ואז בחצות הלילה נגמר החותם להחתם במלכות שבה נגמר הדין. ולכן חכם עינו בראשו לאזור כח ולהזדרז לקרות את התיקון ולקרות תהילים בלילה זה ועיקר התיקון הוא עד חצות הלילה.  

קשה לו להיות ער כל הלילה

מי שקשה לו להיות ער כל הלילה, עדיף שיהיה ער בתחילת הלילה עד חצות ואחר כך ילך לישון מאשר לישון עד חצות ואז לקום וללמוד, לפי שבחצות הלילה הוא זמן מסירת הפתקים. ויתחיל את הלימוד מוקדם, כדי שיספיק ללמוד עד חצות (הליכו"מ עמ' תק"ה).

קריאת שמע

לפי רבותינו המקובלים יש לומר קריאת שמע סמוך לחצות הלילה אף שלא ישן כלל, וכן יש לעשות בליל הושענא רבה לומר קריאת שמע עם כל הפסוקים סמוך לחצות הלילה, ולא יאמר ברכת המפיל (הליכו"מ עמ' תק"ו).

נטילת ידיים וברכות השחר

מנהג בני ספרד ליטול ידיים שלוש פעמים לסירוגין בעלות השחר ללא ברכה, וכשמגיע עלות השחר מברכים את כל ברכות השחר כולל ברכת "אלוקי נשמה" ו"המעביר חבלי שינה". אולם לא מברכים ברכת "על נטילת ידיים" וכן לא מברכים "אשר יצר", ואם  עשה צרכיו יכול לברך ברכת אשר יצר (חזו"ע עמ' תל"ח).

ברכות התורה

מנהג בני ספרד לברך ברכות התורה גם מי שהיה ער כל הלילה, ויכול לברכם משיגיע זמן עלות השחר שהוא שבעים ושתים דקות זמניות לפני הנץ (חזו"ע שם).

אדם שנרדם בלילה וקם ללמוד

אדם שנרדם בתחילת הלילה במשך חצי שעה ויותר על מיטתו אך קם ללמוד אחר כך, צריך לברך ברכות התורה קודם שלומד (שו"ע סימן מ"ז סי"ג). ואם לא חזר לישון עד הבוקר, אין חוזר ומברך שוב בעלות השחר לפי שכבר בירך ופטר עצמו עד השינה של הלילה הבא.

ואם חזר לישון בלילה, כשקם צריך לברך שוב ברכות התורה. אך אם חזר לישון לאחר שעלה עמוד השחר – אינו חוזר ומברך כשיקום לאחר מכן (הלכה ברורה סימן מ"ז הלכה כ"ה).

שתיה באמצע הלילה

הלומד כל הלילה, כששותה תוך כדי הלימוד אינו מברך על כל כוס וכוס ברכה ראשונה כל עוד שדעתו לשתות עוד אח"כ. ועליו לכוון בתחילת הלילה שרוצה לפטור בברכתו הראשונה את כל מה שישתה אח"כ (יבי"א ח"ו סי' כ"ז).

אולם אם יוצא לבית הכסא ורוצה אחר כך להמשיך לאכול ולשתות: אם בית הכסא נמצא באותו מתחם אינו צריך לחזור ולברך על השתיה, אולם אם בית הכסא נמצא מחוץ לבניין צריך לחזור ולברך על השתיה (ילקו"י סוכות ע"מ תשפ"ח).

תפילה בנץ החמה

יש להזהר לכתחילה שלא להתחיל בתפילת שמונה עשרה קודם הנץ החמה. אולם בשעת הדחק כשהציבור עייפים ביותר וקשה להם להמתין לנץ, יכולים להתחיל בברוך שאמר משעלה עמוד השחר שהוא שבעים ושתים דקות קודם נץ החמה, ואפילו אם תפילת שמונה עשרה תהיה קודם הנץ החמה (ילקו"י סוכות ע"מ תשצ"ו).

חביטת הערבה

מנהג נביאים ליטול ערבה ביום הושענא רבה מלבד הערבה שבלולב ולחובטה על גבי הקרקע, ואין מברכים על חביטת ערבה זו (שו"ע סימן תרס"ד ס"א).

מקום חביטת הערבה

 מנהג בני ספרד לחבוט את הערבה רק על גבי קרקע שאינה מרוצפת חמש פעמים כנגד אותיות מנצפ"ך, ובכול חבטה יכוון באות אחרת (כה"ח אות ל"ג, ל"ו ול"ז).

כשרות הערבה

ערבה זו דינה כדין ערבה שבלולב, ולכן אורכה שלושה טפחים, וכל מה שפוסל בערבה שבלולב פוסל בערבה זו, חוץ מערבה שנשרו רוב עליה שבלולב פסול ובערבה זו כשר. ומעיקר הדין די בעלה אחד בענף של ערבה זו, אך נהגו שיהיו יפים (שו"ע ס"ד).

מספר הערבות

נהגו שיהיה חמש ערבות לחביטת ערבה (כה"ח שם).

אין לו ערבות

מי שאין לו ערבות מיוחדות לחביטת הערבה, יכול לקחת את הערבות שבלולב (שו"ע ס"ו). וכן יכול לקחת את של חבירו, ובלבד שנשאר עלה אחד בכל ענף (הליכות שלמה פי"ב).

נשים

נשים פטורות ממצות חביטת הערבה, שכל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות (חזו"ע עמ' תמ"ג).

זריקת ארבעת המינים הערבה וסכך

מנהג ישראל לשמור את הערבה ואת ארבעת המינים לשריפת חמץ כדי לעשות בהם עוד מצווה, אך מעיקר הדין מותר לזרוק את הערבה ואת ארבעת המינים וכן את הסכך, לפי שאינם תשמיש קדושה אלא תשמיש מצוה. אולם אין  לזורקם במקום שידרכו עליהם בני אדם או לזורקם לאשפה, ומותר לזורקם במקום שלא עוברים ושבים שם (שו"ע סימן תרס"ד ס"ח).

אם אינו יכול לזורקם במקום שלא עוברים ושבים שם יכול לעוטפם היטב בשתי שקיות ולזורקם לפח.

מנהג נשיכת פיטם האתרוג

נהגו הנשים המעוברות שנושכות הפיטם של האתרוג ביום הושענא רבה, וכן יש נשים חשוכות בנים שנושכות את הפיטם של האתרוג ביום הושענא רבה כסגולה להריון ויעשו זאת רק לאחר שמיני עצרת משום שהאתרוג הוקצה למצותו כל שבעה (ילקו"י ע"מ תתל"ה).

המקור לסגולה זו כתוב בספר נזיר שמשון (דף לח): ראיתי מנהג שנהגו הנשים ליטול הפיטם של האתרוג בשיניהם ביום הושענא רבה שהוא סגולה להריון ושתלד ברווח, והטעם דאיכא מאן דאמר שעץ הדעת של אתרוג היה. ובחזו"ע (ע"מ ת"נ) כתב וז"ל ואנא עבדא ידענא שהאתרוג שברכתי עליו בימי החג ויצאתי בו יד"ח המצוה חילקוהו בני ביתי לנשים חסוכי בנים אחר שמונה שנים ושתים עשרה שנה מנישואיהם, ונתנו לכל אחת חתיכה מן האתרוג ובאותה שנה נפקדו בבנים ובבנות לחיים טובים ולשלום וזכות המצוה ראויה היא שתגן אלף המגן.

סגולות שיש בארבעת המינים

לידה קלה: יעשו מהאתרוג מרקחת (ריבה) עם סוכר, ובט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות האשה המעוברת תברך עליו עם שאר הפירות שמברכים בלילה ותלד ברווח ולא בצער (כה"ח סי' תרס"ד אות ס).

חשוכי בנים: יבשלו את הערבות של ההושענות וישתו את המים שלהם, ורמז לזה כי ערבה בגימטריה זר"ע (ליקוטי מהרי"ח עניני סוכות).

שמירה: עלי הערבות של ההושענות הם סגולה לשמירה והצלה (מקור חייים סי' תרס"ד מנורת המאור פ"ז נר ג' כלל ד' ח"ו)

פחד: הערבות של ההושענות הם סגולה לביטול הפחד (ספר המדות אות ט"ז).

שניים מקרא ואחד תרגום

ביום הושענא רבה יקרא פרשת "וזאת הברכה" שנים מקרא ואחד תרגום. ואם שכח או נאנס יקראנה בליל שמיני עצרת או בבוקר לפני תפילת שחרית (חזו"ע עמ' ת"נ).

פירוק הסוכה ביום השביעי

אין לפרק את הסוכה ביום השביעי, ואפילו אם גמר לאכול בסוכה, שמא תזדמן לו לעשות עוד סעודה ויצטרך לעשותה בסוכה (שו"ע שם ומשנ"ב ס"ק א').

אולם אם חושש מפני גנבים או מפני הגשמים מותר להוריד את הקישוטים והסדינים ביום הושענא רבה (רמ"א סי' תרל"ח ס"ב).

זמן הוצאת הכלים מהסוכה

ביום השביעי מזמן מנחה קטנה ולמעלה (שעתים וחצי זמניות קודם הלילה) יכול להוציא את הכלים והמיטות מהסוכה לבית, אך לפני זה אסור כיון שלא נראה שמוציאם לכבוד יו"ט (שו"ע שם כה"ח אות ב').